ניתוח
"בפעם הבאה שנבקש אפאצ'י, נצטרך לרדת על הברכיים"
בכירים במערכת הביטחון מזהירים שניצחון דמוקרטי בבחירות האמצע בארה"ב והזעם על מדיניות ישראל בגדה עלולים להוביל למגבלות חסרות תקדים על הסיוע לצה"ל; הממשל האמריקאי מגבש גם צעדי ענישה אישיים והגבלות רכש; הדיונים על הסכם סיוע עתידי תקועים - והתלות הישראלית בחימוש אמריקאי בסכנה ממשית
במערכת הביטחון ובצה"ל גובר החשש ששתי מערכות הבחירות הקרובות, בישראל ובארצות הברית, יאיצו משבר ביחסים האסטרטגיים בין המדינות. בכירים מזהירים כי ניצחון דמוקרטי באחד מבתי הקונגרס, ולצידו הקמת ממשלת ימין קיצונית נוספת בישראל, עלולים לקדם הגבלות על אספקת נשק אמריקאי לצה"ל, על רקע המלחמה בעזה וטרור המתנחלים בגדה המערבית.
בכיר ביטחוני המעורה ביחסים שבין המדינות מזהיר בשיחה עם כלכליסט כי מצב זה "יאיץ יוזמות לסנקציות שלא ידענו כמותן וישנה את כל מה שהתרגלנו אליו במשך עשורים של ברית ויחסים הדוקים עם ארצות הברית. אם נצטרך להזמין בפעם הבאה אפאצ'י, שהוא נשק התקפי שצה"ל זקוק לו, זה לא ייגמר רק במריבה סוערת עם משרד האוצר על מקורות הכסף, אלא בהתגלגלות בין ארבע פינות הקונגרס".
לדבריו, "עוד נצטרך לרדת על הברכיים ולהתחנן כדי לקבל את מה שבשבוע שעבר היינו רק במרחק של חתימה ממנו. האמריקאים רואים ועוקבים כל הזמן אחר המתרחש בגדה ושואלים מדוע הם צריכים לממן את זה ולחמש את זה".
ברקע, עומדת שחיקה עמוקה בתמיכה הדו־מפלגתית, שהיתה מהנכסים החשובים ביחסיה של ישראל עם ארצות הברית, לשפל חסר תקדים. זאת, כשדעת הקהל האמריקאית מואסת מעצימת העין של הממשלה, צה"ל והמשטרה מטרור המתנחלים בגדה המערבית, לצד ההרס וההרג בעזה.
בממשל האמריקאי מתגבשים בשבועות האחרונים צעדי תגובה אישיים נגד קצינים והגבלות הכוללות איסור על יחידות של צה"ל והמשטרה להשתמש בנשק אמריקאי בשל אדישותן למעשי אלימות של יהודים כלפי פלסטינים בשטחים ואי־מניעת הפרות שיטתיות של זכויות אדם.
חריגים ככל שיהיו, צעדים אלה עלולים להיות המתאבן לקראת הגבלות נרחבות שיבואו בהמשך ויאיימו על ליבת בניין הכוח של צה"ל. לדברי הבכיר הביטחוני, "שנתיים חולפות מהר ובעולמות הרכש הביטחוני ובניין הכוח הצבאי זה מחר בבוקר. אנחנו לא יודעים מי יחליף את הנשיא טראמפ בבית הלבן אבל מבינים לגמרי שהלחצים יבואו, בייחוד מצד ממשל דמוקרטי שיגביר את הלחץ על ישראל דווקא במקומות שכואבים לה, כמו התלות שלה בנשק אמריקאי, כמנוף לקידום מהלכים ביחס לפלסטינים ולנסיגה מאזורים שתפס צה"ל בעזה, לבנון וסוריה. אנחנו לא מתאמצים מספיק כדי להימנע מהמשבר הזה, שעלול להידרדר לכדי עצירה מוחלטת של חימושים, חלפים ומערכות נשק חיוניות עד שנצטרך לחפש פתרונות בסין".
פחות דולרים, יותר שיתופי פעולה
דיונים שהחלו בקיץ האחרון בין צוות בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם לצוות אמריקאי בראשות שגריר ארצות הברית מייק האקבי ויועץ מחלקת המדינה דניאל הולר, לגיבוש המתווה החדש של הסיוע הביטחוני לישראל, טרם הובילו לסיכומים סופיים, והם עתידים להתחדש אחרי בחירות האמצע.
תוצאות הבחירות בארצות הברית ובישראל עשויות להשפיע על תכולת ההסכם שעל הפרק, הצפוי להיות שונה מהסכמי הסיוע מהעשורים הקודמים שהתבססו על תקציב דולרי שנתי שבאמצעותו מערכת הביטחון רכשה נשק וציוד מהתעשיות האמריקאיות - בעיקר פלטפורמות מרכזיות עבור חיל האוויר כמו מטוסי קרב, מסוקים ומטוסי תובלה ותדלוק. הסכם הסיוע הנוכחי שנחתם בשלהי כהונתו של הנשיא לשעבר ברק אובמה יפקע בספטמבר 2028, ובמסגרתו ישראל מקבלת מדי שנה ובמשך עשור 3.8 מיליארד דולר.
המתווה המתגבש עשוי לכלול רכיב דולרי מצומצם יותר ולהתמקד בשיתופי פעולה בין תעשיות ביטחוניות ישראליות ואמריקאיות בפיתוח של טכנולוגיות ויכולות עתידיות. מבחינת ישראל, שינוי במתכונת הסיוע מבטא הכרה בירידה במעמדה בדעת הקהל בארצות הברית ברקע הקריאות הגוברות לבטלו כליל, וניסיון ליישר קו עם הנשיא טראמפ הסולד מפזרנות של מיליארדי דולרים המממנים את ביטחונן של מדינות אחרות.
אלא שבשיחות סגורות בכירים ביטחוניים מודים שאף שגמילה ישראלית מהכסף האמריקאי הכרחית, זאת העת הגרועה ביותר עבורה לוויתור על מיליארדי דולרים מדי שנה הנחוצים להתעצמותה, בעודה במלחמה אזורית ממושכת ובלתי מוכרעת באף לא אחת מזירותיה הרבות.
"ישראל צריכה לנצל את העובדה שבבית הלבן יושב נשיא אוהד כדי לגבש מתווה עדכני להסכם הסיוע הרב־שנתי המקבע את היחסים האסטרטגיים בין המדינות", אמר לכלכליסט ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר וראש התחום הבינלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. "יש עננה כבדה על הברית הזאת ובישראל עדיין לא מפנימים עד כמה האיום הזה ממשי. אני מודאג יותר מההתפתחויות המסתמנות ביחסינו עם ארה"ב מאשר מהאיום האיראני, שאיתו כבר נדע להתמודד, אך ירידה בעוצמת הקשרים עם ארה"ב היא מצב דרמטי".
ד"ר שי הר צבי, אונ' רייכמן: בשונה מבחירות אמצע בעבר, שהתמקדו בסוגיות פנים, ניכר שבבחירות האלה שאלת התמיכה בישראל משחקת תפקיד"
(צילום: גלעד קוורלצ'יק)
לפי הר צבי, "בשונה מבחירות אמצע שהתקיימו בעבר, שהתמקדו בסוגיות פנים ושיקפו את יחסו של הציבור למפלגה השולטת, ניכר שבבחירות האלה שאלת התמיכה בישראל משחקת תפקיד בחלק מהמדינות והמחוזות, כך שהן עלולות להיות נייר הלקמוס לבחינת מעמדה של ישראל בציבור האמריקאי".
מהלכיה של ישראל לשפר את עצמאותה בתחום החימושים והרכיבים הנחוצים לייצורם בארץ תוך הפחתת התלות שלה בנשק המיובא מחו"ל לא מתיימרים לבוא על חשבון הנשק האמריקאי. בין 2021 ל־2025 ארצות הברית היתה הספקית של 68% ממערכות הנשק העיקריות של ישראל, כך שמאמציה להרחיב את הייצור המקומי לא יספקו לה חלופה למטוסי הקרב, למסוקים ולמערכות שמקורן בתעשיות האמריקאיות.
בחודשים האחרונים משרד הביטחון הזמין ממשרד ההגנה האמריקאי שתי טייסות קרב עבור חיל האוויר, טייסת רביעית של מטוסי F-35 מלוקהיד מרטין וטייסת של F-15IA מבואינג שיימסרו לה במהלך העשור הקרוב, לצד 12 מסוקי האפאצ'י שהצליח להזמין בשבוע שעבר ברגע האחרון.
בתוכנית של ישראל עסקאות נוספות, מרכש של מטוסי תדלוק ומסוקי תובלה, ועד לרכבי שטח ממוגנים לשימוש כוחות צה"ל ופלטפורמות הנחוצות להעצמת יכולותיו של חיל הים אל מול מכלול רחב של איומים מורכבים בזירה הימית.
"זו העת להדק את השותפויות"
בינתיים, לצד החשש מהגבלות אמריקאיות ומצעדי ענישה מצד מדינות נוספות ובהן בריטניה, צרפת וקנדה, צה"ל וצבא ארצות הברית מהדקים את התיאום ומשפרים את מוכנותם לחידוש המלחמה באיראן וגם התעשיות הביטחוניות הישראליות משדרות שגרה של עסקים כרגיל.
מערכות נשק ששימשו את צה"ל במלחמות באיראן, בלבנון ובעזה היו מוקד לתשומת לב בינלאומית בתערוכת הנשק AUSA שהתקיימה בשבוע שעבר בוושינגטון בהשתתפותן של כ־25 חברות ביטחוניות מישראל.
לעומת ההדרה והחרם מהשנים האחרונות כלפי התעשיות הישראליות בירידי נשק בעולם, בעיקר בצרפת, וושינגטון זימנה לנציגיהן ולנציגי משרד הביטחון סביבה ידידותית וחמימה. ימים לפני כן רפאל ורית'און האמריקאית הכריזו על השלמת ייצורו והרכבתו המלאה של טיל היירוט הראשון של מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל על אדמת ארצות הברית. במקביל, נגמ"שי ברדלי ראשונים הנושאים את מערכת ההגנה האקטיבית חץ דורבן של אלביט החלו להימסר לצבא האמריקאי.
ברקע של כל אלה עומדת תוכנית משרד הביטחון להגדיל את יצוא הנשק מישראל לארצות הברית וצפון אמריקה, שב־2025 היווה 13% בלבד מכלל היצוא שהסתכם בשיא של 19.2 מיליארד דולר. בין באי התערוכה ראש האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון יאיר קולס ומפקד זרוע היבשה בצה"ל האלוף נדב לוטן, שסייע בהעלאת קרנן של המערכות הישראליות בפני לקוחות פוטנציאליים.
תקציב הביטחון האמריקאי הוא הגדול בעולם והיקפו כטריליון דולר, כשב־2027 היקפו צפוי לגדול ב־50% ל־1.5 טריליון דולר. לפי קולס, "זאת העת של התעשיות שלנו להדק את השותפויות שלהן עם התעשיות האמריקאיות שמייצאות בסטנדרט של נאט"ו, באופן שגם יסייע ויקל עלינו להתבסס בשווקים נוספים בעולם".
החיבוקים בוושינגטון וההזמנות לתעשיות הביטחוניות עוד מאפשרים לישראל להרגיש שהעסקים כרגיל. כל עוד הנשק ממשיך להגיע ברכבות אוויריות ובאוניות ענק אל נמלי הים, בירושלים קל להתייחס לקריאות האזהרה כאל רעשי רקע. כשהן יהפכו לעיכוב במשלוח של פצצות וחלקי חילוף, וושינגטון כבר תגלה כלפיה פחות אמפתיה ואת המחיר ישלמו צה"ל ומערכת הביטחון כולה.
