סגור
עצרת של חיזבאללה חסן נסראללה
עצרת של חיזבאללה (EPA)

מעניין את נסראללה? מלחמה עם ישראל תרסק את שנותר מכלכלת לבנון

כמעט שנה שאין ללבנון נשיא והיא מנוהלת על ידי ממשלה זמנית, האינפלציה והעוני גואים, ועתודות המט"ח מתרוקנות; בינתיים, הגבול הצפוני לא שקט בימים האחרונים על רקע המלחמה נגד החמאס. האם השיקול הכלכלי יכריע וימנע מחיזבאללה להיכנס למערכה רחבה עם ישראל?

בלבנון גובר החשש להתלקחות משמעותית עד כדי מערכה כוללת בין חיזבאללה לבין ישראל על רקע המלחמה המתנהלת נגד חמאס ברצועת עזה. מאז החלו הקרבות ביום שבת, הגבול הלבנוני אינו שקט. חדירת חוליות מחבלים משטח לבנון, ירי רקטות לעבר הגליל וירי נ"ט ומרגמות לעבר מוצבי צה"ל בגבול - כל אלה התרחשו בימים האחרונים. חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה כולם מעורבים בפעילות נגד צה"ל שמגיב וביום שני נהרגו שלושה פעילי חיזבאללה בדרום לבנון מאש צה"ל.
ההערכה הרווחת עד לימים האחרונים היתה שחיזבאללה, הנתון ללחצים פנימיים בתוך המערכת הלבנונית, אינו מעוניין עתה בעימות כולל עם ישראל. עם זאת, השבוע האחרון במקרה של חמאס הוכיח שמסוכן להתבסס על קונספציות כאלה ואחרות בדבר כוונות ארגוני הטרור, השיקולים המנחים אותם ועד כמה הם קשובים לצורכי האוכלוסייה שבתוכה הם פועלים ועד כמה הכלכלה מהווה שיקול חזק יותר מהאידיאולוגיה שלהם. חשוב לציין כי בחודשים האחרונים, נוכח האירועים הפנימיים בישראל, ניכרה התלהמות הולכת וגוברת ברטוריקה הלוחמנית מצד מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה בהשוואה לשנים קודמות. מנגד, בכירים במערכת הפוליטית בלבנון, כולל ראש הממשלה הזמני נג'יב מיקאתי, הצהירו בימים האחרונים כי קיבלו הבטחות מפורשות מראשי חיזבאללה כי הארגון השיעי אינו מתכנן להיכנס למערכה עם ישראל. גם כאן כדאי להתייחס בזהירות להבטחות אלה.
הלחץ הפנימי על חיזבאללה שלא להתערב בלחימה נובע מהמצב הפוליטי והכלכלי הקשה בלבנון והחשש שמערכה רחבת היקף עם ישראל תביא להקרסה מוחלטת של מה שנותר ממוסדות וכלכלת המדינה. נכון להיום, לבנון נמצאת כמעט שנה ללא נשיא והיא מנוהלת על ידי ממשלה זמנית. בנוסף, החל מיולי האחרון אין ללבנון נגיד בנק מרכזי קבוע אחרי שהנגיד הקודם סיים את תפקידו בתום שלושה עשורים ואין הסכמה בין הפלגים הפוליטיים השונים לגבי מחליפו. השיתוק הפוליטי אינו מאפשר לכלכלה הלבנונית סיכוי כלשהו להתאושש, בין השאר באמצעות הסכם הלוואה עם קרן המטבע הבינלאומית, וזו הסיבה שבלבנון חוששים כי המצב רק ילך ויידרדר במקרה של מלחמה.
בימים האחרונים פורסמו בתקשורת הלבנונית ציטוטים מפי חוגים כלכליים המסבירים מדוע כלכלת לבנון לא תוכל לעמוד בפני מערכה כוללת מול ישראל. פרסומים אלה נועדו לנסות ולהפעיל לחץ על נסראללה כדי שלא יסלים את המצב.

חשש מסנקציות אמריקאיות

בין השאר, הוזכרו הנזקים האדירים הצפויים להיגרם למשק הלבנוני כתוצאה מהמלחמה. במקרה שתרחיש כזה אכן יתממש, לבנון תעמוד בפני שוקת שבורה ותתקשה לכסות על הנזקים שכן עתודות המט"ח של הבנק המרכזי עומדות כיום על 7 מיליארד דולר בלבד. לצורך השוואה, ב־2018, אז החל המשבר הכלכלי הנוכחי בלבנון, שווי העתודות נע סביב כ־30 מיליארד דולר. בלבנון חוששים שנוכח העמדה התקיפה שמביע ממשל ביידן מאז החל העימות הנוכחי, הצטרפות חיזבאללה ללחימה נגד ישראל לא רק שתגרור תגובה צבאית אמריקאית, אלא תגרור גם הטלת סנקציות אמריקאיות חריפות נגדה. משמעות הדבר תהיה, בין השאר, שלבנונים החיים בחו"ל יתקשו להעביר כספים למולדתם. העברות הכספים מחו"ל הפכו למרכיב חשוב בכלכלה הלבנונית ושוויין מגיע לכ־38% (4.6 מיליארד דולר) מהתוצר המקומי הגולמי, לעומת כ־14% בלבד במהלך 2019.
בלבנון שומעים היטב את האיומים של ישראל להחזיר את לבנון "50 שנה לאחור". הנזק האדיר שנגרם לתשתיות בלבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה ב־2006 צרוב היטב בתודעת הלבנונים. לא בכדי התבטא נסראללה בעצמו לאחר המלחמה ההיא ואמר כי אם היה יודע את ממדי הנזק שייגרמו ללבנון, לא היה מורה על חטיפת שלושת חיילי צה"ל - התקרית שהביאה לפתיחת המלחמה בקיץ 2006.
בלבנון חוששים כי אם תפרוץ מלחמה, ישראל תתמקד שוב בהרס התשתיות שגם כך נמצאות במצב רעוע, עקב ההזנחה בשנים האחרונות בשל היעדר תקציבים לתחזוקה. יש לציין כי עד כה, למעלה משלוש שנים אחרי הפיצוץ האדיר שהחריב חלקים מנמל הים של ביירות, טרם החלו עבודות השיקום שם.

התשתיות והקידוחים בסכנה

כשמדובר על תשתיות, יש להזכיר כי אם העימות בין ישראל לחיזבאללה יכלול גם את התחום הימי, סביר להניח שעבודות הקידוח המתנהלות כיום בבאר בבלוק 9 הלבנוני, בעקבות ההסכם שנחתם עם ישראל לפני כשנה, יופסקו. בלבנון מתכננים להודיע עד סוף השנה האם ישנן כמויות מסחריות במאגר זה שכרגע נחשב לאופק הכלכלי היחיד עבור לבנון.
פגיעה בתשתיות יכולה להיות גם בשדה התעופה הבינלאומי של ביירות, היחיד בלבנון. אם זה יקרה, הדבר ינחית מהלומה על אחד המגזרים הבודדים שעוד הצליחו לתפקד השנה בלבנון - מגזר התיירות. עונת הקיץ האחרונה היתה מוצלחת עבור התיירות הלבנונית, עם כ־700 אלף תיירים נכנסים באוגוסט האחרון, עלייה של כ־25% בהשוואה לאוגוסט 2022. שיעורי התפוסה בבתי המלון הגיעו לכ־70%. בלבנון קיוו לאור הנתונים הללו שההכנסות השנה מתיירות יסתכמו בכ־9 מיליארד דולר לעומת 6.5 מיליארד דולר בשנת 2022.
בסיכומו של דבר, בלבנון וגם בצמרת חיזבאללה מבינים היטב את משמעויות המלחמה עם ישראל. היא תדרדר עוד יותר את לבנון מבחינת האינפלציה, שכבר עתה נעה סביב כ־250% בשנה, תגביר את רמת העוני, שכבר כיום נעה סביב 80%, ובכך תשחק עוד יותר את כוח הקנייה של הלבנונים. התשובה לשאלה אם כל אלה יהוו שיקול מכריע שימנע מחסן נסראללה להורות לאנשיו להיכנס לעימות עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית, עדיין נותרה פתוחה בציר שבין ביירות לטהראן.