סגור
מארק קרני ראש ממשלת קנדה
מנהיג הלייבור מארק קרני. "הממשלה בראשותי תבנה מהר יותר וחכם יותר" (צילום: REUTERS/Carlos Osorio)

קנדה תילחם במשבר הדיור עם תמריצי מס ובתים שתבנה במפעלים

אזרחי קנדה ילכו ביום שני לקלפיות כשעל ראש סדר היום מחסור כרוני בבתים למגורים ועלייה עיקשת במחירים. סקרים מנבאים ניצחון למפלגת הלייבור בראשות מארק קרני, המתכנן את הרפורמה הגדולה ביותר במגזר הבנייה מאז תום מלחה"ע השנייה

ברקע משבר חסר תקדים עם השכנה מדרום, ילכו ביום שני אזרחי קנדה לקלפי, זאת לאחר שהמכסים שהשית נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על יבוא מקנדה הפכו את מערכת הבחירות על ראשה. רק לפני כמה חודשים נהנו השמרנים בראשותו של פייר פולייבר מיתרון של יותר מ־20 נקודות האחוז בסקרים, זאת על רקע המיאוס הכללי מעשר שנות שלטון המפלגה הליברלית בראשותו של ג'סטין טרודו. אך הטלטלות שיצר טראמפ, כולל איומיו להפוך את קנדה למדינה ה־51 של ארצות הברית, החזירו את ההובלה ללייבור בראשותו של מארק קרני. לפי סקרים אחרונים, מפלגתו מובילה ב־6 נקודות האחוז.
קרני (61), לשעבר נגיד הבנקים המרכזיים של קנדה ואנגליה, נתפס כמנהיג החזק והפרגמטי אשר לו זקוקה קנדה, שיידע להתייצב מול טראמפ ולנווט את הכלכלה. עוד לפני מלחמת הסחר, הכלכלה הקנדית היתה בעמדת חולשה, וב־2024 נרשמה צמיחה של 1.5% בלבד. התחזית עבור 2025 עומדת על 0.7% עם התכווצות של 0.2% ב־2026. האבטלה טיפסה במרץ האחרון ל־6.7% לעומת 6.1% בחודש המקביל אשתקד.
אך הבעיה המרכזית שעמה ייאלץ להתמודד ראש הממשלה הבא היא משבר הדיור הכרוני. בשנים 2021-2000 זינקו מחירי הבתים ביותר מ־355%, בעוד ההכנסה החציונית עלתה ב־113%. כתוצאה, יחס מחיר בית להכנסה הוא הגבוה ביותר מקרב המדינות המפותחות. עליות המחירים בולטות במיוחד בערים הגדולות, כאשר לפי מדד סוכני הנדל"ן, בטורונטו עומד מחיר בית על 1.4 מיליון דולר קנדי לעומת 970 אלף דולר ב־2020. בוונקובר טיפס המחיר ל־2 מיליון דולר מ־1.4 מיליון דולר לפני חמש שנים. "ההנחה הרווחת היא שבני הדור שלי לעולם לא יוכלו לרכוש בית", אמרה ל־BBC אמילי צ'ו, סטודנטית בת 24 מוונקובר, ובכך סיכמה את ליבת המשבר ואת המשקל שיהיה לכך בבחירות הקרובות. יוקר המחירים מתבטא גם בשכירות. בוונקובר עומדת השכירות החודשית הממוצעת על 2,500 דולר ומחייבת הכנסה שנתית בת שש ספרות כדי להיות בת־השגה, כך לפי סוכנות הדיור הלאומית של קנדה.
הגורמים למשבר מורכבים. גורם מרכזי הוא ההיצע שאינו עומד בקצב התרחבות האוכלוסייה. מאז מגפת הקורונה חווה קנדה קצב מהיר במיוחד בגידול האוכלוסייה, בעיקר בעקבות זינוק בממדי ההגירה. ב־2023 התרחבה האוכלוסייה במספר שיא של 1.23 מיליון תושבים, מרביתם מהגרים. בו בזמן, היקף התחלות הבנייה כמעט ולא השתנה מאז שנות השבעים. בשנה שעברה עמד מספרן על 245,120, ופירוש הדבר, כי ב־2024 נוספו 3.9 תושבים חדשים עבור כל התחלת בנייה. אף שמדובר בעלייה של כ־2% לעומת נתוני 2023, בתאגיד המשכנתאות והדיור הקנדי (CMHC) מעריכים כי תידרש בנייה של 3.5 מיליון יחידות דיור נוספות עד 2030, מעל ל־2.3 מיליון המתוכננות, וזאת כדי להחזיר את המחירים לרמות בנות־ההשגה של 2004.
לפי הסקרים, סוגיית הדיור היא החשובה ביותר עבור הצעירים, ובהתאם, שני המועמדים המובילים הציגו תוכניות לתיקון המצב. בחודש שעבר חשף קרני את תוכנית הדגל שלו, הכוללת התחייבות להכפלת מספר הבתים שייבנו מדי שנה לכ־500 אלף. "הממשלה בראשותי מאמצת גישה חדשה לבנות מהר יותר, לבנות חכם יותר ולבנות דיור בר־השגה", אמר קרני בעצרת בחירות. התוכנית, שהוגדרה כ"שאפתנית" ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, כוללת הקמת סוכנות ייעודית שתממן בניית דיור בר־השגה, תקל על רגולציות מקומיות ותעניק תמריצי מס. בנוסף, הסוכנות תפקח על המרת בניינים קיימים לפרויקטי דיור.
פולייבר הציג אף הוא תוכנית לפתרון המשבר, שכוללת תגמול ערים שבונות יותר בתים, השתת קנסות על ערים שמקשות על הבנייה וביטול מסים פדרליים על בתים חדשים. אולם, להערכת מומחים, לצעד הזה תהיה השפעה מינימלית, שכן מרבית הבתים שנמכרים בקנדה הם יד שנייה. מכשול נוסף הוא מחסור בידיים עובדות. "אנחנו מתקשים להשיג את הסוג הנכון של עובדים", אמרה ל־CBC סו ווסטל, נשיאת חברת הנדל"ן ווסטל הומז. לפי חברות בנייה, קיים מחסור משמעותי בעובדים עבור תפקידים שאינם דורשים הכשרה מיוחדת, כאשר הגבלות הגירה אינן מאפשרות הבאת עובדים זרים. "זה יוצר הרבה עיכובים ומוסיף לעלויות, שבסופו של דבר מתגלגלות לקונים", ציינה ווסטל.
התוכנית של הלייבור מנסה לפתור גם את הבעיה הזו, ואחד מעמודי התווך שלה הוא הרחבת תעשיית הבתים המוכנים הנבנים במפעלים. למטרה זו מתכוון קרני להקצות 25 מיליארד דולר. יתרונות השיטה הם קיצור זמן הבנייה במחצית לעומת השיטות המסורתיות, עלויות נמוכות ב־20% ופליטות פחמן מופחתות. עם זאת, באיגוד בוני הבתים הקנדי ציינו שאף שמדובר בתוכנית טובה, נדרשים צעדים נוספים כדי להקל על הציבור. "באין לקוחות, מפעלים לא יוכלו להשקיע בתהליכי הייצור", סיכמו.