ניתוח
טראמפ קיבל שיעור במגבלות הכוח, אך הדבר לא ימנע כאוס כלכלי
בית משפט פדרלי לערעורים פסק כי חלק מרכזי ממדיניות המכסים שהטיל הנשיא על רוב העולם - אינו חוקתי; עתה ממתינים לערעור בעליון, אך בינתיים האי ודאות הכלכלית רק גוברת, עוד נסיעה ברכבת ההרים אליה העלה טראמפ את הסחר העולמי; וזה עוד לפני אתגר פיסקאלי חריג והעמקה של השסע בארה"ב
בסוף השבוע האחרון גילה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי למרות מאמציו לחיסול המוסדות הדמוקרטיים במדינה וההפיכה המשטרית שהוא מבצע, נותרו עדיין כמה מערכות שנחושות להראות את מגבלות כוחו.
אחד מ-13 בתי המשפט הפדרליים לערעורים של ארה"ב (זה העוסק בקניין רוחני ומסחר) פסק כי חלק מרכזי ממדיניות המכסים שהטיל טראמפ על רוב העולם - אינו חוקתי. הסיבה: הנשיא הכל יכול חרג מסמכותו כאשר השתמש בחסות חוק (IEEPA) המיועד למצבי חירום לאומיים כדי להטיל מסי יבוא משמעותיים וקבועים. כאמור, חוק ה־IEEPA נועד לאפשר הפעלת כלים ממוקדים נגד מדינות יריבות (כמו סנקציות פיננסיות או חסימת נכסים) במצבי חירום, ולא ככלי להטלת מכסים גורפים וארוכי טווח, כאשר המכס ה"גלובלי" של טראמפ (המכס הבסיסי של 10% על כמעט כל הייבוא) היא הדוגמא הבולטת לכך.
מי שיצטרך להכריע בסוגיה יהיה בית המשפט העליון של ארה"ב, שכן הבית הלבן צפוי לערער על אותה פסיקה, כאשר גובה המכסים שממשל טראמפ קבע ייוותר על כנו עד אותה הכרעה במחצית אוקטובר. יש לציין כי חלק קטן יותר מאותם מכסים עליהם הכריז טראמפ נעשו בדרכים המקובלות ובהתאם לחוק, אך כאמור זה החלק הקטן יותר. בפראפראזה על המשפט הישראלי הידוע: יש שופטים בדי.סי. ועדיין חשוב להבהיר: אין ביטול של ממש של אף אחד מהמכסים עליהם טראמפ החליט אלא רק פתח חוקתי לביטולו של חלק מרכזי ממנו.
לאירוע זה יש השלכות כלכליות ופוליטיות משמעותיות. במישור הכלכלי, הוא מוסיף הרבה מאוד אי ודאות למערכת המסחרית הגלובלית שכבר טולטלה קשות מאז כניסתו של טראמפ בתחילת 2025. הרי מדיניות הסחר הבלתי יציבה של טראמפ, העלתה את המערכת הכלכלית הגלובלית לרכבת הרים, זעזעה את השווקים הפיננסיים, שיתקה את העסקים והעלתה את החשש להתפרצות אינפלציונית ולפגיעה קשה בצמיחה הכלכלית. אם בית המשפט העליון יבטל את רוע הגזירה, אז המשחק נפתח שוב אבל עדיין יהיה צורך להחזיר "רטרואקטיבית" את המכסים שהפירמות האמריקאיות כבר שילמו (מי שמשלם את המכס הוא היבואן האמריקאי), דבר שמטיל אתגר אדמיניסטרטיבי-לוגיסטי משמעותי. לא בטוח עד כמה המדינות – בעיקר אלו ש"חטפו" מכס גבוה - יסכימו לשנות שוב את מערך הסחר שלהן. כמו כן גם לא ברור כמה ייקח לשרשראות האספקה ששובשו לחזור למתכונת המקורית,אם בכלל. בקיצור, בלאגן אחד שלם.
אך יש היבט נוסף: טראמפ הצליח להעביר את חוק ה-OBBA ("חוק גדול ויפהפה") – מיני-תקציב המדינה שכולל הטבות מס ענקיות (בעיקר לעשירים ביותר) כאשר הוא "בנה" על אותם כספים שיגיעו מהמכסים כמקור מימון מרכזי לאותן הטבות מס. ועדיין, עם המכסים הגבוהים, היה מדובר במהלך תקציבי גירעוני מובהק שהיה עלול להזניק את חוב למימדים מסוכנים. לפי המעבדה התקציבית של אוניברסיטת ייל, ההכנסות ממכסים היו צפויים להניב בעשור הקרוב בין 2.2 ל-3.1 טריליון דולר. מכון מחקר יוקרתי אחר - "TAX FOUNDATION" - אמד את התרומה של המכס האוניברסאלי בלבד בכ-2.2 טריליון דולר באותה תקופה. זה הרבה מאוד כסף שעלול להיעלם (לפחות בטווח הקצר) וזה מציב את כלכלת ארה"ב בכלל ואת ממשל טראמפ בפרט באתגר פיסקאלי מטורף שעלול לחייב אותו לגבש מדיניות מס חדשה לגמרי לכלכלה הגדולה בעולם.
במישור הפוליטי מדובר במכה קשה לטראמפ שמלכתחילה הפך את מדיניות המכסים האגרסיבית לא רק לאחת מאבני היסוד של הקדנציה השנייה שלו אלא גם לחזון כלכלי אידאולוגי של ממש. יתרה מזו, מערכת המשפט האמריקאית מוכיחה כי היא עדיין חיה ובועטת, שהיא לא נכנעת ושהיא נחושה להראות לנשיא הסמכותי שעדיין הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, ובעיקר לא איך שהוא רוצה (יש תהליכים חוקתיים שחייבים לעמוד בהם). אך אליה וקוץ בה: טראמפ ינצל את האירוע כדי לפתוח (או להעמיק) במתקפה כמו שרק הוא יודע לעשות נגד מערכת המשפט ולהאשים אותה בפגיעה בעובדים האמריקאים ובאומה כולה. בשורה התחתונה האירוע הזה רק יחריף את המתח, את הקרע, את הפילוג ואת הטינה בתוך חברה משוסעת.
