"המספרים נראים צנועים למדי": הבנק הגדול בעולם מצנן את ההתלהבות מעסקת הגז עם מצרים
ראש הממשלה נתניהו הציג השבוע בגאווה את העסקה לייצוא גז למצרים בהיקף של 112 מיליארד שקל. אולם לטענת בנק ההשקעות האמריקאי ג'יי.פי מורגן, העסקה אמנם חשובה בזירה הגיאו-פוליטית, אך לא תשפיע מבחינת מאקרו-כלכלית
עסקת יצוא הגז למצרים הוצגה כהישג "היסטורי" בהיקף עצום של 35 מיליארד דולר, או 112 מיליארד שקל - סכום שנראה דמיוני. אלא שלפי הבנק הגדול בעולם, הדבר רחוק מאוד מלהיות בשורה מאקרו-כלכלית.
לפי הסקירה שפרסם הבנק האמריקאי ג'יי.פי מורגן צ'ייס (JPM), בטווח הזמן הקצר ישראל תייצא רק 2 BCM נוספים בשנה – מהלך שיוסיף הכנסה של חצי מיליארד דולר בלבד, ומכאן הם מסכמים כי המהלך "לא ישפיע באופן ניכר". בטווח הארוך, אחרי 2029, יגיעו 110 BCM נוספים, אבל גם אז הכלכלן אנאטולי של, המתמחה בכלכלת ישראל, מגיע למסקנה עוד פחות מתלהבת: "וגם אז, המספרים נראים צנועים למדי".
כדי לשים זאת בפרספקטיבת מאקרו, חצי מיליארד דולר נוספים בייצוא במהלך השנים הקרובות לא ישפיעו באופן ניכר על חשבונותיה החיצוניים של ישראל (החשבון השוטף של מאזן התשלומים) – והם מהווים כ-0.3% בלבד מייצוא הסחורות והשירותים, או 0.1% מהתמ"ג. יתרה מזו, לא רק שזה לא ישפיע על הצמיחה, אלא גם לא על שער החליפין. כלומר, זה לא יהווה מחולל ייסוף של השקל בגלל ההיקף הנמוך של העסקה. נזכיר כי ברבעון השלישי של 2025 נכנסה כלכלת ישראל אחרי 13 שנה לגירעון בחשבון השוטף.
כאמור, גם כאשר הסכומים יעלו בעשור הקרוב, לפי JPM הם עשויים להגיע לכ-0.4% מהתמ"ג בשנה. "ובכל זאת, גם אז, המספרים נראים צנועים למדי", הם כותבים. יחד עם זאת, לפי הבנק, "זרם הייצוא החדש עשוי להאט את הירידה בייצוא הסחורות יחסית לגודל הכלכלה - נתון שעמד על 12.9% בלבד בשנה שעברה, לעומת 21.1% בשנת 2014. וגם כאן ב-JPM מצננים את החגיגה: "אך לא תהפוך אותה", כלומר, העסקה לא מהווה משקולת חזקה כדי להגדיל את משקל יצוא הסחורות כחלק מהייצוא או כחלק מהתוצר (מהכלכלה). קרי, זה לא אירוע שובר שוויון בהקשר הזה. כלומר: עוד קצת יצוא, עוד קצת מט"ח, אבל לא משהו שמזיז את הכלכלה הישראלית.
מנגד, ב-JPM כן רואים ערך רב מבחינה גיאו-פוליטית: "גם אם חוזה הייצוא הזה לא יהיה גדול מספיק כדי לשנות את החשיבה שלנו לגבי תמונת המאקרו של ישראל, חיזוק קשרי הסחר עם שכנתה הגדולה יהיה בעל חשיבות גיאו-פוליטית", נכתב. לדבריהם, "זה מפחית עוד יותר את הסיכוי שחילוקי דעות גיאו-פוליטיים יהפכו למתחים משמעותיים – "סיבה למסיבה" שתבלוט ותודגש בפגישה הקרובה בין נתניהו לטראמפ בסוף השנה".
