"אני בעד עצירה מיידית": המסר החריג של מנכ"ל אנבידיה לחברות ה-AI
בשיחה עם עיתונאים בכנס GTC בברלין קרא ג'נסן הואנג לחברות שלא לשחרר מודלים שהן יודעות כי הם גורמים נזק, אך התנגד לרגולציה גורפת על הטכנולוגיה: "אם חונקים את התעשייה לגמרי, לא יהיה AI בכלל". הוא גם דחה את החששות מפיטורים המוניים וטען כי הבינה המלאכותית תייצר משרות חדשות, וכי הביקוש הגובר לחשמל דווקא יאיץ את פיתוח האנרגיה הנקייה
חברות AI צריכות לעצור הפצה של מודלים שהן יודעות שגורמים נזק – כך אמר היום (ה') מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בשיחה עם עיתונאים במהלך כנס GTC של החברה בברלין.
"אני בעד האטה מיידית, אני בעד עצירה מיידית. לא לשחרר", אמר הואנג. "אם אתה יודע שהמוצר שלך מזיק, עצור מיד. אם אתה חושב שאתה צריך מישהו שיכריח אותך לעשות את זה, אתה יכול לבקש. אבל אתה לא צריך להכריח את כולם. הם לא מזיקים. אם המוצר שלך מזיק, תפסיק לגרום נזק. אם אתה מאמין שאסור לך לעזוב את הבית כי תביא נזק אם תצא, תישאר בבית. לחברות יש הרבה אחריות".
הוא הוסיף שהוא מתנגד להטלת רגולציה על AI ברמת הטכנולוגיה. "יש אסדרה של טכנולוגיה ברמת היישומים, אבל לגבי הטכנולוגיה עצמה צריך להיות יותר זהירים כי זה מאוד מופשט. AI היא לא יישום, היא טכנולוגיה. זה מודלי שפה, כימיה, נהיגה אוטונומית. אני מודאג מכך שאנשים מקשרים בין AI לצ'טבוט. צ'טבוט הוא יישום של AI, לא AI. צריך להיות פרטני לגבי מה רוצים לאסדר. אם חונקים את התעשייה לגמרי, לא יהיה AI בכלל. זו התוצאה הכי גרועה", אמר.
אחת הסוגיות המדוברות שקשורות ב-AI היא ההשפעה האפשרית של הטכנולוגיה על שוק העבודה, והחשש ש-AI יביא לגל המוני של פיטורים ואבדן משרות. לפי הואנג, מדובר בתפיסה שגויה מיסודה: "יש שתי דרכים לחשוב על תפוקה. הראשונה, שאפשר לעשות דברים ביותר יעילות. השנייה, הטובה ביותר, היא שאפשר לעשות דברים שלא יכולת לעשות בעבר. רוב ההנדסה והעיצוב הם בדיקת אפשרויות, ניסוי, שיפור וחוזר חלילה. אבל יש זמן מוגבל לנסות גרסאות שונות. עם AI, אפשר לבחון אינספור אפשרויות שונות. לשום חברה אין אפשרות לשכור אנשים שיעשו את כל הבדיקות של האפשרויות הקיימות מבחינת עיצוב, הנדסה, מחיר ועוד כמו ש-AI מסוגלת. זו תפוקה.
"אנחנו עושים את זה כל יום באנבידיה. חוקרים את היקום של אפשרויות העיצוב. אותו דבר עם גילוי תרופות. מספר השילובים של חלבונים וכימיקלים אינסופי. עם AI, חברות תרופות יכולות לבדוק את זה. אני אוהב את זה הרבה יותר מאשר קיצור עבודה של שעה ל-10 דקות. זה לא שאפתני. טכנולוגיה צריכה להגדיל את השאפתנות שלנו, לא לתת לנו יותר זמן פנוי. לכן, בכל פעם שהמצאנו טכנולוגיה חדשה הכלכלה גדלה ונהיינו עסוקים יותר. AI יוצרת משרות. חברות אנרגיה, חברות ייצור תעשייתיות, חברות שבבים, תשתיות, עובדי בנייה נוצרות משרות נפלאות. בארה"ב AI יצרה מיליון משרות וחסרים לנו מאות אלפי עובדים. זו תפוקה, הגדלת התמ"ג והצמיחה. AI מייצרת משרות. תגידו לצעירים: AI תייצר לך משרה".
כשנשאל על הפגיעה המיידית של AI במשרות צווארון לבן, שניתן להבחין בה כבר היום, השיב הואנג: "גם בלי AI, תעשיות חדשות נוצרות וישנות נעלמות. זה טבעו של העולם. כמו שבעיר, מסעדות ועסקים חדשים מחליפים ישנים. עם AI, יהיו משרות לא נחוצות או מעניינות כבעבר, ואחרות שיהיו יותר נחוצות. העולם משתנה כל הזמן, וזה טוב. זה טוב שמערכות ביולוגיות משתנות, כך שאנשים מזדקנים ומפנים מקום לדור הבא".
הואנג התייחס גם לבעיות הסביבתיות שנוצרות כתוצאה מהבנייה המואצת של תשתיות AI, ובעיקר לביקוש הגבוה לאנרגיה שמביא לגידול בפליטות גזי חממה. לדבריו, המצב הנוכחי הוא לא בעיה אלא דווקא פתרון. "זו ההזדמנות הטובה ביותר ב-100 השנה האחרונות לכך שדינמיקת השוק תשקיע באופן משמעותי באנרגיה בת-קיימא. הביקוש לאנרגיה אדיר, וכך גם החדשנות בתחום. היתוך, כורים גרעיניים, מים, סולאר, סוללות, AI לניהול רשתות. כמות של הרעיונות שמשקיעים בהם עצומה. אם מישהו מאמין בעתיד בר-קיימא, הפתרון הוא להשתמש ביותר אנרגיה. כי אם אין ביקוש, למה שהשוק ישקיע באנרגיה? אפשר לסבסד את זה, אבל אין גורם מניע יותר טוב לשינוי מאשר דינמיקת שוק. אם אכפת לנו מהעתיד זה הזמן המושלם. בנו AI, אל תחנקו אותה. היא מממנת את העתיד של אנרגיה גרעינית ומערכות אנרגיה נקיות".
