ניו זילנד רוצה להרחיק את הילדים מהרשתות החברתיות: קנסות של עד 10% מההכנסות
ראש הממשלה כריסטופר לוקסון מקדם הצעת חוק שתאסור על בני פחות מ־16 להשתמש ברשתות חברתיות ותחייב את הפלטפורמות לאמת את גיל המשתמשים. אלא שהקואליציה שלו מפוצלת, ובניו זילנד כבר מזהירים מפגיעה בפרטיות ובחופש הביטוי
ניו זילנד מצטרפת למאמץ הגלובלי להגביל את השימוש של ילדים ובני נוער ברשתות החברתיות. ראש הממשלה כריסטופר לוקסון הודיע כי מפלגתו תקדם בפרלמנט הצעת חוק שתאסור על ילדים מתחת לגיל 16 להשתמש ברשתות חברתיות, ותטיל על הפלטפורמות קנסות של עד 10% מהכנסותיהן הגלובליות אם לא יעמדו בדרישות. לפי ההצעה, חברות המדיה החברתית יחויבו לנקוט "צעדים סבירים" כדי לוודא את גיל המשתמשים. בין האפשרויות שנבחנות נמצאות שימוש במידע שכבר קיים בחשבונות, טכנולוגיות זיהוי פנים ומסמכי זיהוי דיגיטליים. "אנחנו פשוט לא יכולים לקבל את הנזק שנגרם לדור שלם של ילדים בניו זילנד", אמר לוקסון. לדבריו, "הרשתות החברתיות חושפות אותם לתכנים מזיקים, לטכנולוגיה ממכרת וללחצים שהם אינם מצוידים להתמודד איתם, והדבר משפיע על חיי המשפחה שלהם, על בריאותם הנפשית, על השינה ועל החינוך שלהם".
עם זאת, הדרך להעברת החוק אינה סלולה. אחת השותפות בקואליציה של לוקסון, מפלגת ניו זילנד פירסט, הודיעה כי לא תתמוך בו. מנהיג המפלגה ושר החוץ וינסטון פיטרס אמר כי הוא מודאג מהחקיקה ומה"כיוון ומהמדרון החלקלק שחקיקה כזו תוביל אליו בהכרח את המדינה שלנו". פיטרס אף תקף את המודל האוסטרלי, ואמר כי החקיקה שם הייתה "כישלון קולוסלי". לדבריו, האחריות להרחיק ילדים מהרשתות החברתיות צריכה להיות מוטלת על ההורים ולא על הממשלה. גם מפלגת ACT, שותפה נוספת בקואליציה, מתנגדת להצעה.
לוקסון עצמו מכיר בכך שהאכיפה לא תהיה פשוטה. "אני לא אעמיד פנים שזה יהיה פשוט או שזה יהיה מושלם", אמר. "לא נצליח להרחיק כל ילד וילד מהרשתות החברתיות. חלק מהם תמיד ימצאו דרכים לעקוף את האיסור, אבל למען האמת, הנושא הזה חשוב מדי מכדי שלא לפחות ננסה".
ניו זילנד אינה המדינה הראשונה שמנסה להציב גיל מינימום לשימוש ברשתות חברתיות. אוסטרליה הפכה בדצמבר 2025 למדינה הראשונה בעולם שאסרה על ילדים מתחת לגיל 16 להשתמש בפלטפורמות כמו טיקטוק, יוטיוב, אינסטגרם ופייסבוק. החברות נדרשות למנוע ממשתמשים מתחת לגיל 16 להחזיק חשבונות, וחברות שלא יעמדו בחוק חשופות לקנסות של עד 49.5 מיליון דולר אוסטרלי. היישום האוסטרלי הפך מאז למעין ניסוי עולמי, אך גם עורר ביקורת על יעילותו ועל הקושי למנוע מבני נוער לעקוף את המגבלות. המתנגדים טוענים בין היתר כי צעירים יכולים להשתמש בזהויות מזויפות, בכלים טכנולוגיים שונים או ב-VPN כדי לעקוף את ההגבלות.
גם צרפת מנסה להגביל את הגישה של ילדים לרשתות חברתיות. ביולי אישר הפרלמנט הצרפתי חוק שאמור היה למנוע מילדים מתחת לגיל 15 לפתוח חשבונות ברשתות חברתיות החל מספטמבר, ובהמשך להביא לסגירת חשבונות קיימים. החוק כלל גם דרישה למנגנוני אימות גיל. אלא שבצרפת ההתמודדות קיבלה תפנית משמעותית: בית המשפט העליון חסם את החוק, לאחר שקבע כי הוא מעורר חששות הנוגעים לחופש הביטוי ולפרטיות. נשיא צרפת עמנואל מקרון עדיין מעוניין לקדם מגבלות על השימוש של ילדים ברשתות, אך הממשלה תצטרך לגבש נוסח חדש שיעמוד בדרישות החוקתיות והאירופיות.
המהלך בניו זילנד הוא חלק ממגמה רחבה יותר שבה ממשלות מנסות להעביר את האחריות להגנה על ילדים מההורים ומהמשתמשים עצמם אל חברות הטכנולוגיה. לצד איסורי גיל, מדינות נוספות בוחנות דרישות לאימות גיל, הגבלת פרסום לילדים, הגברת אחריות הפלטפורמות ומנגנוני בקרת הורים.
הבעיה המרכזית היא כיצד לבצע אימות גיל מבלי ליצור מאגרי מידע רגישים או לחייב את כלל משתמשי האינטרנט למסור מסמכי זיהוי. טכנולוגיות כמו זיהוי פנים עשויות להקל על האכיפה, אך גם מעוררות שאלות משמעותיות לגבי פרטיות ואבטחת מידע. לכן, המאבק סביב השימוש של ילדים ברשתות החברתיות כבר אינו רק ויכוח על זמן מסך. הוא הופך לעימות רחב יותר בין הרצון להגן על ילדים מפני תכנים ממכרים ומזיקים לבין החשש מפני רגולציה ממשלתית נרחבת, איסוף מידע אישי ופגיעה בזכויות משתמשים. ניו זילנד תהיה כעת אחת המדינות שיבחנו עד כמה אפשר לקבוע גבול ברור בין שני הצדדים.
