עם שני פאבים ומגדל תבואה: העיירה האמריקאית היחידה שרוצה מרכז נתונים
במסגרת בחירות האמצע, האמריקאים הצביעו נגד מרכזי הנתונים, מלבד תושבי הרווד בצפון דקוטה. ענקיות כמו אמזון, מטא ואורקל ייאלצו להתמודד עם עיכובים
לא רק הרפובליקנים. גם מרכזי הנתונים ספגו מכה קשה בבחירות אמצע הקדנציה שנערכו בשבוע שעבר בארצות הברית. כ־45 הצעות שעוסקות בהגבלת בנייה על פרויקטים מסוג זה עלו להצבעה בעשר מדינות ברחבי ארצות הברית. כמעט בכולן הצביעו התושבים נגד הפרויקטים ובעד ההגבלות, עם יוצאת מן הכלל אחת: העיירה הרווד בצפון דקוטה.
בעלי זכות ההצבעה בעיירה, המונה 845 תושבים, התבקשו להצביע האם להגדיל את הפיקוח ולהגביל פרויקט מתוכנן בשווי 3 מיליארד דולר שיתפרס על פני כ־167 אלף מ"ר בשולי העיר. כ־75% מבין 430 בעלי זכות הצבעה הצביעו בעד, זאת לאחר ששוכנעו שההטבות גוברות על החסרונות.
בניגוד לרוב בעלי זכות הבחירה בהרווד, ברחבי ארצות הברית מתעצמת תנועת ההתנגדות נגד מרכזי נתונים וענקיות הטכנולוגיה שעומדות מאחוריהם. לפי סקר שנערך ערב הבחירות, 76% מהבוחרים אמרו שיתנגדו לבניית מרכז נתונים חדש בקהילה, ואילו 57% מאמינים שה־AI תגרום יותר נזק מתועלת.
בעיר פיקווה באוהיו, שם תכננה מטא להקים מרכז נתונים בהשקעה של מיליארד דולר, הצביעו המקומיים נגד ואף הדיחו מתפקידם את נבחרי הציבור שתמכו בפרויקט. מטא מסרה בתגובה כי היא "גאה" בהשקעותיה באוהיו וכי תפעל מול הרשויות המקומיות כדי להחליט על עתיד השקעתה בפיקווה. משמעות תנועת ההתנגדות: פרויקטים חדשים עלולים להתבטל ואחרים יתעכבו בחודשים ואולי אף שנים, בכפוף לבדיקת השפעתם על הקהילות. בנוסף, ייתכן שענקיות הטק יצטרכו לממן תשתיות חשמל, מערכות מים וקירור, או להציע ערבויות כספיות לתושבים ולרשויות. עם החברות הבולטות המקימות מרכזי דאטה אפשר למנות את אמזון, מיקרוסופט, גוגל, מטא, אורקל ואנתרופיק.
הרווד מוגדרת על ידי תושביה "קהילה מנומנמת", המונה שני פאבים ומגדל תבואה. מרבית התושבים עובדים בפארגו, העיר המאוכלסת ביותר בצפון דקוטה. פרויקט מרכז הנתונים המדובר הוא יוזמה של חברת אפלייד דיגיטל מטקסס ונועד לשמש את ענקית הטק אורקל. "התוכנית תמיד היתה להקים את המרכז באזור שבו הוא נמצא כעת", אמר ל"וושינגטון פוסט" בלייק הנקי, ראש המועצה. "אם מרכז הנתונים ייבנה בכל מקרה במיקום דומה, אז עדיף שלפחות אנחנו נקבל את ההטבות ואת ההכנסות ממסים". להערכתו, הפרויקט יכניס לעיר 1.65 מיליון דולר במסי רכוש לאחר השלמת הבנייה, סכום הגבוה פי שישה ממס הרכוש שגבתה העיר עבור כל שנת 2024.
באפלייד דיגיטל אף טענו, כי המרכז ייצר כ־200 משרות חדשות. החברה גם תרמה כספים למחלקת כיבוי האש בעיר ולמטרות מקומיות נוספות. לדבריו של ניק פיליפס, סגן נשיא בחברה, הרווד נבחרה בשל האקלים הקריר שלה וגישתה למקורות אנרגיה, כמו גם הגישה העסקית החיובית והיכולת לתרום לקהילה — "מיצירת מקומות עבודה ועד להטבות כלכליות", ציין.
אולם המתנגדים, ובראשם מייקל שוורץ, מהנדס תוכנה שיזם את משאל העם, טענו כי הפרויקט העצום ישנה את המרקם הקהילתי וייטיב בעיקר עם היזמים. "העיירה הקטנה שלנו משתנה, ואני לא בטוח שזה לטובה", אמר.
אריק סינר, ממתנגדי הפרויקט, התבסס על ניסיונו מתקופת מגוריו בג'יינסוויל, וויסקונסין, שם פעל בעבר מפעל של ג'נרל מוטורס. מאז הושבת בתחילת המיליניום, הוא נותר נטוש ועלות הפינוי והניקיון תעמוד על 35 מיליון דולר. "אני משווה את זה למה שיקרה למרכזי הנתונים האלה, אחרי שהכל ייגמר. מי יישאר עם החשבון?".
