פרשנות
מלחמת הסחר תאלץ את סעודיה לחשוב מחדש על האסטרטגיה הכלכלית שלה
מדיניות המכסים של טראמפ והירידה של כ-10% במחירי הנפט בשבוע האחרון מערערים את יציבות כלכלת הממלכה. כעת ינסה השלטון בריאד להגיע להסכמות שקטות עם וושינגטון, ויצטרך לשקול את הפחתת התלות בשוק האמריקאי והגברת היחסים הכלכליים עם סין, הודו ואירופה
אחרי יום המסחר הקשה ביותר מזה כחמש שנים שהתרחש ביום ראשון בבורסת המניות הסעודית – שוק המניות הגדול ביותר בעולם הערבי – היום התמונה התהפכה, כששוק המניות הסעודי רשם עלייה של כ-1%. אתמול איבדה הבורסה הסעודית קרוב ל-7% מערכה, ובמונחים כספיים – כ-153 מיליארד דולר ביום מסחר אחד.
לא ברור אם הבורסה הסעודית תמשיך במגמת התאוששות בימים הקרובים, אך מה שיותר ברור הוא שהסערה שיצר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם תוכנית המכסים שלו יוצרת לסעודיה דאגות כלכליות לא רק בטווח הקצר, אלא גם הבינוני והארוך.
טראמפ, שאמור לבקר בסעודיה במהלך החודש הבא כשהוא מצויד בהבטחות סעודיות שהממלכה תשקיע למעלה מ-1 טריליון דולר בשוק האמריקאי במהלך ארבע השנים הקרובות, הטיל על סעודיה מכס של 10% (המכס המינימלי במסגרת התוכנית). למרות יחסי הקרבה בין הצדדים, מדובר בהחלטה מתבקשת בראייתו של טראמפ, שכן ארה"ב סובלת מגירעון מסחרי מול סעודיה שנע סביב מספר מיליארדי דולר בשנה, וזאת בהתאם למחירי האנרגיה בעולם. עם זאת, בשנה שעברה הסחר בין שתי המדינות הסתכם בכ-26 מיליארד דולר, כשהשווי התחלק בצורה מאוזנת בין שתי המדינות. הייצוא הסעודי לארה"ב מבוסס בעיקרו על מוצרי נפט וכן מוצרי פלסטיק, אלומיניום ודשנים.
אבל מעבר למכס שהטיל טראמפ על סעודיה, האווירה שיצרה תוכניתו בכלכלה העולמית היא זה שיוצרת עננה מעל עתידה היותר רחוק של כלכלת סעודיה. הסיכויים הגוברים למיתון עולמי ולפיכך לירידה בביקוש לנפט הובילו לצניחת מחיר חבית הזהב השחור, שאיבד בשבוע האחרון כ-10% מערכו.
סעודיה, בצורה תמוהה, חיזקה את מגמת הירידה במחירי הנפט כאשר יזמה יום לאחר חשיפת תוכנית המכסים של טראמפ החלטה להעלאת היצע הנפט בכ-411 אלף חביות ביום החל מהחודש הבא, וזאת במסגרת אופ"ק+ אותו היא מנהיגה ביחד עם רוסיה. ההחלטה על העלאת התפוקה נומקה בכך שישנן אינדיקציות לשיפור במצב השוק. עם זאת, לפי מקורות ערביים, ההחלטה שקיבלו הסעודים היא במסגרת מאבקים פנימיים ו"כיפופי ידיים" בתוך אופ"ק+. לסעודים נודע שמספר יצרניות לא כיבדו את המכסות שנקבעו להן, ובעיקר מדובר בעיראק ובקזחסטן, ולכן החליטו "להענישן" על ידי הזרמת עוד נפט לשוק שצפויה להוביל לירידת מחירים נוספת וכן לירידה בהכנסות עבור כל היצרניות.
מחיר הנפט מסוג ברנט נמוך כיום ב-30% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת ומגיע לכ-64 דולר לחבית. רמה זו נמוכה בהרבה מתחת למחיר הנדרש לאיזון תקציב הממלכה. הירידה במחיר החבית צפויה לצמצם בחודשים הקרובים לפחות את הכנסות הנפט של סעודיה, דבר שיגביל את יכולתה של הממשלה לממן פרויקטים משמעותיים הכלולים בחזון 2030 – תכנית הדגל של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לגיוון מקורות ההכנסה של הממלכה מעבר להכנסות הנפט. בהנחה שתנאי השוק העולמי לא ישתנו בחודשים הקרובים, הצמרת הסעודית תצטרך לשקול את האסטרטגיה הכלכלית שלה ולהתאימה לתנאי השוק.
נראה כי הסעודים כדרכם ינסו להגיע להסכמות שקטות עם ממשל טראמפ בנושא ביטול או הקלה בנושא המכסים. בהיבט זה נראה כי פוטנציאלית לסעודים יש אוזן קשבת בוושינגטון, ומה שיכול לסייע להם לשכנע את הממשל זו חשיבותה של הממלכה כגורם אזורי מייצב ושחקן משמעותי בשוק האנרגיה העולמי.
אבל גם אם הסעודים יצליחו להסדיר את יחסי הסחר שלהם מול ארה"ב, הם עדיין יושפעו מהמגמה העולמית הכללית. בהנחה שמלחמת הסחר לא תדעך בחודשים הקרובים, הסעודים יצטרכו להאיץ את קצב הרפורמות במסגרת חזון 2030. זה יכלול הרחבת הפעילות והסיוע למגזרים שאינם קשורים לנפט כמו תיירות, טכנולוגיה ולוגיסטיקה.
אחת האפשרויות שיצטרכו הסעודים לשקול היא ניסיון להפחית את התלות הכלכלית בשוק האמריקאי ולנסות להגביר את יחסי הגומלין הכלכליים עם גורמים עולמיים אחרים כמו סין, הודו, אירופה ומדינות אסיה. הסעודים מבינים כי אם יפנו בכיוון זה הם יילכו על חבל דק לאור הקשרים ההדוקים עם ארה"ב, בייחוד בתחום ההגנה והביטחון ותגובתו הבלתי צפויה האפשרית של הנשיא טראמפ.
