פרשנות
אינדונזיה מתקרבת לישראל: מה שני הצדדים יכולים להרוויח?
מדינת הענק בדרום מזרח אסיה היא הכלכלה ה-17 בגודלה בעולם, ונמצאת בתנופה; יש לה רעב לידע טכנולוגי וחקלאי, וחברות ישראליות ימצאו הזדמנויות גם בתחום הסוללות לרכבים חשמליים, בזכות מרבצי הניקל הגדולים; מאידך, ישראל יכולה לייבא ממנה דלקים ושמן דקלים
התקרבות אפשרית מול אינדונזיה היא דוגמה לשינוי ההיסטורי שיכול לעבור על האזור בכלל וישראל בפרט עם סיום המלחמה ברצועת עזה. בישראל נערכים לביקור אפשרי של פרבואו סוביאנטו, נשיא המדינה המוסלמית הגדולה בעולם שנמצא עתה בפסגה בשארם א-שיח', אם כי לפי שעה דומה שהוא בוטל.
לא מדובר רק בשינוי מדיני, אלא בפוטנציאל כלכלי משמעותי שיכול להיפתח עבור המשק הישראלי. ההתפתחות בכיוון זה תלויה בנחישות של הממשל האמריקאי להמשיך בתהליך שהחל עם סיום המלחמה. לפי השבועות האחרונים נראה שלממשל טראמפ יש את מנופי הלחץ הדרושים אותם הוא יכול להפעיל על הצדדים כדי להביא את השינוי הזה.
אינדונזיה היא הסנונית הראשונה לשינוי האפשרי הזה שהוא חלק מהאופציות החדשות שייפתחו בפני התעשייה והייצוא של ישראל. אם הביקור המדיני המדובר אכן יתממש וייפתח חלון הזדמנויות לחיבורים כלכליים גם אם מוגבלים ושקטים בשלב ראשון הוא יכול להפוך למנוע צמיחה דו-צדדי.
אינדונזיה היא שחקנית כלכלית אדירה בגודלה עם אוכלוסייה של כ-280 מיליון בני אדם, שוק פנימי עצום, משאבי טבע נדירים ומיקום אסטרטגי בלב שרשראות האספקה של אסיה. התוצר המקומי הגלמי של אינדונזיה הגיע בשנה שעברה לכ-1.4 טריליון דולר מה שהציב אותה במקום ה-17 ברשימת הכלכלות הגדולות בעולם. בשנים האחרונות הצמיחה במשק האינדונזי התייצבה סביב 5% לשנה והתחזיות הרשמיות לשנה הנוכחית דומות. הממשלה הנוכחית בג'קרטה מעוניינת להגביר את הנזילות במשק כחלק ממהלך שנועד להמריץ את פעילות האשראי, הצריכה וההשקעה ולהגביר את יעד הצמיחה ל-6% לפחות כבר בשנה הבאה.
בשנת 2024 הסתכם היצוא של אינדונזיה בכ–265 מיליארד דולר עם תמהיל שמבוסס על דלקים מינרליים (בעיקר פחם), שמן דקלים ומחצבים מתכתיים, אך עם סימני תזוזה איטית לעבר מוצרים מעובדים יותר - עיבוד ניקל ותעשיות קלות. היבוא השנתי של אינדונזיה בשנה שעברה הסתכם בכ-235 מיליארד דולר – מתוכם מוצרי נפט וגז בכ-36 מיליארד דולר. רוב היבוא כולל חומרי גלם לתעשייה כאשר רק כ-10% הם של מוצרי צריכה.
מאוקטובר 2024 מכהן הנשיא סוביאנטו, גנרל לשעבר בצבא אינדונזיה, כאשר הסגנון הכלכלי שלו שונה במובהק מקודמיו. הוא דוגל לא רק בהזרמות אשראי, אלא גם ביישום תוכניות רווחה רחבות (כמו מימון ארוחות חינם לכל תלמידי המדינה בבתי הספר), דגש על עצמאות בתחומי מפתח כמו מזון ואנרגיה, תיעוש מואץ ושדרוג שרשרת הערך של משאבים. תומכיו טוענים כי זו הדרך להאיץ את הצמיחה אך מבקריו סבורים כי הוא מוביל להידלדלות רזרבות המט"ח ולהגברת האינפלציה. במהלך אוגוסט–ספומבר הובילו סטודנטים מחאות עממיות נגד המדיניות של סוביטאנו ותנאי המחיה. הפגנות אלו דוכאו בכוח והובילו גם לשינוי בהרכב הממשלה.
הכלכלה הדיגיטלית של אינדונזיה נמצאת בתנופה גדולה עם שווי מוערך כיום של כ-130 מיליארד דולר. המסחר המקוון, פינטק ושירותים מבוססי ענן הם אלה שמובילים את הגידול. הדבר מושג על ידי הגברת חדירת האינטרנט ואוכלוסייה צעירה - גורמים היוצרים ביקוש גובר לתשתיות ענן, אבטחת מידע, שירותי תשלומים, לוגיסטיקה חכמה ופתרונות בינה מלאכותית. זהו שוק שמחפש ספקי טכנולוגיה אמינים ושותפים שמסוגלים להביא לצמיחה ולחדשנות – בדיוק מה שיש למגזר הטכנולוגיה הישראלי להציע. כמו כן, אינדונזיה מתמודדת באופן קבוע עם שיטפונות, בצורות עונתיות וזיהום מים לצד צורך להגדיל פריון חקלאי – תחומים נוספים בהם לעסקים ישראלים יש מה להציע.
אינדונזיה משחקת תפקיד משמעותי גם בשרשראות האספקה של הסוללות לתעשיית הרכב החשמלי בזכות קיומם של מרבצי ניקל גדולים בתחומה. בהקשר זה, חברות ישראליות יוכלו אף הן למצוא הזדמנויות בשוק האינדונזי אם הוא ייפתח.
