ההסכם עם איראן: מה יקרה עכשיו להורמוז, לנפט ולגרעין?
ההכרזה של דונלד טראמפ על השגת הסכם עם איראן לסיום המלחמה, הפתיחה מחדש של מצר הורמוז והסרת המצור הימי, הותירה לא מעט שאלות פתוחות בעיקר סביב החזרת אספקת הנפט הסדירה, ששובשה מאז סוף פברואר, וגורל תוכנית הגרעין
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על השגת מזכר הבנות עם איראן לסיום המלחמה, הסרת המצור הימי ופתיחת מצר הורמוז. לדבריו, ההסכם ייחתם ביום שישי ומיד לאחר מכן ייפתח מחדש המצר, שהיה אחראי לפני המלחמה למעבר של 20% ממשלוחי הנפט העולמיים. אך במקביל לטון החגיגי שליווה את ההכרזה של טראמפ, נותרו עוד לא מעט שאלות לגבי פרטי ההסכם והדרכים למימושו, בראשם הזמן שייקח לפינוי פקק הספינות שתקועות בהורמוז, כשלפי אנליסטים, יעברו עוד מספר שבועות עד ש-600 הספינות שלפי ההערכה תקועות באזור יוכלו לחצות את המצר ולהחזיר את אספקת האנרגיה לסדרה. כמו כן, נותרו עוד שאלות סביב תוכנית הגרעין של איראן, שלפי טראמפ הייתה אחת הסיבות העיקריות לפתיחת המלחמה. אלה הפרטים הידועים עד כה:
באיזו מהירות ייפתח מחדש מצר הורמוז, ובאילו תנאים?
מצר הורמוז נותר סגור מאז סוף פברואר, אז החלה המתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן, דבר שהוביל לזינוק במחירי האנרגיה העולמיים ולחשש ממחסור בגז נוזלי טבעי ומוצרים נלווים. לפי הודעתו של טראמפ, המצר ייפתח מחדש ביום שישי לאחר החתימה על ההסכם "למטרות נטרול מוקשים, והנפט ישוב לזרום בשני הכיוונים לטובת האזור והעולם". עם זאת, בסוכנות הידיעות האיראנית מאהר, דיווחו כי לפי מזכר ההבנות הפתיחה מחדש תיערך בתוך 30 יום מהחתימה על ההסכם ותחת "דרישות איראניות". לפי טראמפ, איראן התחייבה לא לגבות אגרות מספינות שעוברות בהורמוז לאורך 60 הימים של הארכת הפסקת האש. כמו כן, הוא הודיע כי ארה"ב תסיר בתמורה את המצור הימי שהטילה על איראן באפריל.
מתי יחזרו משלוחי האנרגיה לסדרם?
מחירי הנפט נפלו הבוקר (ב') בשל התקווה כי פתיחת מצר הורמוז תחזיר את משלוחי הנפט, אך אנליסטים כבר הזהירו כי ההתאוששות בתחום תהיה איטית ופגיעה לכל שיבוש מחודש. לפי הערכות של גופים בתעשיית הספנות, נותרו עוד קרוב ל-600 ספינות שמחכות למעבר בהורמוז. לפני המלחמה עברו בכל יום בהורמוז כ-130 ספינות, וחצייה טיפוסית של ספינת מסחר באזור ארכה כשמונה שעות, כך שכל ניסיון להקל על העומס יהיה בהכרח הדרגתי, במיוחד אם האוניות ידרשו לשוט תחת תנאים מגבילים. חברות הספנות כבר פרסמו הנחיות לאפשרות של פתיחה מחדש של המצר, והזהירו כי "שייט סימולטני ולא מתואם" עלול ליצור עומסים ולחייב "תמרונים מסוכנים".
מומחים ציינו גם כי קרוב לוודאי שלא כל החברות ימהרו לשוב להורמוז, בדיוק כפי שקרה לאחר הפתיחה מחדש של המעבר בים האדום לאחר תקיפות החות'ים. הלימה קרופט מ-RBC קפיטל מרקטס ציינה כי גם החזרה לרמות תנועה מופחתות תיארך זמן "בהתחשב בלוגיסטיקה הממושכת שתלווה את הפתיחה".
האם איראן תוותר על תוכנית הגרעין שלה?
נראה כי הדרישה הזו לא קיבלה מענה שלם בהסכם. לפי אדם המעורה בנושא, איראן התחייבה לא לפתח נשק גרעיני, ושני הצדדים יקיימו שיחות לגבי המנגנון שיסדיר את פינוי מאגר האורניום המעושר - הכולל כ-9,000 ק"ג, מהם כ-450 ק"ג ברמת העשרה גבוהה. לדבריו, ההתחייבות המינימלית היא שהאורניום המעושר ייהרס באתר עצמו, תחת הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. טראמפ איים כי אם לא יושג הסכם גרעין עם איראן, הוא יתקוף שוב. על טראמפ מופעל לחץ פוליטי להשיג הסכם גרעין טוב יותר מזה שנחתם ב-2015 תחת ממשל אובמה, וממנו פרש בכהונה הראשונה שלו.
האם ההסכם מיטיב כלכלית עם איראן?
לפי התנאים הידועים, ארה"ב תעניק לאיראן פטור זמני מהסנקציות, שיאפשר לה למכור נפט לאורך 60 ימי הארכת הפסקת האש. הקלות משמעותיות בסנקציות, כולל הפשרת נכסים איראניים שהוקפאו, ייערכו באופן הדרגתי ובהתבסס על התקדמות שיחות הגרעין. "בנינו את ההסכם בצורה כזו שבהתאם לביצועים של איראן, כך יקבלו הקלות כלכליות", אמר לפייננשל טיימס בכיר בממשל האמריקאי.
כיצד הגיבו בעולם להסכם?
מנהיגים ברחבי העולם בירכו על ההסכם שגובש בין ארה"ב לאיראן, ובאירופה אף הביעו נכונות להסיר סנקציות בתמורה לצעדים האיראניים. בהצהרה משותפת שפרסמו מנהיגי בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה הם תיארו את ההסכם "כהזדמנות להשיב את היציבות האזורית ולייצב את הכלכלה העולמית", והוסיפו כי הם מוכנים להסיר סנקציות רלוונטיות בתמורה "לנקיטת צעדים ברורים ומאושרים מצד איראן בנוגע לתוכנית הגרעין שלה". בדומה, גם ראשת ממשלת יפן סנאה טאקאיצ'י בירכה על ההסכם, וקראה ליישום התנאים כדי לאפשר "מעבר בטוח ובחינם במצר הורמוז". הצהרות תמיכה פורסמו גם מצד ראש ממשלת אוסטרליה וממשרד החוץ הקטארי.
