ציר הכסף
נמל אילת שומם ועקבה פורח: כך הכלכלה הירדנית מחזיקה מעמד בשלוש שנות מלחמה
המשק הירדני הושפע מאוד מהמלחמה בעזה ובאיראן, אבל האויב האמיתי של המדינה הוא בכלל המחסור החמור במים. בינתיים האמירתים משקיעים הון בפיתוח נמל עקבה, כשנמל אילת עומד מוזנח. פרק חדש בפודקאסט ציר הכסף
בלילות האחרונים איראן משגרת טילים לעבר הבסיסים האמריקאיים בירדן, והפגיעה הכלכלית במדינה, שהחלה להתאושש מהאירועים הפוליטיים, מחריפה. בפרק חדש של הפודקאסט ציר הכסף דיברנו על השכנה ממזרח – ואיך היא הושפעה מהמלחמה בעזה ובאיראן – ואיך, למרות כל הקשיים הכלכליים והמשאבים הדלים, הכלכלה הירדנית מצליחה לשרוד בדרך נס. "המשק הירדני הוא משק דל משאבים – ענפי היצוא העיקריים הם פוספטים ואשלג, ועוד ענף שירדן פיתחה והוא מוביל במשק – התיירות. המערכה באיראן כמובן הובילה לפגיעה בתיירות מכל האזור, כולל בירדן", אומר פרשן כלכליסט, דורון פסקין.
"מבחינה כלכלית אין למשק הירדני איזו בעיית מאקרו, למרות שהצמיחה נמוכה פחות מ-3%, אבל אין בעיה אחת, הוא פשוט משק חלש, הוא לא מייצר מספיק משרות, ונקודה משמעותית היא החוב – מגיע לכ-85% מהתוצר, זה גבוה מאוד למדינה שהצמיחה שלה נמוכה ולמדינה שאין לה ענפי יצוא חזקים. ולמרות הכל – האויב הגדול ביותר של ירדן הוא המחסור החמור במים".
ירדן היא בין שלוש המדינות העניות ביותר בעולם מבחינת אספקת מים לנפש – הצריכה השנתית לנפש עומדת על כ-60 קוב, כשקו העוני העולמי עומד על 500 קוב מים לנפש. כלומר היא הרבה מתחת לקו העוני. חלק מהפתרון מגיע בזכות הסכם השלום עם ישראל – אבל בינתיים הירדנים לא הצליחו להגדיל את הכמות או לייצר אספקת מים נוספת למדינה. "בהסכם שלום נקבע שישראל תספק 50 מיליון קוב מים בשנה. בתחילת העשור הנוכחי נחתם הסכם נוסף לעוד 50 מיליון קוב מים בשנה, ויש מגעים בימינו להאריך את ההסכם הזה".
ב-2021 נחתם הסכם היסטורי בין ישראל לירדן שזכה לכינוי – "מים תמורת חשמל": פרויקט גרנדיוזי במימון איחוד האמירויות להקמת פרויקט סולארי ענקי בשטח ירדן, שתעביר 600 מגה ואט ירוק לישראל תמורת 200 מיליון קוב מים בשנה. "היקף כזה של מים היה מספיק לכסות רק כמחצית מהמחסור של ירדן במים – שעומד על 400 מיליון קוב בשנה. ההסכם הזה נגנז עם פתיחת המלחמה בעזה. הוא מיטיב כמובן עם שני הצדדים, אבל מאז תחילת המלחמה הסנטימנט נגד ישראל התחזק מאוד, ואין לכך התכנות כרגע", אומר פסקין.
לגבי השאלה האם באמת השלום בין ישראל לירדן שברירי כמו שלפעמים ניתן להבין מהתחושה של הרחוב הירדני, אומר פסקין: "ירדן תמיד הבינה את החשיבות של ישראל למרות עליות ומורדות ביחסים, אבל כן צריך להיות עם אצבע על הדופק כי בירדן יש גורמים ג'יהאדיסטים שכן היו רוצים להפוך את הגבול לקו עימות. אנחנו מכירים את ההתבטאויות ואת התקשורת, אבל בשטח הממשלה הירדנית כן מצליחה לשמור על הגבול שקט". אתגר לא פשוט יש לירדן גם במערכת היחסים שלה עם סוריה – שם היא סובלת מהיקף גובר של הברחות נשק וסמים. "ירדן מנסה לשנות את התמונה, ראינו גם בחודשים האחרונים שחיל האוויר הירדני מפציץ מעבדות סמים בסוריה, וזו בהחלט בעיה עבורה. מבחינה זאת שיקום של סוריה הוא אינטרס מובהק גם של ירדן".
בהבט אחד אפשר לומר שירדן כן נהנתה מהשלכות המלחמה, והוא סגירת נמל אילת שהפנה את התעבורה הימית לנמל עקבה. "עקבה עוברת בשנים האחרונות תהליך פיתוח מואץ ועצוב לראות מולה את נמל אילת", אומר פסקין, "בהחלט רואים שירדן מבינה את חשיבות המסדרונות הימיים שהמערכה באיראן כ"כ חידדה לעולם. גם האמירויות משקיעה בנמל עקבה מאות מיליוני דולרים כדי להפוך אותו בעצם לציר עוקף הורמוז. אם עקבה באמת יתפתח – זה עלול לבוא על חשבון ישראל, ומקבלי ההחלטות פה צריכים להבין את זה ולחשוב איך משקיעים בנמל אילת או איך משתפים פעולה עם האמירתים ועקבה".
