תפנית בעלילה: מלך מצרים מוחמד סלאח כובש ממלכה חדשה
המעבר מליברפול למועדון הרביעי בגודלו בטורקיה נראה כמעט בלתי נתפס, אבל מאחוריו עומדת כלכלת כדורגל משתנה. בגיל 34, וכשהדלתות באירופה ובסעודיה נסגרו, מוחמד סלאח קיבל מטרבזונספור חוזה שהפך אותו למשתכר הגבוה בתולדות הכדורגל הטורקי, עם 17 מיליון יורו לעונה ושותפות בהכנסות מהמותג שלו
אם הייתם מספרים לאוהד כדורגל ממוצע לפני שנתיים שמוחמד סלאח יפתח את עונת 2026/27 כשהוא מניף את החולצה של טרבזונספור, הוא היה מציע לכם לבדוק את החום. והנה, ביום חמישי בצהריים, באצטדיון פאפארה פארק שבטרבזון, עיר נמל לחופי הים השחור, עמד המלך המצרי בן ה־34 מול עשרות אלפי אוהדים והכריז: “באתי לכאן כדי לנצח”.
סלאח הצטלם עם הקהל הטורקי, וקיבל את חולצה מספר 10 לאחר שחברו החדש לקבוצה, הקשר האלבני ארנסט מוצי, הסכים לוותר עליה. המעבר הכה בהלם את עולם הכדורגל, ובמצרים עורר תדהמה: איך השחקן הגדול ביותר בהיסטוריה של העולם הערבי, שרק לפני שנתיים רשם עונת שיא של 34 שערים ו־23 בישולים בדרך לאליפות אנגליה, מצא את עצמו במועדון הרביעי בגודלו בטורקיה ובפלייאוף הליגה האירופית?
התשובה טמונה בכלכלת כדורגל קרה. סלאח נכנס לקיץ כשחקן חופשי לאחר סיום חוזהו בליברפול, תוך שהוא מתעקש על חבילת שכר הקרובה ל־400 אלף ליש”ט בשבוע, הסכום שהרוויח באנגליה. בעידן של חוקי פייר פליי פיננסי נוקשים, אף מועדון צמרת אירופי לא היה מוכן להסתכן בהחתמת שחקן בן 34, שאחרי סימני דעיכה הסתפק בעונה החולפת ב־12 שערי ליגה. כששוק העילית האירופי נסגר בפניו, נותרו שלוש חלופות: סעודיה, ה־MLS האמריקאית והליגה הטורקית.
רק לפני שנה היתה אל־איתיחאד הסעודית מוכנה להציע 150 מיליון דולר כדי להביא את סלאח לג’דה, אלא שמאז השתנתה האסטרטגיה הסעודית. קרן ההשקעות הציבורית (PIF) החליטה להתמקד בכישרונות צעירים בעלי פוטנציאל להחזר השקעה, במקום להעניק צ’ק פתוח לכוכבים מזדקנים. בארה”ב נתקל סלאח בחסמים אחרים: ב־MLS השחקן בעל השכר הגבוה ביותר הוא ליאו מסי, עם 30 מיליון דולר, סכום שמתאפשר בזכות סבסוד מענקית השידור Apple. עסקה כזו לא היתה על הפרק עבור סלאח, ומשפחתו העדיפה להישאר בקרבת אירופה והמזרח התיכון.
נותרה טורקיה, אך גם באיסטנבול נסגרו הדלתות. גלאטסראיי כבר רכשה את ויקטור אוסימן ב־75 מיליון יורו והחתימה את לירוי סאנה; פנרבחצ’ה שילמה 45 מיליון יורו על מייסון גרינווד והחתימה את אילקאי גואנדואן וניית’ן אקה. בשיקטאש ניסתה לצרף את סלאח, אך המו”מ התפוצץ מול סוכנו ראמי עבאס, שדרש תחילה עמלה של 7.5 מיליון יורו ובהמשך 5 מיליון יורו ו־35% משווי העסקה. נשיא בשיקטאש הבהיר כי המועדון לא ייכנע לסחטנות ופוצץ את המו”מ.
כאן נכנסה לתמונה טרבזונספור. נשיא המועדון שיגר נציג הנהלה לחופשה המשפחתית של סלאח במיקונוס. בהודעה רשמית לבורסה הטורקית נחשפו המספרים: חוזה לשנתיים שבמסגרתו יקבל סלאח 17 מיליון יורו מובטחים בכל עונה — 10 מיליון יורו שכר בסיס ו־7 מיליון יורו בונוס חתימה שנתי - לצד בונוסים מבוססי הישגים המוערכים ב־5 מיליון דולר נוספים. בנוסף יקבל 20% מההכנסות ממכירת מרצ’נדייז וחולצות רשמיות הנושאות את שמו. בכך הפך למשתכר הגבוה בתולדות הכדורגל הטורקי.
היכולת של מועדון טורקי לשלם סכומים כאלה נשענת על המבנה הפיננסי של הכדורגל המקומי. זכויות השידור של הסופר־ליג הטורקי נמכרו בכ־182 מיליון דולר לעונה, ושווי סגלי הקבוצות בליגה חצה את מיליארד היורו. הליגה נהנית גם מהסכם חסות עם Trendyol, שמזרימה להתאחדות כ־700 מיליון לירות טורקיות, כ־26.7 מיליון דולר, בכל עונה. המועדונים הגדולים נהנים מהכנסות ביורו מזכויות שידור ומטורנירי אופ”א, בעוד חלק ניכר מהוצאותיהם משולם בלירה הטורקית. האינפלציה הגבוהה שוחקת את ערכם הריאלי של החובות המקומיים ומעניקה להם גמישות תזרימית.
סלאח מגיע עם פתיחת עונת 2026/27. אף שדירוג Opta מציב את הליגה הטורקית במקום ה־14 בעולם, מבחינת עניין ויכולת תשלום היא הפכה ליעד אטרקטיבי. תחת המאמן פאטיח טקה הוא צפוי לשחק באגף ימין במערך 4-2-3-1, לערוך את הבכורה מול קאסימפשה ולנסות להוביל את טרבזונספור בפלייאוף הליגה האירופית.
2 צפייה בגלריה
אוהדי טרבזונספור יוצאים מגדרם בטקס הצגת סלאח באצטדיון המקומי
(צילום: REUTERS/ Umit Bektas)
חוזה המיליונים מקבל פרספקטיבה אחרת מול סיפור חייו של סלאח, כפי שנחשף בספרה החדש של עיתונאית הספורט מליסה רדי, שקטעים ממנו פורסמו ב”גרדיאן”. בגיל 14, כדי להגיע מביתו בכפר נגריג לאימוני אל־מוקאוולון בקהיר, נדרש להחליף חמישה אוטובוסים בכל כיוון ולעבור מסע של תשע שעות מדי יום, חמישה ימים בשבוע. אותה נחישות הביאה אותו לפסגת הפרמייר ליג וגם ליוותה אותו בקיץ 2026, כשהוביל את מצרים לשלבי הנוקאאוט במונדיאל עם שער ושני בישולים.
למעבר יש גם ממד אזורי. סלאח הוא האייקון הספורטיבי הגדול ביותר בעולם הערבי, והגעתו לטורקיה מחברת בין שני מוקדי כוח של גאווה לאומית וזהות מוסלמית. במצרים עורר המעבר תחילה אכזבה מכך שאינו ממשיך בטופ של אנגליה או ספרד, אך קבלת הפנים בטורקיה הפכה גם למקור גאווה.
עבור הקהל הישראלי סלאח נותר דמות מורכבת. מצד אחד, קיימת הערצה מקצועית לעילוי שכבש את הפרמייר ליג והפך למותג גלובלי. מצד שני, דמותו נשאה לאורך השנים מטען אמוציונלי, מימיו בבאזל מול מכבי תל אביב, דרך מחוות פוליטיות ועד לדיסטנס ששמר ביחס לתקשורת ולספורטאים מישראל.
המעבר של סלאח לטרבזונספור אינו רק עוד העברה נוצצת, אלא שילוב של מודל פיננסי יצירתי, כוחו של מותג גלובלי ושינוי ביחסי הכוחות בכדורגל. עבור טרבזונספור זו הצהרת כוונות במאבק האליפות; עבור סלאח זו במה אירופית תחרותית וחוזה עתק; ועבור הכדורגל המודרני, עוד סימן לכך שגם מסלול הקריירה של הכוכבים הגדולים כבר אינו עובר רק במועדוני־העל המסורתיים.
