פרשנות
הכישלון הפוליטי של מקרון מסכן את הכלכלה השנייה בגודלה באירופה
הפרלמנט הצרפתי הדיח את ראש הממשלה פרנסואה ביירו אחרי שדרש לקצץ 44 מיליארד יורו מהתקציב כדי למנוע קריסה פיסקלית. עכשיו מקרון צריך למנות ראש ממשלה רביעי תוך שנה, בזמן שהחוב הציבורי מטפס ל-113% תמ"ג ומארין לה פן מחכה בצד לבחירות חדשות
צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי, שוב בוערת וסוערת אחרי שהפרלמנט הדיח את ראש הממשלה פרנסואה ביירו. לא עזרו התחנונים שלו, וגם לא השפה האפוקליפטית: האסיפה הלאומית, הארגון הכי חשוב ברפובליקה, לא קיבל את החבילה הפיסקלית שהציע ביירו כדי להציל את צרפת מחוב מסוכן שכבר הגיע ל-113% תמ"ג ומאיים על יציבותה הפיסקאלית-פיננסית של המדינה. בעקבות הסירוב, הוא ספג תבוסה כואבת ומבישה (364 נגדו מול 194 בעדו) - ונשלח הביתה.
כתוצאה מכך, הוא יגיש את התפטרותו כבר מחר בבוקר לנשיא עמנואל מקרון, הגיבור הטראגי של הסאגה, שיצטרך למנות ראש ממשלה חדש, רביעי תוך שנה בלבד בימים הקרובים. אלא שמקרון, שמנסה בכל דרך אפשרית לברוח מבשורה ועסוק מאוד בענייני חו"ל (הוא חותר להביא שלום עולמי ולהפסיק את המלחמה בעזה וגם באוקראינה), נמצא במשבר קשה, לא מצליח להשתלט על האירועים הפוליטיים-כלכליים ונדחף על ידי "הנמסיס" שלו, מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן, לבחירות חדשות.
לה פן, הניצבת ראשונה בסקרים, מנועה מלרוץ בבחירות כעת לאחר שהורשעה במעילה. כעת היא בעיצומו של הליך ערעור, אך בנאומה היום היא כבר הודיעה שהיא מעבירה את השרביט ליורש שלה, ג'ורדן בארדלה – הפולטיקאי הכי הפופולרי בצרפת בימים טרופים אלו.
ביירו הזהיר מפני משבר פיסקלי הולך ובא ומהצורך לבצע קיצוצים בהיקף של 44 מיליארד יורו – הקיצוץ החד ביותר שהוצע מאז משבר היורו לפני יותר מעשור. מדובר בחבילה פיסקלית עצומה של 1.5% תוצר, הזהה לקיצוצים של כ-32 מיליארד שקל במונחים ישראליים. החבילה המוצעת כללה ביטול שני ימי חג לאומיים (חיסכון של מיליארדים בעלות יום עבודה למשק), קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים הממשלתיים וקיצוץ בתקנים במגזר הציבורי.
בצד ההכנסות, הוצע להעלות מיסים על רווחי הון, לבטל פטורים מסוימים במס הכנסה ואף להגדיל את המיסוי העקיף (לרבות העלאת מע"מ בתחומים ספציפיים, אם כי לא העלאה רוחבית). אלא שהמערכת הפוליטית הצרפתית המפוצלת ומשוסעת זרקה אותו לכל המדרגות. אסור לשכוח שיחס מיסים לתוצר בצרפת עומד על כ־45% מהתמ"ג (כולל מיסים ישירים, עקיפים ותרומות סוציאליות) - השיעור הגבוה ביותר בכל ה־OECD (נכון ל-2023) לעומת ממוצע של כ־34% תוצר בקרב המדינות המפותחות.
התמונה בצד ההוצאות לא שונה בכלל: יחס ההוצאה הציבורית לתוצר עומד על שיעור עתק של כ־57% מהתמ"ג - אף הוא הגבוה ביותר במערב (ממוצע OECD - כ־43%). לה פן עשתה עוד סיבוב על מקרון כאשר הציעה לקצץ אך ורק בתקציב "המהגרים".
מי שכבר ידע לשקף את המשבר העצום הוא שוק ההון: כבר שנה שלמה שתשואת אג"ח ממשלת צרפת ל-10 שנים מזנקת (מ-2.8% ל-3.5%), כאשר הנתון היומי עדיין לא כולל את ההתפתחויות הפוליטיות הדרמטיות של היום. הבעיה של מקרון (שאין לו רוב בפרלמנט) היא שאין לו מילוט, ומינוי נשיא רביעי תוך שנה (ממוצע של ראש ממשלה לרבעון) לא יקדם מאומה.
כלל השחקנים כבר הפנימו כי הפרלמנט הנוכחי לא מוכן לקבל גזירות שכאלו, ולכן החלופות הן בין גרועות לעוד יותר גרועות: או בחירות שוב (שלא מבטיחות תוצאות שונות) או משבר פיסקאלי-פיננסי כמו זה שחוללה ליז טראס בבריטניה לפני שלוש שנים. אלא שכאן מדובר על הכלכלה השנייה בגודלה באירופה - והיא עלולה למשוך למטה את כל הגוש.
ספק אם יורשו של ביירו יצליח לבנות תקציב מדינה חדש וישים שישלב אחריות פיסקלית עם יציבות פוליטית – מבלי להצית מחדש את מחאת הרחוב או להבריח משקיעים. צרפת נמצאת במבוי סתום זה שנה, עם פרלמנט מפוצל לשלושה גושים גדולים, כאשר כבר שלושה ראשי ממשלה נכשלו בניסיון ליישם רפורמות מבניות עמוקות שיוציאו את המדינה מהמשבר התקציבי אליו היא נקלעה.
כאמור, החוב הציבורי של ממשלת צרפת מתקרב ל-114% תוצר, כאשר הגירעון בשנה שעברה נסק לכמעט 6% תוצר ובשנה הנוכחית הוא צפוי לעמוד על שיעורה דומה. לצד זאת, הצמיחה הכלכלית מאטה באופן דרמטי: מ-1.2% בשנה שעברה לתחזית של 0.6% בלבד השנה, כאשר במקביל האבטלה קפצה ל-7.5% בחודשים האחרונים – גבוה בהרבה מ-5% ממוצע ב-OECD.
