להזמין פיצה בלי כתובת ובלי חשבון בנק: הכירו את אימפריית המשלוחים מאום אל פאחם
אפליקציית האאט שהקים חסן עבאסי משרתת עשרות כפרים ערביים בצפון הארץ, אפילו שברבים מהם אין שמות לרחובות או מספרי בתים. האפליקציה הושקה ב-2020 וצמחה מאז מ-9 מסעדות ל-3,000, מארבעה עובדים ל-300, ומ-5 שליחים ל-5,000, ואף מתכננת ההתרחבות בחו"ל. המשקיע רונלד כהן מקרן אייפקס הגדיר את עבאסי "אחד היזמים הטובים ביותר שפגשתי"
עסק מצליח של משלוחי מזון מצליח צריך להתגבר על לא מעט אתגרים, כמו מיכלים דולפים, מנות שמגיעות פושרות ועלויות המשלוח שעלולות לעלות יותר מהמנה העיקרית. אבל חסן עבאסי מצא עצמו מתמודד עם בעיה מורכבת בהרבה: לרבים מהלקוחות שלו אין בכלל כתובת רשומה.
האאט (HAAT), אפליקציית המשלוחים של עבאסי, משרתת עשרות כפרים ערביים בצפון הארץ. ברבים מהם אין שמות לרחובות או מספרי בתים. הוראות ההגעה הטיפוסיות באזורים האלה לרוב נשמעות כך: "סע עד הכיכר, תפפנה ימינה במאפייה, תעבור את המסגר עד שתגיע לבית עם השער הירוק", מה שפחות מתאים לשליחים. זו גם אחת הסיבות מדוע חברות המשלוחים הגדולות לא מציעות את השירותים שלהן בכפרים הללו.
כדי לפתור את בעיית הכתובות, בהאאט מיפו כל בית בישובים בהם האפליקציה פועלת, בין השאר על ידי התבססות על מידע ממיליוני משלוחים, וציינו את נקודות הכניסה לכל בית והזנת המידע הזה ישירות לשליח על האופנוע. כתוצאה מכך, אפשר להזמין סוף סוף פיצות בקהילות הקשות לגישה, והן אפילו מגיעות חמות.
בעיה נוספת מלבד הכתובות היא שלרבים מהלקוחות אין גישה לאפליקציות תשלמים מקוונות או לחשבונות בנק. מדובר בצעירים בלי היסטוריית אשראי שמרוויחים לרוב במזומן, או במוסלמים אדוקים שמעדיפים להימנע מכלים פיננסיים המגיעים עם ריבית. גם לכך נמצא פתרון: השליחים מגיעים עד לבית, מקבלים מזומן וממלאים את הארנקים הדיגיטליים של האאט, מה שמאפשר ללקוחות להזמין לא רק מהמסעדות באפליקציה, אלא גם מאמזון, איקאה, נטפליקס וחברות אחרות.
האאט הוקמה ב-2020 וגדלה מאז מ-9 מסעדות ל-3,000, מ-4 עובדים ל-300, ומ-5 שליחים ל-5,000. עבאסי אומר שהאאט ("תביא" בערבית") רשמה מכירות של 250 מיליון דולר וגייסה 18 מיליון דולר מכמה מהמשקיעים הבולטים בישראל. כעת, החברה מתכננת להתרחב למדינות באירופה ובאפריקה, שחולקות מאפיינים דומים עם הקהילה הערבית בישראל. כלומר, לקוחות עם הכנסה פנויה וטלפונים ניידים אך גישה מוגבלת לבנקאות מקוונת או תשתיות עירוניות.
ישנם אזורים נרחבים במדינות רבות, אפילו מדינות מבוססות כמו גרמניה, שבהם המזומן עדיין שולט, הסביר עבאסי (35) בריאיון שקיים מהמשרד שלו באום אל פאחם. "מתברר שאנחנו לא חריגים. יש שם פוטנציאל עצום".
עבאסי, הרביעי מתוך חמישה ילדים לאבא מורה להתעמלות ואם שנשרה מהלימודים בגיל 13, החל להתעניין במחשבים כבר כנער לאכזבתו של אביו. (אחרי שהתברר שהוא גאון מתמטי, ההורים שלו רצו שילמד להיות רופא והפסיקו לתמוך בו פיננסית בגיל 16 כשבחר בדרך אחרת). "אין תרופות, אז אין שקלים", מצטט עבאסי את אביו. "זה התגלה כדבר הטוב ביותר שהוא עשה עבורי". עבאסי התחיל לעבוד במקדונלד'ס והצליח להתקבל לטכניון. הוא השלים לימודי תואר שני ודוקטורט ועבד בחברות טכנולוגיה גדולות כמו אינטל, IBM וגוגל. הוא נשלח מטעם גוגל לרילוקיישן בציריך, עיר שבה אפשר להזמין כמעט כל דבר לפתח הבית בלחיצה קלה על הסמארטפון.
"זרקתי אותו החוצה כשהוא בא להציג בפניי את הרעיון. אבל אז פרצה הקורונה והיום האפליקציה שלו מהווה חצי מהעסקים שלנו"
כשעבאסי חזר עם משפחתו הצעירה לאום אל פאחם, הוא גילה כי אף מסעדה מקומית לא מציעה משלוחים ונוחות כפי שהתרגלו אליה באירופה, ולכן הוא התחיל לנצל את זמנו החופשי כדי לתכנן פרויקט, שבסופו של דבר הפך להאאט. בשנה לפני השקת האפליקציה הוא החל לנהל דיונים עם המסעדות בעיר על פרסום תפריטים מקוונים וקבלת תשלומים עבור משלוחים. השנה הייתה 2019 והלקוחות הפוטנציאלים חשבו שהוא נפל על הראש. "צחקנו עליו", מודה מוחמד אבו מאג'ד, שהמשפחה שלו היא הבעלים של המסעדה האיטלקית אלטאזג. "זרקתי אותו החוצה כשהוא בא להציג בפניי את הרעיון. אבל אז פרצה הקורונה והיום האפליקציה שלו מהווה חצי מהעסקים שלנו".
על אף הצמיחה של האאט, כשעבאסי חיפש משקיעים הוא גילה כי במגזר הערבי לא מעוניינים. "הם השקיעו בנדל"ן, לא בסטארט–אפים", אמר עבאסי, ששומר על אותו ביטחון זהיר בטון שלו לא משנה באיזו שפה הוא מדבר בין אם זה אנגלית, עברית או ערבית. הוא הפעיל קשרים והגיע למשקיעים בתל אביב, שם יש תיאבון גדול יותר להשקעות בטכנולוגיה. הם התרשמו וגיוס ההון התרחש במהירות, סיפר. סר רונלד כהן, ממייסדי אייפקס פרטנרס, שמחזיקה ב-9% מהאאט ועוזרת לגייס 20 מיליון דולר להתרחבות המתוכננת, מכנה את עבאסי "אחד היזמים הטובים ביותר שפגשתי".
2 צפייה בגלריה
אבאסי: "עירוב תרבויות הוא דבר נהדר"
(צילום: Avishag Shaar-Yashuv / Bloomberg Businessweek)
עבאסי נשוי ואב לשלושה, וההצלחה שלו הפכה אותו למעין מודל לחיקוי בקרב הקהילה העסקית של ערביי ישראל. הוא עדיין בשנות ה-30 לחייו אבל כבר מחזיק בתארים כמו יזם, מעסיק וספק שירותים לאוכלוסיות מוחלשות. הוא אפילו מופיע בספר לימוד חדש ללימוד עברית בבתי הספר הערביים.
אך הזהות שלו התגלתה גם כבעייתית, במיוחד מאז ה-7 באוקטובר. כך, ניסיון ההתרחבות הראשון שלו למרוקו נתקל בקריאות לחרם בשל היותו ישראלי. בסופו של דבר הוא נאלץ לסגת מהמדינה וההתרחבות הבינלאומית הבאה שלו לא תהיה בעולם המוסלמי, הדגיש וציין את יוון וגרמניה כשני אזורים בעלי פוטנציאל צמיחה.
רונלד כהן מאמין שיזמות ערבית היא חיונית לאינטגרציה של המגזר בחברה הישראלית. "בשנים הבאות צריך להכפיל את הדוגמה של חסן פי אלפים", אמר, והוסיף כי ישראל לא תוכל לשגשג אם המיעוט הערבי לא ייקח חלק בהצלחה שלה. "יש פערים רבים בין התרבות היהודית והערבית", הודה עבאסי. "ואנחנו עוזרים לגשר עליהם". העובדים של האאט לדוגמה כוללים נוצרים, מוסלמים, דרוזים ויהודים. "כמובן שיש אנשים המתנגדים לשיתוף פעולה סוג זה. אבל אנחנו חושבים שעירוב תרבויות הוא דבר נהדר".
