איראן מייקרת את הבנזין, אבל בזהירות - מחשש להתפרצות זעם ציבורי
טהרן מעלה את מחיר הבנזין שנרכש מעבר למכסה המסובסדת - העומדת על 110 ליטר; עם זאת העלות של מילוי 50 ליטר במחיר הגבוה ביותר תהיה כ-2.2 דולרים בלבד
ממשלת איראן תייקר החל מיום שלישי את הבנזין הנרכש מעבר למכסות המסובסדות, במהלך שממחיש את עומק המשבר שאליו נקלע משק הדלק במדינה. המחיר יוכפל מ-5,000 ל-10,000 תומאן לליטר, אבל גם לאחר ההתייקרות מדובר בכ-4.4 סנט בלבד לליטר לפי שער הדולר בשוק החופשי. צעד זה נעשה בזהירות נוכח ההבנה בצמרת האיראנית כי נושא הבנזין הוא בעל רגישות חברתית גבוהה.
גם לאחר ההעלאה, נהג איראני ימשיך לקבל אפשרות לרכוש בכל חודש 60 ליטר במחיר של 1,500 תומאן לליטר, השווים כיום לכ-0.7 סנט ועוד 50 ליטר במחיר של 3,000 תומאן, כ-1.3 סנט לליטר. רק דלק שנרכש מעבר למכסות האלה, או באמצעות כרטיס הדלק של תחנת התדלוק, יעלה מעתה 10,000 תומאן לליטר. הממשלה הודיעה במפורש כי שתי המכסות המסובסדות יישארו ללא שינוי. במונחים דולריים, המחיר של כל 110 הליטרים הכלולים בשתי המכסות החודשיות הוא כ-1.06 דולר בלבד. גם לאחר ההתייקרות, העלות של מילוי 50 ליטר במחיר הגבוה ביותר תהיה כ-2.2 דולרים.
מאחורי המחירים האלה מסתתרת בעיה מבנית שהולכת ומחריפה. איראן, אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, צורכת כמויות עצומות של בנזין בשל המחיר הנמוך, צי רכב מיושן ותחבורה ציבורית שאינה מספקת חלופה מלאה. לפי נתוני חברת הפצת מוצרי הנפט האיראנית, בתחילת השנה האיראנית עמדה הצריכה הממוצעת על כ-124 מיליון ליטר ביום. בקיץ היא טיפסה לפרקים הרבה מעבר לכך, ובכירים בענף דיווחו על פער משמעותי בין הביקוש לבין יכולת הייצור המקומית.
המלחמה והקשיים ביבוא הפכו את הבעיה לדחופה יותר. לפי דיווחים מהשבועות האחרונים, איראן מתמודדת עם מחסור יומי של מיליוני ליטרים, לאחר פגיעה בחלק מיכולות הזיקוק ובמקביל לקושי להשלים את החסר באמצעות יבוא. מבחינת הממשלה, המשך מכירת כמויות בלתי מוגבלות כמעט במחירים הנוכחיים הופך לנטל שקשה יותר ויותר לשאת.
אלא שבאיראן בנזין הוא כאמור גם סוגיה פוליטית נפיצה במיוחד. בנובמבר 2019 העלאה פתאומית במחירי הדלק הציתה מחאות רחבות ועימותים קשים ברחבי המדינה. הזיכרון הזה ניכר בדרך שבה ממשלת הנשיא מסעוד פזשכיאן מנהלת את המהלך הנוכחי: היא אינה נוגעת בשלב זה בשתי המכסות הזולות, אלא מייקרת רק את הצריכה שמעליהן.
דוברת הממשלה פאטמה מוהאג'ראני ניסתה למסגר את ההחלטה כמהלך לניהול צריכת הדלק ולהבטחת יציבות האספקה, והודיעה כי ההכנסות מההתייקרות יופנו לסיוע למחיית הציבור. בתקשורת הכלכלית בפרסית חוזר גם הטיעון שהסבסוד הקיים אינו בהכרח חברתי מאחר שמשקי בית בעלי כמה כלי רכב וצריכת דלק גבוהה נהנים ממנו יותר ממשפחות ללא מכונית.
לציבור ולתקשורת באיראן ברור שגם לאחר ההכפלה, 10,000 תומאן - פחות מ-5 סנט לליטר - אינם מחיר שמשקף את העלות הכלכלית של הדלק. לכן, משמעות המהלך היא שהממשלה במצוקתה בוחנת עד כמה ניתן להתחיל לצמצם את הסובסידיות בלי להצית תגובה ציבורית. עבור הנשיא פזשכיאן זהו מבחן פוליטי חשוב. אם ההתייקרות תעבור ללא מחאה משמעותית, היא עשויה לפתוח את הדרך לצעדים נוספים ולהמשך שחיקה הדרגתית של הסבסוד. אם היא תיתקל בהתנגדות חריפה, הממשלה תקבל תזכורת לכך שגם במשק שנמצא תחת לחץ כבד, מחיר הבנזין נשאר אחד הקווים הרגישים ביותר בפוליטיקה האיראנית.
