המייסד השותף של פייסבוק על 13 השנים שכיהן כמנכ"ל: "הייתי מותש, עטיתי מסיכה כל בוקר"
דאסטין מוסקוביץ', שאחרי שעזב את פייסבוק ב-2008 הקים וניהל את חברת Asana, מספר על הקושי לנהל חברה גדולה כבעל אופי מופנם, על ההצגה היומיומית של הופעה מול ציבור ועל הדרך שבה העולם המשתנה והכאוטי משפיע על הנהגת חברות טכנולוגיה
דאסטין מוסקוביץ’, המייסד השותף של פייסבוק (כיום מטא), סיפר לאחרונה על הקשיים שבהנהגה והודה כי 13 שנים בתפקיד מנכ"ל היו “מתישות”. מוסקוביץ’, בן 41, אחד מהמייסדים המקוריים של החברה, הקים את הפלטפורמה ב-2004 יחד עם מארק צוקרברג, אדוארדו סברין, כריס יוז ואנדרו מקולם. לאחר שעזב את פייסבוק ב-2008, שמר מוסקוביץ’ על החזקה של קצת יותר מ-8% מהחברה, שהפכה אותו למיליארדר עם הון נטו של 12 מיליארד דולר לפי פורבס, ובאותה שנה הקים והפך למנכ"ל פלטפורמת תוכנת ניהול העבודה Asana.
מוסקוביץ’ הודיע בתחילת השנה על עזיבתו את תפקיד מנכ"ל Asana ועבר לתפקיד יו"ר החברה, תוך שהוא שומר על בעלות של 53% מהמניות המוחזקות על ידי מחלקות A ו-B. בפודקאסט Stratechery של בן תומפסון, הוא שיתף על חוויית היותו מנכ"ל עם אופי מופנם: “אני לא אוהב לנהל צוותים, וזו לא היתה הכוונה שלי כשפיתחנו את Asana. התכוונתי להיות יותר עצמאי או ראש מחלקת הנדסה, ואז דבר הוביל לדבר והפכתי למנכ״" במשך 13 שנים וזה היה פשוט מתיש מאוד”.
מוסקוביץ’ הסביר כי כמתמודד עם אופי מופנם היה עליו להופיע מול ציבור יום אחר יום. “בתחילה חשבתי שזה יקל, החברה תתבגר, ואז העולם רק נהיה יותר כאוטי. הנשיאות הראשונה של טראמפ, המגפה וכל נושאי הגזע, וזה הפך את התפקיד לפחות בניית חברה והרבה יותר התמודדות עם בעיות”, סיפר. "הייתי מותש, עטיתי מסיכה כל בוקר", הוסיף.
מנהיגים רבים ידועים כתומכים באופי המופנם, כולל מארק צוקרברג, ביל גייטס וגם וורן באפט. סוזן קיין, מחברת Quiet, טוענת שמופנמים לעתים קרובות מועדים פחות למשרות הנהגה, אך מחזיקים בתכונות שמאוד מתאימות לתפקידים כאלה: נטייה לקחת פחות סיכונים, יצירתיות גבוהה ויכולת פתרון בעיות. היא מוסיפה שמנהיגים מופנמים נוטים להיות זהירים בהחלטותיהם ולחפש זמן של בדידות – דבר המשמש “זרז אמיתי ליצירתיות”. קיין מסכמת כי המבנה החברתי שבו אנו מעריכים אישיות חיצונית מוביל לבזבוז כישרון ואנרגיה, ומדגישה את הצורך באיזון בין סגנונות מנהיגות שונים: “אנחנו צריכים לאמץ יותר גישה של יין ויאנג – איזון בין שני הסגנונות”.
