ניתוח
הון־שלטון נוסח טראמפ: מיזם הקריפטו המשפחתי רוצה להפוך לבנק
World Liberty Financial המזוהה עם משפחת טראמפ מבקש רישיון בנקאי ומציב את הרגולטורים בפני שאלות על גבולות הבנקאות, רגולציית מטבעות יציבים והאופן שבו יש לבחון בקשות עם זיקה פוליטית רגישה
במשך למעלה מעשור פעל שוק המטבעות הדיגיטליים במקביל, ולעתים במתח, למערכת הפיננסית המסורתית. בעוד הבנקים נשענו על פיקוח הדוק וגישה לתשתיות פדרליות, חברות הקריפטו צמחו מחוץ למערכת, תוך הסתמכות על בנקים כמתווכים הכרחיים.
על הרקע הזה, בקשה רגולטורית של מיזם הקריפטו World Liberty Financial מושכת תשומת לב מיוחדת, לא רק בגלל תוכנה, אלא בגלל הקשר הפומבי שלה למשפחת טראמפ.
באתר החברה מופיע הנשיא טראמפ כ־Co Founder Emeritus, תואר שממקם אותו כאחד ממייסדי המיזם, גם אם אינו חלק מהניהול השוטף. שלושת בניו מוצגים כ־Co Founders פעילים. שליחו המיוחד למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, מופיע גם הוא כ־Co Founder Emeritus, בעוד בנו זאק מופיע כ־Co Founder.
בעיתונות הכלכלית בארצות הברית, WLF מתוארת כמיזם קריפטו משפחתי של טראמפ, שנבנה סביב המותג הפוליטי והאישי שלו, ומשלב שותפים עסקיים ותיקים. פרסומים שונים מייחסים לו ולבני משפחתו החזקת נתח משמעותי מהחברה ומהטוקן (מטבע הקריפטו הייעודי של המיזם) הקשור אליה, מה שהפך את הפרויקט למקור הכנסה בולט בשנים האחרונות.
כעת, החברה הגישה בקשה למשרד המפקח על המטבע (OCC) לקבלת צ'רטר פדרלי של בנק נאמנות (Trust Bank).
צ'רטר הוא רישיון רשמי להיחשב בנק (או סוג של בנק), ופדרלי פירושו שהרישיון ניתן על ידי הממשל הפדרלי. בנק נאמנות הוא בנק שתפקידו המרכזי איננו בהכרח לתת הלוואות כמו בנק רגיל, אלא להחזיק ולנהל נכסים עבור לקוחות בצורה מפוקחת, למשל כסף או ניירות ערך, ולהפעיל שירותי שמירה/נאמנות תחת כללים מחמירים.
לפי החברה, מטרת הבקשה היא להקים תשתית בנקאית מפוקחת שתאפשר הנפקה וניהול של מטבע יציב עתידי בשם USD1. אם תאושר, זו עשויה להיות מדרגה משמעותית בדרך להפיכת פעילות קריפטו מסוימת ממשהו חיצוני למערכת לפעילות שמבקשת לפעול מתוכה. לפי החברה, ה־USD1 אמור להיות מגובה בנכסים מסורתיים. רגולטורים בארצות הברית מתייחסים זה שנים למטבעות יציבים כתחום הדורש הסדרה ייעודית, בשל הדמיון הפונקציונלי שלהם לפיקדונות, אך ללא מנגנוני הביטחון והפיקוח.
קבלת רישיון בנקאי פדרלי עשויה לשנות את אופן ההתייחסות למטבע כזה. גוף המחזיק בצ'רטר בנקאי כפוף לדרישות ציות, ממשל תאגידי וניהול סיכונים, אם כי הדרישות שונות מאלו החלות על בנקים מסחריים המקבלים פיקדונות מהציבור. במובן זה, מטבע יציב המונפק על ידי גוף מפוקח עשוי להיתפס כבעל פרופיל סיכון שונה מזה של מטבעות יציבים הפועלים מחוץ למערכת הבנקאית.
מטבע הדברים, הבקשה מעוררת שאלות ציבוריות. WLF מזוהה עם משפחת טראמפ, וה־OCC הוא גוף הפועל תחת משרד האוצר. אף שאין מניעה חוקית לבחינת בקשה כזו, עצם הזיקה המשפחתית לנשיא מכהן או לנשיא לשעבר מעמיד את הרגולטור תחת בחינה ציבורית מוגברת. אישור הבקשה עלול לעורר טענות בדבר העדפה פסולה, בעוד דחייתה עשויה להיתפס כהחלטה פוליטית.
הזיקה המשפחתית של החברה לנשיא מכהן מעמידה את הרגולטור תחת בחינה ציבורית מוגברת. אישור הבקשה עלול לעורר טענות בדבר העדפה פסולה
אך מעבר לשאלות הפוליטיות, הרגולטורים מתמקדים גם בהשלכות המערכתיות של שילוב פעילות קריפטו במערכת הבנקאית. אחת ההשלכות המרכזיות היא פתיחת הדלת בפני שחקנים מוסדיים גדולים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים להשקעות ותאגידים ציבוריים. גופים אלה מוגבלים רגולטורית בשיתופי פעולה עם ישויות לא מפוקחות, ולעתים אף מנועים לחלוטין מחשיפה אליהן. כאשר פעילות קריפטו מתבצעת דרך גוף בעל רישיון בנקאי, חלק מהחסמים הללו נעלמים או מצטמצמים. הדבר עשוי להגדיל משמעותית את היקף הכסף הזורם לשוק הקריפטו, אך גם לחזק את התלות של התחום במערכת הפיננסית המסורתית.
דילמה נוספת נוגעת לעניין הסיכון. מצד אחד, פיקוח בנקאי עשוי לצמצם סיכונים תפעוליים, הונאות וחוסר שקיפות. מצד שני, הוא מעלה חשש לסיכון מערכתי: חיבור ישיר בין פעילות קריפטו תנודתית לבין תשתיות פיננסיות קריטיות. עוד צריך לזכור, כי כל רישיון בנקאי שמוענק לחברת קריפטו יוצר תקדים. הרחבת הרישיונות עלולה להוביל לגל בקשות נוסף, וללחץ גובר על הרשויות לגבש מדיניות סדורה. במובן זה, כל החלטה אינה נבחנת רק לגופה, אלא גם לפי האות שהיא שולחת לשוק כולו: האם ארצות הברית מעוניינת לשלב את הקריפטו במערכת הבנקאית, או להותירו בשוליים מפוקחים חלקית.
המהלך משתלב גם בהקשר הפוליטי הרחב של יחסי טראמפ עם תעשיית הקריפטו. בזמן קמפיין הבחירות קיבל טראמפ תמיכה עקיפה מגורמים בענף המטבעות הדיגיטליים, בעיקר דרך גופי Super PAC, ועדות פוליטיות עצמאיות. לפי דיווחים, גופים הקשורים לתעשיית הקריפטו הזרימו למעלה מ־20 מיליון דולר לגופים המזוהים עם טראמפ.
בשנים האחרונות טראמפ גם ריכך את עמדתו בנוגע לקריפטו ומבטיח להפחית רגולציה ולעודד חדשנות פיננסית. מבקריו טוענים, כי הקשר בין התרומות, השינוי בעמדתו והמעורבות העסקית של סביבתו, מעלה שאלות לגבי ניגודי עניינים אפשריים סביב מדיניות עתידית בתחום.
