החזית הירוקה
מה התרומה האמיתית של תקן הבנייה הירוקה? לממשלה אין מושג
אלפי מבנים כבר הטמיעו תקן של בנייה ירוקה – הבעיה היא שלאיש אין מושג מה תרומתם לחיסכון אנרגטי. דו”ח חדש קובע כי משרדי הממשלה טרם גיבשו כלי מדידה לבדיקת תרומתם הסביבתית, מחקרים ממשלתיים בתחום לא הושלמו ונזנחה היוזמה להקים מרכז ידע בנושא
החורף הנוכחי מסתמן כבעל טמפרטורות נמוכות מהרגיל, מטחי גשם כבדים שגורמים לשיטפונות פוקדים אותנו מדי שנה בשנים האחרונות, והקיץ האחרון היה החם ביותר מאז החלו המדידות. אירועי האקלים הקיצוניים הולכים ונעשים תכופים ועוצמתיים יותר, ואחד התחומים שדורשים היערכות הוא ענף הבנייה, שכבר מטמיע תקנים ירוקים. אלא שמשרדי הממשלה טרם גיבשו כלי מדידה שיסייעו להם לבדוק את תרומת התקנים החדשים ולעדכן את המדיניות בנושא.
דו”ח בנושא תקן הבנייה הישראלי, שחיבר מרכז המידע והמחקר של הכנסת לבקשתו של ח״כ יוראי להב הרצנו, חושף כי יעילות המבנים הירוקים לא נבדקה לאחר הקמתם, מחקרים ממשלתיים בתחום לא הושלמו ונזנחה היוזמה להקים מרכז ידע בנושא. מלבד זאת נמצא כי כמעט כל המבנים בבנייה ירוקה הם בעלי תקן בסיסי של כוכב אחד (מתוך שלושה אפשריים), והבנייה הירוקה משגשגת ברשויות העשירות, בעוד הפריפריה משתרכת מאחור.
אחת התרומות הסביבתיות של בנייה ירוקה היא חיסכון באנרגיה, כלומר צריכה מופחתת של חשמל לצורכי מיזוג אוויר.
לפי הדו”ח, בישראל יש כ־7,000 מבנים בהליכי אישור או בעלי אישור תקן בנייה ירוקה, כ־85% מהם בנייני מגורים. בנושא הדירוג האנרגטי, 80% מהמבנים הירוקים מדורגים A או B, ורק 20% בדירוג C, שהוא הדירוג המינימלי לקבלת התקן הבסיסי של בנייה ירוקה.
על פי המשרד להגנת הסביבה, החובה לבנות על פי תקן של בנייה ירוקה צפויה להוביל לצמצום פליטת גזי חממה ממבנים, לצמצום של 30% בצריכת החשמל (כלומר חשבונות חשמל נמוכים בהרבה) ולצמצום כמות הפסולת. האם זה באמת המצב? במשרדי הממשלה לא באמת יודעים. היום לא מתבצעת באופן שגרתי בדיקה של יעילות תקן הבנייה הירוקה בפועל, לאחר שהמבנים מאוכלסים ופעילים, וגם החלטות שהתקבלו בנושא כלל לא מיושמות.
כך למשל ב־2014 התקבלה החלטת ממשלה להקים מרכז ידע שיעסוק בקידום ידע אקדמי בתחום. בין היתר הוחלט כי יאסוף וירכז מידע על מספר הבניינים הירוקים ומאפייניהם, לרבות היבטים כלכליים וצרכניים. המרכז לא הוקם, והמשרד להגנת הסביבה הסתפק בעריכת כמה מחקרים בתחום. אלא שגם המחקרים שתקצב לא הושלמו לבסוף. בדיקה אמפירית של הרגלי השימוש והוצאות האנרגיה והמים בפועל לאחר אכלוס הדירה היתה יכולה לברר לעומק את הטענות על תועלת צריכת המשאבים, אולם המשרד להגנת הסביבה לא השלים את המחקר בנושא.
לדברי ח״כ יוראי להב הרצנו, הקמת מרכז ידע בתחום עשויה לספק לתושבים כלים להפחתת הוצאות האנרגיה שלהם: ״בנייה ירוקה וחכמה יכולה לחסוך לכל משק בית בישראל מאות עד אלפי שקלים בשנה בחשבונות חשמל ומים, אך עדיין מבוצעת במינימום ההכרחי ולרוב לא עוברת דירוג של כוכב אחד. כדי שישראלים יבחרו נכון, המדינה חייבת לשקף לציבור - במספרים פשוטים וברורים - איך זה משפר את איכות חייהם וחוסך להם כסף. הפתרון ברור: לממש את החלטת הממשלה ולהקים מרכז ידע לאומי לבנייה ירוקה, שינגיש את הנתונים והמשמעויות כדי לאפשר החלטה מושכלת״.
סלט של נתונים: האם עלויות בנייה ירוקה נמוכות בכ־10% בהשוואה לבנייה רגילה או דווקא גבוהות ב־5%?
בסקירה של מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה נמצא כי בנייה ירוקה יכולה לחסוך 9-5 שקלים למ”ר בהוצאות אנרגיה ומים. אבל מחקרים שהתבצעו בגופים שונים לא תומכים בטענת המשרד להגנת הסביבה שבנייה ירוקה תצמצם את צריכת החשמל ב־30%, גם אם ישנן תועלות כלכליות ברורות. בסקר מדגמי שביצע המשרד להגנת הסביבה בשנים 2016—2018 נמצא כי משקי בית בבניינים ירוקים הציגו חשבונות צריכת חשמל נמוכים בכ־20% מאלו בבניינים סטנדרטיים זהים בכל עונות השנה. מחקר אחר מצא שבנייה ירוקה מביאה לחיסכון שנתי של 1,000 שקל בהוצאות חשמל לבית. סדרת מחקרים שנערכו בתמיכת משרד האנרגיה ופורסמו לאחרונה הציגו ממצאים מורכבים יותר של השפעה מתונה, ודווקא מודעות גדולה יותר לחיסכון בחשמל אצל דיירי מבנים לא ירוקים.
1 צפייה בגלריה
ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה רון אייפר. “המבנים בארץ צורכים 60% מהחשמל”
(צילום: אוראל כהן)
ומה באשר לעלויות הבנייה הירוקה? יש מחקרים שמצאו כי עלויות הבנייה הירוקה נמוכות יותר בכ־10% בהשוואה לבנייה רגילה, ויש שמצאו כי הן גבוהות ב־5%. הרגולטורים לעת עתה מתמהמהים בבחינה של הנושא. מינהל התכנון לא ערך בחינה של השפעות התקן ושל ההחלטה לחייב בו את שוק הדיור.
מי הערים המובילות בבנייה ירוקה? התוצאות אינן מפתיעות. למרות שהתקן הפך מחייב בכלל הארץ בשנת 2020, ערי פורום ה־15, הערים העשירות בישראל, אימצו את התקן כבר בשנת 2013. בזמן שהמדינה מדדה מאחור, בינואר 2022 עודכנה המדיניות המשותפת של ערי הפורום, הורחבו החיובים והועלה הרף בחלק מסוגי המבנים. לפי בדיקת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הרשות שבה המספר הגול ביותר של מבנים בעלי תקן היא תל אביב־יפו (13% מכלל המבנים המאושרים), ואחריה מודיעין, הרצליה, רעננה, אשקלון וראשון לציון. תל אביב גם מובילה במספר המבנים העתידיים המועמדים לתקן (כחמישית מכלל המבנים).
האם התקן הבא יצליח לשדרג את המצב הקיים? כך מקווים בשוק ובממשלה. התקן כיום לא מבטיח טיפול בכלל ההיבטים הנכללים בו, כיוון שהוא מאפשר צבירת נקודות בהתאם לבחירת המתכנן, ובפועל, הסעיפים הנבחרים לרוב הם אלו הקלים ביותר ליישום והכדאיים ביותר כלכלית, בעוד שהאחרים נותרים לא מטופלים, כך לפי מוסד שמואל נאמן. בנוסף, גם הממשלה עצמה החליטה לפטור את עצמה מחובות היישום. כך למשל מבני חינוך לא נכללים בחובת הבנייה הירוקה, בעקבות דרישה של השלטון המקומי ומבני משרדים מחויבים לבנייה ירוקה רק בבניינים מעל 5,000 מ״ר. גם הרף המוצב לשוק, כוכב אחד בלבד, נראה נמוך כיום ביחס להתקדמות הטכנולוגיה והאפשרויות בשוק.
תנופת הבנייה מאיימת: כמות הבנייה בישראל גדולה יחסית למדינות מפותחות, והמבנים צורכים הרבה אנרגיה
"המבנים בארץ צורכים כשליש מסך האנרגיה הנצרכת בישראל ולא פחות מ־60% מצריכת החשמל הארצית״, מסביר רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות. ״בנייה יעילה יותר באנרגיה צפויה להביא לחיסכון אדיר במשאבים, בפליטות ובמזהמים, ובמקביל להגדיל את הפריון ואת התוצר ולחזק את החוסן והעצמאות באנרגיה של ישראל.
“בהשוואה למרבית המדינות המפותחות, ישראל תמיד נמצאת בתנופת בנייה וצפויות להיבנות בה עוד כ־2 מיליון יחידות דיור ולמעלה מ־40 אלף מבני מסחר, תעשייה וציבור עד שנת 2050. עלינו להבטיח כעת כי בניינים חדשים יקומו בסטנדרט בנייה העדכני, השאפתני והיעיל ביותר מבחינה אנרגטית ולוודא כי חובת העמידה בתקן הבנייה הירוקה תחול גם על סוגי המבנים הפטורים ממנו כיום, בדגש על מבני חינוך".
