הידרדרות שוק התעסוקה מאיצה את הפדרל ריזרב לעבר הורדת ריבית
אחרי עדכון נתוני המשרות כלפי מטה, שניים מחברי הוועדה המוניטרית של הפד קיבלו חיזוק להמלצתם להתחיל בהורדות ריבית. בינתיים, הנשיא טראמפ מנסה להכניס את יועצו הכלכלי לוועדה בניגוד לרוח החוק הפדרלי, כדי לוודא שהורדת הריבית אכן תקרה
בסופו של דבר, הכל מתכנס לנתונים - כך מסבירים פעם אחר פעם הבנקאים המרכזיים של העולם.
ובכן, הנתונים האחרונים הנוגעים לשוק העבודה בארצות הברית מצביעים על מגמה ברורה: שוק העבודה האמריקאי, סוגייה קריטית עבור הנשיא דונלד טראמפ, וגם עבור משקי הבית בארצות הברית, נמצא במגמת התקררות. לא מדובר רק מהאכזבה מנתוני חודש יולי — תוספת של 73 אלף משרות בלבד לעומת צפי של כ־115 — אלא גם בעדכונים הרטרואקטיביים, המעידים כי ביוני ובמאי היו 258 אלף משרות פחות לעומת הדיווחים המוקדמים (אירוע תדיר באיסוף נתונים).
בינתיים, שיעור האבטלה בארצות הברית עלה במקצת ביולי מ־4.1% ל־4.2%, כאשר רבע מהמובטלים כבר מוגדרים ארוכי טווח (מובטלים 27 שבועות או יותר). ההתנהלות של טראמפ אל מול סטירת הלחי הזו היתה טראמפיסטית טהורה: הוא פשוט פיטר את ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (BLS) אריקה מקנטארפר, בטענה שהיא מבשלת נתונים מתוך שיקולים זרים (פוליטיים). בה בעת, הוא קרא להוריד את הריבית לאלתר, על רקע אותם נתונים בדיוק שפרסמה מקנטארפר.
אלא שלנתונים תמיד שני צדדים, לפחות. שיעור האבטלה אכן טיפס, אבל בעשירית האחוז. יש אמנם פחות מועסקים, אבל האבטלה טיפסה בעיקר בגלל פיטורים במגזר הציבורי, מהלך שהוא הגיוני ותוצאה טבעית הנובעת מהמדיניות (המאוד לגיטימית) של טראמפ, שמעוניין להקטין את המגזר תוך צמצום הוצאות הממשלה והקטנת הגירעון והחוב.
בינתיים, הנתונים החדשים שמתפרסמים (ו/או ייתכן וגם הלחצים הפוליטיים שמפעיל הנשיא) מתחילים לגרום לשסעים בקרב הוועדה המוניטרית של הפדרל רזרב (ה־FOMC), זו שקובעת את גובה הריבית בתוך הבנק המרכזי של ארצות הברית.
כבר בהחלטת הריבית האחרונה שהתקבלה ב־31 ביולי, שני חברים בוועדה, כריסטופר וולר ומישל באומן (רפובליקנים שמינה טראמפ בקדנציה הראשונה) הצביעו נגד השארת הריבית על כנה זו הפעם החמישית ברציפות. היתה זו למעשה הפעם הראשונה ב־32 שנה, ששני נגידים "שיושבים בוושינגטון" (קבועים, וגם קרובים פיזית לנגיד ג'רום פאוול) הצביעו נגד הנגיד.
לוולר זה משתלם: הוא מסומן כעת כיורש הפוטנציאלי של פאוול, אחרי שטראמפ חזר ואמר כי בכוונתו להדיחו לפני מועד הפרישה הרשמי במאי 2026. אך פאוול לא מורתע: גם הפעם הסביר הנגיד, כי מדיניות המכסים של טראמפ מוסיפה המון אי־ודאות למתווה האינפלציה הצפויה. "הוועדה איננה צופה כי יהיה זה מתאים להפחית את טווח הריבית לפני שתצבור ביטחון רב יותר בכך שהאינפלציה מתקדמת באופן בר־קיימא לעבר ה־2%", נכתב בהודעת הוועדה, תוך שימת דגש על התעצמות סיכוני ההאטה בשוק העבודה וירידה בסיכוני האינפלציה — אך כאמור, עדיין לא מספיק.
בינתיים, טראמפ ממשיך לחתור לריבית נמוכה יותר בכל דרך אפשרית. אחרי שקילל וגם שיבח את פאוול, אך ללא הועיל, הוא מנסה כעת לשנות את הרכב הוועדה (ישנם שבעה חברים קבועים בוושינגטון ועד חמישה נגידים שמתחלפים מדי החלטה). בינתיים, גם פרופ' אדריאנה קוגלר (מינוי של ביידן) הודיעה בתחילת החודש על עזיבתה הסופית את ה־FOMC, וטראמפ לא החמיץ את ההזדמנות כדי להכניס במקומה את יועצו הכלכלי ד''ר סטיבן מירן באופן מיידי. מירן ניכון בכישורים לכהן כחבר ב־FOMC, אבל אין תקדים היסטורי למינוי לשני התפקידים במקביל. תפקיד ב־FOMC, הרי, הוא עצמאי לחלוטין מבחינה חוקית, והחוק הפדרלי מתעקש על כך שחברי המועצה לא יהיו כפופים ישירות לרשות המבצעת בזמן כהונתם.
הכהונה המקבילה הזו, כיועץ לנשיא וכחבר FOMC, עלולה ליצור מבחינת מירן ניגוד עניינים מובנה. הרי התפקיד האחד נועד לקדם את מדיניות הממשל, ואילו השני אמור להיות חף משיקולים פוליטיים. מטבע הדברים, המינוי הזה מטיל צל כבד על עצמאותו של הבנק המרכזי בכלכלה המשפיעה בעולם, עצמאות שנמצאת על הכוונת של טראמפ בעיקר בתחום המוניטרי (ריבית הבנק המרכזי ושער החליפין של הדולר).
הימים הסוערים בשורות ה"פד", לצד ימים סוערים לא פחות בכלכלה המובילה בעולם, זאת במקביל למדיניות המאקרו־כלכלית מאוד לא ברורה של הנשיא, לא תורמים לפיענוח שאלת טריליון הדולר — מתי נראה שוב את הריבית האמריקאית יורדת? מינויו של מירן מבטיח, כי התוצאה בהחלטה הבאה בספטמבר תסתכם בארבעה קולות למען הורדת ריבית (כולל פאוול) נגד שלושה, לכל הפחות. זהו כבר תיקו טכני. במקביל, גם ההתבטאות של הוועדה בדבר איזון מחדש בין סיכוני אינפלציה לבין סיכוני אבטלה מעידה על הפחתה קרבה והולכת.
בהתאם, התחזיות מאותתות כי זה אכן מה שיקרה בפגישה הבאה בספטמבר. על פי FedWatch CME (הכלי של בורסת שיקגו המבוסס על מחיר החוזים העתידיים על ריבית הפד, ומנסה כך לנבא את הריבית), השווקים מתמחרים הפחתת ריבית של 25 נקודת בסיס בהסתברות של כ־89%, לעומת 37.6% בלבד לפני כשבועיים. גם בג'יי.פי מורגן נוטים לכיוון הפחתה.
מנגד, במורגן סטנלי ובבנק אוף אמריקה טרם השתכנעו: הרי שיעור האבטלה לא השתנה מהותית, האינפלציה עלתה ל־2.7%, ולפי סקר בלומברג, אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) צפויה להצביע על עלייה של 0.3% ביולי לרמה של מעל 3%. אבל גם אם תתבצע הפחתה בספטמבר, השוק מחפש את ההפחתות הבאות. הרי הפחתה של רבע אחוז, גם בריבית של 4.5%, לא תשנה דרמטית את התמונה. טראמפ מעוניין בשלוש הפחתות, וכמה שיותר משמעותיות. הכל תלוי כעת ב"פד", בחבריו, ובמי יעמוד בראשו, לפחות בינתיים.
