20 מדינות יוצאות נגד הממשל הפדרלי במאבק על ויזות עבודה
המדינות, כולן עם תובעים כלליים דמוקרטים, תובעות את ממשל טראמפ על החלטה לגבות 100 אלף דולר עבור ויזת H-1B, שמאפשרת כניסה של עובדים זרים מיומנים. הטענה המרכזית: מדובר במהלך שעוקף את סמכויות הקונגרס ופוגע במדינות
ההחלטה של ממשל טראמפ לגבות 100 אלף דולר עבור בקשות להוצאת ויזת עבודה מסוג H-1B ממשיכה לעורר הדים גם כמה חודשים לאחר פרסומה, והפכה למדיניות נוספת שמידת החוקיות שלה תיבחן בבית המשפט, על כך דיווחו באתר פוליטיקו.
20 מדינות בארצות הברית, בהן קליפורניה, וושינגטון, אילינוי, ניו ג'רזי, מסצ'וסטס וניו יורק, הגישו בסוף השבוע את התביעה נגד הממשל בבית המשפט הפדרלי בבוסטון, והיא נוגעת להחלטה של דונלד טראמפ מספטמבר להעלות משמעותית את עלות השגת הוויזה. כיום מעסיקים נדרשים לשלם לרוב בין 2,000 דולר ל־5,000 דולר עבור הוויזה המיועדת לעובדים מיומנים, ושמטרתה לאפשר למעסיקים האמריקאים לגייס עובדים זרים המתמחים בתחומים ספציפיים. הוויזה הפכה פופולרית במיוחד בתעשיית הטכנולוגיה, הממוקמת ברובה בקליפורניה, אך היא משמשת גם במגזרים נוספים כמו בריאות וחינוך.
התובע הכללי של קליפורניה, רוב בונטה, שמוביל את המהלך, הסביר כי העלאת המחיר לוויזה אינה חוקית מכיוון שהיא חורגת מההגדרות שהציב הקונגרס לתוכנית, הכוללות את קביעת המכסות, התשלום, האכיפה וההגנות לשמירה עליה. "אף ממשל לא יכול לשכתב את חוקי ההגירה", אמר בונטה במסיבת עיתונאים שקיים בסן פרנסיסקו. "אף נשיא לא יכול להתעלם מענף הממשל שהוא הקונגרס, מהחוקה או מהחוק". עוד הוסיף: "הקונגרס מעולם לא אישר לנשיא להטיל תשלום של 6 ספרות שנועד לנטרל את התוכנית לגמרי".
יתרה מכך, בונטה טען כי המחיר של 100 אלף דולר גבוה במידה ניכרת מעלות עיבוד הבקשות לוויזה, ולפיכך העלאה אינה חוקית גם מהבחינה הזו שהחוקה האמריקאית אוסרת על נשיא להטיל חד־צדדית תשלומים שמייצרים הכנסה למדינה, מכיוון שזה התפקיד של הקונגרס. עוד הוסיף כי העלות הגבוהה תיצור נטל פיננסי לא הכרחי על ספקיות של שירותים חיוניים, כמו חינוך ובריאות, תעמיק את המחסור בעובדים ותצמצם שירותים. בדומה, התובע הכללי של אורגון דן רייפילד, שגם משתתף בתביעה, ציין כי העלות הגבוהה תפגע באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר של המדינה, "הנסמכים על עובדים בינלאומיים מיומנים כדי שהמעבדות יעבדו, הקורסים יתנהלו כסדרם והחדשנות תתקדם". הוא הסביר כי העלות הגבוהה תהפוך זאת לבלתי אפשרי עבור המוסדות הללו להעסיק את המומחים שהם צריכים. "זה פוגע ביכולת של אורגון להתחרות, לחנך ולצמוח".
בבית הלבן דחו את ההאשמות וטענו, כי המהלך נמצא תחת סמכותו של הנשיא בהתאם לחוק ההגירה, ונועד להניא מעסיקים מניצול התוכנית. "הפעולות הן חוקיות, הכרחיות, ראשוניות ומהותיות לקראת רפורמות נחוצות בתוכנית H-1B", מסרה דוברת הבית הלבן טיילור רוג'רס. "הנשיא טראמפ הבטיח להציב את העובדים האמריקאים תחילה, והפעולה ההגיונית שלו בקשר לוויזות עושה זאת בכך שהיא מונעת מחברות להונות את המערכת ולהוריד את שכר העובדים האמריקאים, תוך הענקת ודאות למעסיקים שצריכים לייבא את הכישרונות הטובים ביותר ממדינות אחרות". טראמפ טען בעת חשיפת הצעד כי התוכנית מאיימת על הביטחון הלאומי של ארצות הברית ועל הביטחון הכלכלי שלה, בין השאר מכיוון שהיא מרחיקה אנשים מפיתוח קריירה בתחומי המדעים והטכנולוגיה.
יש לציין עוד כי התובע המרכזי בכל אחת מ־20 המדינות שהגישו את התביעה משויך למפלגה הדמוקרטית, ובונטה כבר הגיש השנה 49 תביעות נגד ממשל טראמפ.
במסגרת התוכנית מחולקים בכל שנה 65 אלף ויזות H-1B למעסיקים עבור עובדים זמניים בתחומים ספציפיים, ועוד 20 אלף ויזות לעובדים עם תארים מתקדמים. הוויזות תקפות לתקופה של שלוש עד שש שנים. המרוויחים העיקריים של התוכנית הם עובדים מהודו, שייצגו בשנה שעברה 71% מכלל הוויזות שאושרו. עובדים סינים מדורגים שניים עם 11.7% מהוויזות, כך לפי המידע הממשלתי הרשמי.
מתנגדי הוויזה גורסים כי היא משמשת בעצם להחלפת עובדים אמריקאים בעובדים זרים שמתפשרים על משכורות נמוכות יותר. לעומת זאת, התומכים מתעקשים כי מדובר בדרך לפתור את המחסור בעובדים מיומנים בארצות הברית.
התביעה הנוכחית מצטרפת לשתי תביעות קודמות שכבר הוגשו נגד המהלך. התביעה הראשונה הוגשה באוקטובר בבית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו על ידי קואליציה של איגודי עובדים ומעסיקים, בהם איגוד עובדי תעשיית הרכב והתאחדות המרצים. התביעה השנייה הוגשה זמן קצר לאחר מכן על ידי לשכת הסחר האמריקאית.
השינוי בתוכנית הוויזה הוא חלק משורה של צעדים שעליהם הכריז הממשל בחודשים האחרונים במדיניות ההגירה. כך, בשבוע שעבר דווח כי ארצות הברית מתכוונת להחמיר את בדיקות הרקע לתיירים ממדינות הפטורות מוויזות. השינוי, שיחול על 42 מדינות, בהן ישראל, יחייב בדיקה של רשתות המדיה החברתית של התיירים לפחות חמש שנים אחורה, זאת על מנת לקבל אישור נסיעה אלקטרוני המעניק שהות של עד 90 יום במדינה.
