על רקע האיום הכלכלי מאירופה: כל מה שצריך לדעת על הסכמי סחר חופשי
מהם היתרונות והחסרונות של הסכמי סחר חופשי? כיצד הם משפיעים על הכלכלה? ומדוע החלטת האיחוד האירופי ובריטניה להקפיא את היחסים המסחריים עם ישראל היא בעלת משמעות קריטית?
האיחוד האירופי הודיע אתמול (ג') כי יבחן מחדש את הסכם הסחר החופשי עם ישראל, זאת על רקע המשבר ההומניטרי בעזה. מדובר על הסכם שנכנס לתוקף ביוני 2000 ומהווה את הבסיס ליחסים המדיניים והכלכליים בין הצדדים. בנוסף לאיחוד האירופי, בריטניה הודיעה על הפסקת המו"מ על כינון הסכם סחר חופשי חדש עם ישראל.
מהו הסכם סחר חופשי?
מדובר בהסכם בין שתי מדינות או יותר שמאפשר סחר חופשי יותר של סחורות ושירותים ביניהן, זאת בהתבסס על תנאים מסויימים שמוגדרים בו. התנאים האלה כוללים גם הגנות על משקיעים ועל זכויות קניין. המדינות למעשה מסכימות לפתוח את השווקים שלהן אחת לשנייה, זאת בין השאר באמצעות הסרת מכשולים על הייצוא כמו מכסים ומסים. ההסכמים גם מאפשרים למדינות להרוויח ממחירים נמוכים יותר ומעניקים להן גישה למשאבים אחת של השנייה. עם זאת, ההסכמים האלה חושפים מדינות לרגולציות ולפיקוח מצד המדינות איתן הן חותמים על ההסכם.
מהן ההטבות המרכזיות של הסכמי סחר חופשי?
היתרונות הבולטים כוללים הפחתה או הסרה מוחלטת של מכסים על סחורות, ובכך הפיכה של הסחורות לתחרותיות יותר בשוק, הגנה על זכויות קניין ושמירה על תקני איכות. מעבר לכך, הסכמי סחר חופשי מאפשרים למדינות רבות להשיג צמיחה כלכלית מהירה, למשוך השקעות זרות ולספק משרות בשכר גבוה יחסית לעובדים המקומיים. כמו כן, ההסכמים יוצרים סביבה תחרותית יותר לצרכנים ובכך מורידים את המחירים של הסחורות.
מה החסרונות המרכזיים של הסכמי סחר חופשי?
יש גם צדדים שליליים לפתיחת הגבולות לסחר חופשי. כך, תעשיות מקומיות מסויימות לא יוכלו להתחרות עם היריבות הזרות, מה שיוביל לפיטורים ואולי אף לעלייה בשיעור האבטלה. תעשיות רחבות יותר עשויות להעדיף לעבור למדינות עם חוקים מקלים יותר בנוגע לסביבה ולעבודה, מה שעלול לגרום לעבודת ילדים או לזיהום. סחר חופשי עלול להפוך מדינות גם לתלויות יותר בשוק העולמי עבור סחורות מרכזיות, כך שיתקלו בבעיות בתקופות של משברים.
כיצד מיושמים הסכמי סחר חופשי?
לרוב מדיניות מסחר חופשי מיושמת על ידי הסכם רשמי והדדי בין המדינות המעורבות. מדיניות מסחר חופשי לא בהכרח אומרת שממשלות מוותרות לגמרי על כל פיקוח על היבוא והיצוא או מבטלות את כל הצעדים הפרוטקציוניסטים. למעשה, רק הסכמים בודדים בימינו מובילים לסחר חופשי לגמרי. כך למשל, ניתן להגיע להסכם סחר חופשי עם מדינה אחרת, אך במסגרתו לאסור על יבוא תרופות ספציפיות שלא מאושרות לשימוש באותה מדינה. כך גם לגבי חיות, מזון מעובד או צעצועים שלא עומדים בתקנים המקומיים. ההסכמים גם לא מעניקים בהכרח פטור גורף מכל המכסים, אלא המדינות יכולות לקבוע על אילו סקטורים יושתו מכסים.
מה ההפך מסחר חופשי?
המדיניות ההפוכה לסחר חופשי היא פרוטקציוניזם, אותה אימץ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. המטרה של מדיניות פרוטקציוניזם היא להגן על תעשיות מקומיות מתחרות זרה, זאת באמצעות יישום צעדים כמו השתת מכסים, מכסות יבוא וסובסידיות. כך למשל, מכסים הופכים את המוצרים המיובאים ליקרים יותר ובכך לפחות תחרותיים לעומת התוצרת המקומית. בדומה, מכסות יבוא מגבילות את הכמות של סחורה מסויימת שאפשר לייבא בתוך מסגרת זמן קבועה. סובסידיות הן סיוע פיננסי שמעניקה הממשלה לתעשיות המקומיות, ובכך מאפשרת להן להפחית את עלויות הייצור ולשמור על מחירים תחרותיים. תעשיית המכוניות החשמליות של סין מואשמת לדוגמה בקבלת סובסידיות לא הוגנות מהממשלה שהופכות את המכוניות לזולות ופוגעות במתחרות באירופה ובארה"ב.
הטענות העיקריות נגד פרוטקציוניזם הן שהמדיניות פוגעת במסחר הבינלאומי, מצמצמת את הצמיחה הכלכלית ומובילה למלחמות סחר. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא "יום השחרור" של טראמפ שבו חשף מכסים בשיעורים שונים על כל שותפות הסחר של ארה"ב.
