איראן עוברת ל"כלכלת הישרדות", ובטהרן אפילו אוכל כבר קונים בתשלומים
מחירי המזון זינקו ב-128% תוך שנה, והאיראנים נאלצים לצמצם צריכה של בשר ותרופות, ולעבור לקנייה של מוצרים משומשים. בינתיים, הכלכלה אמנם ממשיכה לתפקד - אבל המחיר כבד - ירידה חדה ברמת החיים והצטמצמות של משקי הבית לצרכים הבסיסיים ביותר. השאלה הגדולה היא כמה זמן עוד אפשר להחזיק משק שלם כשהציבור עובר בהדרגה ל-"mode הישרדות"
הכלכלה האיראנית ממשיכה לתפקד כמעט שישה חודשים אל תוך המלחמה, אבל התמונה שמצטיירת מתוך התקשורת הכלכלית באיראן היא של משק שעובר בהדרגה מניהול משבר לניהול הישרדות. הממשלה מרכזת משאבים במזון, תרופות, אנרגיה ותעסוקה ואילו משקי הבית מצמצמים צריכה, עוברים לקנייה בתשלומים ולמוצרים משומשים ובחלק מהמקרים מוותרים אפילו על מזון ותרופות.
המונח "כלכלת הישרדות" כבר שגור באיראן. באמצע יולי הקדיש לו העיתון הכלכלי "דוניא-י אקתסאד" מאמר שבו נכתב כי המשך המלחמה והסנקציות עשוי לחייב את איראן לעבור למדיניות שבה סדר העדיפויות הוא "הבטחת מחיית האוכלוסייה, שמירה על התעסוקה הקיימת, הבטחת הגישה לצרכים בסיסיים ושמירת המינימום של הרווחה החברתית". העיתון הדגיש כי במצב כזה יעדי הצמיחה והפיתוח ארוכי הטווח נדחקים לאחור.
הנתונים האחרונים של מרכז הסטטיסטיקה האיראני ממחישים את הסיבה בייחוד עקב הסיכוי שהם עוד מוטים למטה. האינפלציה השנתית הגיעה ביולי ל-66%, ואילו האינפלציה בהשוואה ליולי אשתקד עמדה על 87.9%. במזון הנתונים גבוהים יותר. לפי הנתונים הרשמיים, מחירי המזון והמשקאות היו ביולי גבוהים ב-128.1% לעומת שנה קודם לכן. שמונה מתוך עשר קבוצות המזון המרכזיות רשמו התייקרות תלת-ספרתית. מחירי השמנים והשומנים זינקו בכ-261% בתוך שנה ולצדם נרשמו עליות חדות בבשר, מוצרי חלב, לחם ופירות.
לפי חישוב שעשה העיתון "דוניא-י אקתסאד", מתחילת אוגוסט בלבד, 74.5% משכר המינימום של משפחה בת ארבע נפשות כבר נדרשים לרכישת מזון בלבד. ביולי אשתקד השיעור עמד על 59%. זאת אף ששכר המינימום הועלה השנה בכ-60%. פירוש הדבר שלמשפחה המשתכרת שכר מינימום נותרים רק 25.5% מהכנסתה לכל יתר הצרכים - דיור, תחבורה, טיפול רפואי, ביגוד, חינוך ופנאי. כ-8 מיליון עובדים מבוטחים באיראן משתכרים לפי הנתונים הרשמיים שכר מינימום. שכר המינימום הבסיסי באיראן עומד כיום על כ-16.6 מיליון תומאן בחודש. לאחר תוספות חובה שונות, השכר החודשי בפועל של עובד בשכר מינימום יכול להגיע עד 26 מיליון תומאן (כ-140 דולר), בהתאם למצבו המשפחתי.
שינוי בהתנהגות הצרכנית
גם התנהגות הצרכנים משתנה. לפי אתר חדשות כלכלי באיראן, קנייה בתשלומים, שבעבר הייתה מזוהה בעיקר עם מכוניות ומוצרי חשמל יקרים, התפשטה השנה למצרכים יומיומיים. רשתות וחנויות מציעות חבילות מזון ומוצרי יסוד בפריסה של ארבעה עד שמונה תשלומים ובחנויות קטנות ניתן למצוא הצעות לרכישת מוצרי חלב, חומרי ניקוי ומוצרי היגיינה באשראי. במקביל דיווח האתר כי מוכרי מוצרים משומשים מדווחים על עלייה של 40%-60% בביקוש.
גם צריכת המזון עצמה יורדת. במאי אמר מזכ"ל התאחדות תעשיית האריזה של הבשר לסוכנות "מהר" כי הביקוש לבשר אדום בחנויות ירד בכ-50% לעומת שנה קודם לכן. לדבריו, הירידה בכוח הקנייה הביאה בשנים האחרונות לירידה בצריכה לנפש. נתוני הענף הצביעו באותה עת גם על ירידה חדה בייצור העופות, בעקבות ירידה במספר האפרוחים שהוכנסו ללולים מ-160 מיליון באפריל אשתקד לכ-100 מיליון השנה.
אחד הכלים המרכזיים שבהם מנסה הממשלה למנוע הידרדרות נוספת הוא ה"קלאברג" - אשראי ממשלתי לרכישת מוצרי יסוד. החודש החל סבב נוסף של התוכנית, שבמסגרתו מקבלים כ-87 מיליון תושבים 1 מיליון תומאן לחודש (כ-5 דולר) לאדם לרכישת סל מוצרים בסיסיים. למשפחה בת ארבע נפשות מדובר בכ-20 דולר.
אלא שגם הסיוע נשחק. שכן סכום הקלאברג לא עודכן מאז דצמבר 2025, אף שהתקנות מחייבות בחינה תקופתית שלו בהתאם להתייקרות המזון. באותה תקופה, לפי הנתונים שמביאה הסוכנות, ההתייקרות השנתית של לחם ודגנים הגיעה ל-122.8% ושל שמנים ושומנים ל-162.3%.
בתחום התרופות הממשלה עדיין מנסה להגן על חלק מהיבוא באמצעות מט"ח מסובסד. לפי נתונים של ארגון המזון והתרופות , הוקצו השנה כ-3 מיליארד דולר במט"ח מועדף לתחומי התרופות והציוד הרפואי, מהם כ-1.5 מיליארד דולר לתרופות וחומרי גלם.
אבל גם כאן מופיעים סימני שחיקה. סלמאן אסחאקי, דובר ועדת הבריאות של הפרלמנט, אמר באחרונה כי באיראן קיים מחסור בכאלף סוגי תרופות, מהם 43 שהגיעו לדבריו לרמת "מחסור קריטי". הוא טען כי מחירי תרופות לסרטן, המופיליה ותלסמיה כבר גרמו לירידה בצריכה וכי יש חולים שהפסיקו טיפול משום שאינם יכולים לעמוד בעלויות.
הישרדות אינה מוגבלת למשקי הבית. המחסור בחשמל מאלץ גם את המגזר היצרני לשנות את שגרת העבודה. בסוף יולי דווח כי הממשלה והנציגים של התעשייה דנו בהגבלת הפסקות החשמל של מפעלים ליום אחד בשבוע ובהפיכת היום שבו אין חשמל ליום המנוחה השבועי, כך שהעובדים יוכלו לעבוד ביום שישי במקום ביום שבו הרשת אינה מסוגלת לספק חשמל למפעל.
קודם לכן הודיעה הממשלה כי הנשיא מסעוד פזשכיאן הורה למנוע הפסקות חשמל לתעשייה באוגוסט ובספטמבר כדי למנוע השבתת ייצור ואובדן מקומות עבודה. העובדה שהדיונים על יום השבתה שבועי נמשכו לאחר מכן משקפת את הקושי ליישב בין הרצון לשמור על הייצור לבין מגבלות רשת החשמל.
מהיכן מגיע הכסף?
למרות הלחץ, טהראן עדיין מציגה את הכנסות הנפט ככרית ביטחון מרכזית. משרד הנפט טען בסוף יולי כי מכירות הנפט בארבעת החודשים הראשונים של השנה האיראנית עברו את רף 11 מיליארד הדולר, לעומת כ-8 מיליארד דולר בשלושת החודשים האחרונים של השנה הקודמת.
במקביל מתגבר הלחץ על תקציב המדינה. אפילו סוכנות הידיעות הרשמית כתבה רק בשבוע שעבר כי המשך המלחמה, הקושי בגישה למט"ח, העלייה בהוצאות הממשלה והגירעון התקציבי הם מהגורמים המרכזיים שמזינים את האינפלציה ואת היחלשות המטבע. הכלכלן אלברט בגזיאן אמר לסוכנות כי אם הממשלה תממן את הגירעון באמצעות הלוואות מהבנק המרכזי היא תגדיל את בסיס הכסף ואת הנזילות ותחריף את האינפלציה. לדבריו, ללא חזרת הכנסות הנפט והמט"ח, הממשלה נאלצת למעשה "להקדים את השימוש בהכנסות עתידיות" או ללוות כדי לשלם משכורות ולכסות את הגירעון.
מצדו הכלכלן מוחמד סאדק אל-חוסייני אמר בשבוע שעבר שאיראן נכנסת לתקופת אינפלציה "שלא חוותה בעבר". לדבריו, הגירעון התקציבי, משטר המט"ח, בעיות משק האנרגיה, המלחמה והסנקציות ממשיכים להזין את עליות המחירים. הוא אף העריך שאם התנאים הנוכחיים יימשכו, איראן עלולה לחוות השנה לראשונה אינפלציה תלת-ספרתית.
מהדיווחים בקשורת האיראנית עולה כי המדינה ממשיכה לשלם משכורות, לסבסד מזון ותרופות, להקצות חשמל לייצור ולממן יבוא חיוני. אלא שמנגנון ההסתגלות פועל במידה גוברת באמצעות הורדת רמת החיים: משקי הבית אוכלים פחות בשר, קונים מזון בתשלומים, עוברים למוצרים משומשים ומקדישים חלק גדול יותר מהכנסתם לצרכים הבסיסיים ביותר.
