מעל ל-40 מיליארד יורו בסכנה: האיחוד האירופי ידון בביטול הסכם השותפות עם ישראל
הסלמת המלחמה ומניעת הסיוע ההומניטרי מאיימות עתה על המעמד הבינלאומי של ישראל, כאשר האיחוד האירופי ידון בביטול ההסכם - אם כי לשם אישור המהלך נדרשת תמיכה של כל 27 החברות בו. ההודעה נמסרה במסגרת כינוס שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי. בריטניה הודיעה על הקפאת המו"מ לשדרוג הסכם הסחר המשותף
כלי תקשורת בהולנד דיווחו הערב (ג') כי המדינה השיגה תמיכה מספקת שתאפשר לה לקיים דיון באיחוד האירופי בשאלת ביטול הסכם השותפות שמסדיר את היחסים בינו לבין ישראל.
שרת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס הודיעה כי מדינות הגוש יבצעו בחינה מחודשת של יחסי הסחר עם ישראל, זאת כצעד רשמי ראשון בתגובה לקריאות הגוברות לנקוט מהלכים עצימים יותר נגד ישראל ברקע המשבר ההומניטרי בעזה. "זה תלוי בישראל, ההחלטה הפיכה", אמרה קאלאס.
ההודעה נמסרה במסגרת כינוס שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי המתקיים השבוע בבריסל והתמקד בעיקר במשברים המתמשכים באוקראינה ובמזה"ת.
בהודעתה אמרה קאלאס, כי הנציבות האירופית תבחן מחדש את הסכם הסחר החופשי שעומד בבסיס היחסים הכלכליים בין שני הצדדים. אף שקיבלה בברכה את הדיווחים על הכנסת מספר משאיות לעזה השבוע, קאלאס הדגישה כי מדובר ב"טיפה בים" בהינתן המצב "הקטסטרופלי" ברצועה. אתמול מסר האו"ם כי קיבל אישור לשלוח 98 משאיות סיוע לעזה, זאת לעומת 500 ביום שציין בעבר כהיקף היומי הרצוי.
ההחלטה לדון מחדש בהסכם שיתוף הפעולה קיבלה את תמיכתם של 17 מבין 27 שרי החוץ של האיחוד. ההצעה הוגשה מוקדם יותר החודש על ידי שר החוץ ההולנדי קספאר ולדקאמפ.
פירושו של דבר, כי כעת תפתח הנציבות בבדיקה כדי לקבוע האם ישראל הפרה את מחויבותה לשמירה על זכויות אדם תחת סעיף 2 – אחד מאבני היסוד של הסכם שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל. בשיחה עם סוכנות רויטרס אמרה קאלאס, כי קיים "רוב חזק באיחוד" התומך בבחינת הסוגייה.
במקביל שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי הודיע היום על הפסקת המו"מ עם ישראל לכינון הסכם סחר חופשי חדש. עוד נמסר כי שגרירת ישראל בלונדון, ציפי חוטובלי, תזומן לשיחה בנוגע להרחבת הפעילות הצבאית ברצועת עזה.
איום על הסחר עם השותפה הגדולה ביותר של ישראל
הסכם שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי, שנכנס לתוקפו ביוני 2000 ויעמוד עתה לבחינה מחודשת, מהווה את הבסיס ליחסים המדיניים והכלכליים בין גוש המדינות לישראל. מטרתו לספק את מסגרת העבודה החוקית והמוסדית לצורכי שיח פוליטי ושיתוף פעולה כלכלי.
מדובר באיום משמעותי. לצד ארצות הברית, הגוש האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל והיה אחראי ב־2024 על 32% מכלל היצוא מהמדינה, בהובלת מיכון וכימיקלים. בשנה שעברה הגיע היקף היבוא של האיחוד האירופי מישראל ל־15.9 מיליארד יורו לעומת יצוא אירופי לישראל בהיקף של 26.7 מיליארד יורו.
בה בעת, הכנסת שינויים בהסכם לא תוכל להתבצע על דעת מדינה אחת או קבוצה קטנה של מדינות, אלא תידרש להסכמה מלאה של כל 27 המדינות החברות באיחוד. לעת עתה, ממשלות המוסיפות לאחוז בדעות פרו־ישראליות הן גרמניה, צ'כיה, בלגיה, קרואטיה, ליטא וכמובן הונגריה, כנראה התומכת הקולנית ביותר. היום אישרר הפרלמנט ההונגרי את פרישתה של המדינה מבית הדין הבינלאומי בהאג, זאת ברקע ניסיונות המוסד המשפטי להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
מוקדם יותר החודש אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון, כי השעיית שיתוף הפעולה עם ישראל היא בבחינת "שאלה תלויה ועומדת" עבור האיחוד. ההצעה ההולנדית לבחינת שיתופי הפעולה הכלכליים והמדיניים עם ישראל, שעליה נשען מקרון, עלתה לדיון בכינוס שרי החוץ של האיחוד היום. הכינוס, שנפתח אתמול, התמקד במלחמה באוקראינה ובמצב במזה"ת. שרי החוץ הצטרפו לעמדת הממשל האמריקאי ונתנו אור ירוק להסרת הסנקציות מסוריה.
מדינות נוספות שתומכות בבחינה מחודשת של היחסים המדיניים והכלכליים עם ישראל כוללות את בלגיה, פינלנד, פורטוגל ושבדיה, שהתייצבו כולן מאחורי יוזמתו של שר החוץ ההולנדי קספר ולדקאמפ במכתב ששיגרו לקאלאס. במכתב טען ולדקאמפ, כי מניעת הסיוע ההומניטרי מהווה הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי ולפיכך גם מפרה את סעיף 2 של הסכם שיתוף הפעולה שעומד בבסיס היחסים המדיניים ויחסי הסחר בין האיחוד האירופי לישראל. סעיף 2 מציין כי יחסי שני הצדדים "יתבססו על כבוד לזכויות אדם ועל עקרונות דמוקרטיים, שהם קו מנחה למדיניות הפנים והמדיניות הבינלאומית של הצדדים ורכיב מרכזי של ההסכם".
הרעיון לבחון מחדש את ההסכם הוצף לראשונה על ידי אירלנד וספרד במכתב ששיגרו לנציבת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין כבר לפני 15 חודשים, וטרם זכה למענה. אף שהמכתב לא זכה בשעתו לגיבוי של מדינות נוספות באיחוד האירופי, כעת הלך הרוח משתנה לרעה ומציב איום חמור בפני ישראל.
"המצור על עזה צריך להיפסק"
מוקדם יותר מסר שר החוץ הבריטי לאמי כי המצור של ישראל על עזה הוא "שגוי מוסרית, בלתי מוצדק, וצריך להיפסק". עוד אמר לחברי הפרלמנט בלונדון כי הוא חושב שכולם "צריכים להיות מסוגלים לגנות לחלוטין את מניעת המזון לילדים רעבים על ידי ממשלת ישראל. אני חושב שכל הבית צריך להיות מסוגל לגנות לחלוטין את מניעת המזון לילדים רעבים על ידי ממשלת ישראל. זה שגוי. זה מזעזע".
משרד החוץ הישראלי מסר בתגובה: "גם לפני ההודעה מהיום - הנושא (הסכם הסחר) כלל לא קודם על ידי הממשלה הנוכחית בבריטניה. מעבר לכך, ההסכם הוא לתועלת הדדית של שתי המדינות. אם בשל אובססיה אנטי-ישראלית ושיקולים פוליטיים פנימיים מוכנה ממשלת בריטניה לפגוע בכלכלה הבריטית זאת החלטה שלה. המנדט הבריטי הסתיים לפני 77 שנים בדיוק. לחצים חיצוניים לא יסיטו את ישראל מדרכה במאבקה על קיומה וביטחונה נגד אויבים הפועלים להשמדתה".
בריאיון שנתן לרדיו הצרפתי אמר שר החוץ בארו, כי אין כל אפשרות להצדיק את מהלכי ישראל בעזה. "לא נוכל להשאיר לילדי עזה מורשת של אלימות ושנאה. כל זה חייב להיפסק, ומסיבה זו אנחנו נחושים להכיר במדינה פלסטינית", אמר. בארו הזהיר כי האיחוד האירופי עשוי בפירוש להשעות את הסכם שיתוף הפעולה, בציינו כי פריז "נחושה" להכיר במדינה פלסטינית. עם זאת, הוא הדגיש כי לשני הצדדים "אין אינטרס להביא לסיומו של ההסכם". על חמש המשאיות שהורשו להיכנס השבוע אמר בארו, כי מדובר במהלך "לחלוטין בלתי מספק".
עמדתו של בארו מצטרפת להודעתם המשותפת של נשיא צרפת מקרון, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר וראש ממשלת קנדה מארק קרני. מנהיגי שלוש הכלכלות המובילות הזהירו אתמול כי לא יוכלו לעמוד מנגד אם ישראל תמשיך למנוע הכנסת סיוע הומניטרי לעזה.
לישראל יש הרבה מה להפסיד מאי חידוש ההסכם עם בריטניה
למרות קיומו של הסכם סחר שנחתם ב-2019 ונכנס לתוקף ב-2021, בריטניה וישראל ניהלו מו"מ על עדכון ושדרוג משמעותי של אותו הסכם שהיה יכול להיטיב עם ישראל, לרבות הקטר המרכזי של המשק – ההייטק. כעת, בהחלטת הממשלה על חידוש המלחמה בעזה, לונדון שמה ברקס, והנזק הכלכלי עלול להיות ממשי.
בריטניה היא אחת השותפות הסחר החשובות ביותר של ישראל. היא מדורגת במקום השמיני כיעד יצוא של סחורות (ללא יהלומים) בהיקף של 1.28 מיליארד דולר ב-2024. אגב, מדובר בירידה חדה ביותר לעומת 2023 (יותר מ-30%), אז נרשם יצוא סחורות של יותר מ-1.8 מיליארד דולר. במהלך 2025 (ינואר-אפריל) הייצוא נותר ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, ישראל ייצאה בשנה שעברה לבריטניה כ-245 מיליון דולר ביהלומים. שליש מהייצוא הכללי הוא בכימיקלים ובתרופות - תעשייה קריטית למשק. בנוסף, בין שתי המדינות קיים סחר ער בשירותים - מנוע מרכזי של המשק, לרבות שירותי הייטק: כ-60% מייצוא השירותים של ישראל לבריטניה קשור לתוכנה ושירותי מחשוב.
אך לא פחות חשוב: ישראל מייבאת לא מעט מבריטניה (2.5 מיליארד דולר) - כמעט כפול ממה שהיא מייצאת לה. זו הסיבה שהגירעון המסחרי מול בריטניה הוא משמעותי: מיליארד דולר ב-2023, והוא גדל לכ-1.3 מיליארד דולר ב-2024.
