המבחן של בסנט בשוק האג"ח: האם ארה"ב יכולה להרגיע את המשקיעים?
שר האוצר האמריקאי מנסה לבלום את העלייה בתשואות האג"ח ארוכות הטווח באמצעות רכישות והנפקת חוב קצר, במהלך שמזכיר את "מבצע טוויסט" של הפד; אלא שהפעם הוא פועל מול שוק שמודאג מהגירעון האמריקאי, מהאינפלציה ומהשפעת המלחמה באיראן על מחירי האנרגיה והוצאות הממשלה - וכל זאת לקראת בחירות אמצע הקדנציה
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט התגלה כנכס חשוב עבור דונלד טראמפ כשהוא עזר להרגיע את החששות בשוק שהתעוררו בשל המדיניות של הנשיא. אולם, כעת הוא ניצב בפני המבחן הקשה ביותר שלו, כשהוא עומד בפני המשקיעים בשוק האג"ח של משרד האוצר האמריקאי, המוערך ב-32 טריליון דולר, המודאגים מכך שהמלחמה באיראן דוחפת את הוצאות הממשל ואת האינפלציה כלפי מעלה.
הירידות החדות שנרשמו לאחרונה בחוב ארוך הטווח של ארה"ב לא שיקפו לטענתו של בסנט את "היסודות הכלכליים הבסיסיים". בריאיון שהעניק ביום חמישי ל-CNBC הוא האשים את הנזילות "הגרועה" בטלטלות. בעוד שמחירי הנפט עולים והמלחמה באיראן לא מראה סימנים לסיום בקרוב, אלו הפעולות שבהן נוקט בסנט כדי להרגיע את שוק האג"ח.
מה ההימור הגדול שבסנט לוקח?
המטרה המרכזית שלו היא לבלום את גל המכירות של חוב ארוך טווח, כמו אג"ח ממשלתיות לפירעון בעוד 10 או 30 שנים, שדחפו את עלויות ההלוואה של הממשל האמריקאי לרמות הגבוהות ביותר מזה שנים. התשואות לרוב עולות כשמחירי האג"ח יורדים, ומהלך זה עורר עלייה רחבה יותר בשיעורי הריבית על כל דבר, החל מחוב תאגידי ועד למשכנתאות, וזאת חודשים ספורים לפני בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.
ביום רביעי מיהר משרד האוצר להכריז שבכוונתו "להכפיל" את הרכישות של אג"ח ממשלתיות לטווח הארוך מ-2 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר לפחות. הרכישות החוזרות הללו שימשו בעבר לתיקון בעיות קלות בצנרת של שוק האג"ח, אך לא היוו כלי ברמה המאקרו-כלכלית לשלוט על התשואות. הרכישות המוגברות יחלו בתחילת ספטמבר ויסתיימו בנובמבר. בסנט רמז גם כי ייתכנו התערבויות נוספות אם הרכישות בהיקף של 4 מיליארד דולר לא יספיקו, ואמר כי למשרד האוצר יש "תיק גדול של כלים".
כיצד ישלם על זה משרד האוצר?
עם זאת, הכלים שעומדים בפני משרד האוצר - בניגוד לאלה של הבנק המרכזי - לא מעניקים לבסנט כוח בלתי מוגבל ליצור הון. בניגוד לפד, משרד האוצר לא יכול לפתוח ברכישת אג"ח בשווי טריליוני דולרים, גישה המכונה לרוב כ"הקלה כמותית" שמכופפת את עקומת התשואה ושומרת על עלויות הלוואה נמוכות. משרד האוצר עוד לא פרסם כיצד בכוונתו לממן את הרכישות. אך הדרך הממשית היחידה שלו לשלם עבור רכישות האג"ח ארוכות הטווח היא לגייס הון על ידי מכירת אג"ח קצרות מועד. בהתאם, ההערכה היא שבמשרד האוצר מתכוונים להנפיק בקרוב אג"ח לפירעון קצר מועד. ההערכה הזו שיטחה את עקומת התשואה על ידי העלאת עלויות ההלוואה על האג"ח לשלושה חודשים ושישה חודשים.
האסטרטגיה הסבירה של קניית אג"ח ארוכות טווח והנפקת אג"ח קצרות טווח עוררה השוואות ל"מבצע טוויסט" (Operation Twist) של הפדרל ריזרב ב-2011, שבו הבנק המרכזי השתמש בתמורת המכירות של ניירות ערך קצרי טווח בשווי מאות מיליארדי דולרים כדי לרכוש אג"ח ממשלתיות לפירעון ארוך טווח. המבצע של הפד עזר להוריד את עלויות ההלוואה ארוכות הטווח בתקופה שבה שיעורי הריבית היו גם כך קרובים לאפס, והוא היה נרחב בהרבה מההתערבות של בסנט.
האם התוכנית תעבוד?
בעוד שהתשואות על אג"ח ל-30 שנה ירדו לאחר ההודעה ביום רביעי, כבר למחרת נמחקו מרבית הירידות הללו. כך, תשואה על אג"ח בנצ'מרק לעשר שנים, שקובעת את המחיר של הלוואות ארוכות טווח ברחבי הכלכלה האמריקאית, התהפכה.
אנליסטים טענו כי מספר גורמים - החל מהגירעון הפיסקאלי העצום של ארה"ב ועד לתחרות על הון מצד חברות ה-AI וההשלכות הכלכליות מהמלחמה באיראן - הם שדוחפים את עלויות ההלוואה האמריקאיות כלפי מעלה. "רכישת אג"ח יכולה להשיג מטרות נקודתיות, אבל לא לשנות את המסלול של החוב", אמר דק מולרקי מ-SLC Management. "שוקי האג"ח מחליפים את הסיכונים הפיסקאליים הגדלים".
יש גם מי שמעריכים כי ההתערבות הישירה הזו של בסנט בשוק האג"ח כדי להשפיע על עלויות ההלוואה עלולה להצית בעצמה מכירות נוספות של אג"ח, מה שיעלה את התשואה אף יותר. "חלק מהמשקיעים עשויים לחשוב שאם הממשל מחזיר את השליטה על עקומת התשואה, אז ייתכן שהממשל חושב שהאינפלציה תעלה ותישאר גבוהה לזמן מה", אמר מייקל סטריין, מנהל לימודי המדיניות הכלכלית במכון ליזמות אמריקאית. "זה יפעיל לחץ נוסף על התשואות של אג"ח ארוכות טווח".
