קרן העושר הנורבגית דיווחה על החזר של 15.1% על ההשקעות ב-2025
ההחזר של הקרן, המנהלת נכסים שווי 2.2 טריליון דולר, עבור השנה שעברה מתרגם ל-247.42 מיליארד דולר, הודות בעיקר לרווחים מהשקעות בחברות טכנולוגיה ופיננסיים. בין ההחזקות הגדולות שלה נמנות אנבדיה, אפל, מיקורוספט, אלפבית ואמזון. עם זאת, איומיו של טראמפ לגבי גרינלנד עוררו קריאות לגוון יותר את ההשקעות, המרוכזות במידה רבה בארה"ב
קרן העושר הנורבגית דיווחה ההחזר על ההשקעות עמד בשנה שעברה על 15.1%, הודות בעיקר לרווחים מההשקעות בחברות טכנולוגיה ופיננסיים, כך לפי דיווח בבלומברג. ההחזר הזה מתרגם ל-247.42 מיליארד דולר. הקרן, המנהלת נכסים בשווי 2.2 טריליון דולר ונחשבת לגדולה מסוגה בעולם, דיווחה על תשואה של 19.3% ב-2025 מהשקעה במניות. צמיחה נרשמה גם בנכסים אחרים. עם זאת, התוצאות פספסו את מדד הבנצ'מרק מולו היא מודדת את עצמה ב-28 נקודות הבסיס. "מניות של חברות טכנולוגיה, פיננסיים וחומרים גלם בלטו לטובה והיו בעלות תרומה משמעותית להחזר הכולל", מסר בהצהרה מנכ"ל הקרן ניקולאי טנג'ן.
באופן כללי, מניות חברות הטכנולוגיה הגדולות שלטו ברבעונים האחרונים בביצועים של הקרן. בין ההחזקות הגדולות ביותר שלה נמנות אנבידיה, אפל, מיקרוסופט, אלפבית ואמזון. הקרן מחזיקה ב-1.5% מכל המניות הרשומות בעולם המייצגות 7,200 חברות. עם זאת, בשנה שעברה מכרה הקרן את ההחזקות שלה ב-11 חברות ישראליות בשל ביקורת ציבורית על המלחמה בעזה. הקרן נוסדה בתחילת שנות ה-90 מתוך מטרה להשקיע את רווחי המדינה ממאגרי הנפט שלה. הקרן משקיעה בהתאם למדד בנצ'מרק שקובע משרד האוצר הנורבגי. הפורטפוליו שלה כולל מניות, אג"ח, נדל"ן ותשתיות של אנרגיה מתחדשת, כולם מחוץ לנורבגיה.
פאנל מומחים שמינתה הממשלה עבור הקרן הזהיר השבוע מהתגברות במתיחות הבינלאומית, זאת במיוחד לנוכח איומיו מהשבוע שעבר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להשית מכסים על מדינות שיתנגדו להעברת השליטה בגרינלנד לארה"ב. בעקבות זאת, עלו קריאות לגוון יותר את ההשקעות של הקרן, שכן מעל מחצית מהשווי שלה מרוכז בחברות אמריקאיות. הקרן עוררה את כעס הממשל האמריקאי כשבספטמבר מכרה את ההחזקות שלה ביצרנית ציוד הבנייה האמריקאית קטרפילר בשל פעילותה בישראל.
