סגור
חיפוש

ניתוח כלכליסט
הנשיא ביידן לא ממהר להתערב, וטראמפ כבר ניצל את הפרצה

בניגוד לנשיאים קודמים שהזדרזו להפגין מעורבות במזרח התיכון בתחילת הכהונה, נשיא ארה"ב הנכנס התמקד בקורונה, ברוסיה ובסין. ההסלמה תיאלץ אותו להביע עמדה, ובינתיים הנשיא לשעבר כבר מגנה: "תחת ביידן העולם נהיה אלים יותר"

אירועי הימים האחרונים מושכים את ממשל ביידן אל לב ליבו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני, זאת למגינת לבו של הנשיא הטרי, שגילה עניין מועט להתערב באופן מיידי בזירת המזרח התיכון.


הסיבות ברורות. כשנכנס לתפקיד בינואר, ארה"ב היתה שרויה באחד המשברים החברתיים, הכלכליים והבריאותיים החמורים בתולדותיה. כשהחל ביידן לטפל בנושאים של מדיניות חוץ, רק באפריל, עיקר תשומת לבו הופנתה אל שתי יריבות ותיקות — רוסיה וסין, כמו גם למאמץ לחזור להסכם הגרעין עם איראן. כל זאת בזמן שבישראל לא קיימת ממשלה יציבה דיה כדי לנהל עמה דיאלוג בנושא.
עיקר גישה זו ניכרת באי־עשייה במגוון נושאים, זאת בניגוד לנשיאים אמריקאים אחרים, שבשבועות הראשונים לקדנציה הפגינו מעורבות רבה במזרח התיכון, אם באמצעות מינוי שליחים, שיחות רשמיות או הצהרות על מחויבות להובלת תהליכים. כך למשל, קיים ג'ו ביידן באופן חריג את שיחתו הרשמית הראשונה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כמעט חודש אחרי השבעתו; הוא נמנע ממינוי שגריר לירושלים והשאיר סגורה את הקונסוליה במזרח ירושלים — ששימשה צינור דיפלומטי בין ארה"ב לפלסטינים. במקביל הודיע מזכיר המדינה אנתוני בלקין בעיקר על שמירת הסטטוס קוו, גם אם נכללים בכך תקדימים שיצר ממשל קודמו, ובכלל זה הותרת השגרירות בירושלים, קיום הסכמי הנורמליזציה והמשך מתן סיוע צבאי ללא תנאי לישראל בהיקף 3.8 מיליארד דולר. את גישת ארה"ב לסכסוך הוא סיכם בקצרה בינואר: "מציאותית, קשה לראות סיכוי להתקדם בנושא בטווח הקרוב".
אך ההסלמה המהירה של הימים האחרונים דחקה בממשל ביידן לגלות מעורבות פעילה, ויצאה קריאה רשמית לצדדים לגלות איפוק. זאת לא רק משום שהקהילה היהודית היא רבת השפעה בפוליטיקה האמריקאית ובשל הפגנות התמיכה הספונטניות ברחבי המדינה, אלא משום שישראל מייצגת ברית אסטרטגית אזורית ארוכת שנים.
בממשל ביידן אף הודיעו שהם תומכים בזכות ישראל להגן על עצמה, מטבע לשון שחוקה במצבים אלו. גם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שרבים ממהלכיו החריפו את המתיחות, לרבות מעבר השגרירות, הכרה בריבונות ישראל, ביקור מזכיר המדינה פומפאו בהתנחלויות והפסקת הסיוע לפלסטינאים, מסר הודעה, משונה כהרגלו: "כשכיהנתי בתפקיד היינו ידועים כ'נשיאות השלום'. תחת ביידן העולם נהיה אלים יותר ויציב פחות בשל חולשתו וחוסר תמיכתו בישראל, אלו מובילים למתקפות הנוכחיות על בעלת בריתנו".

2 צפייה בגלריה
נשיא ביידן הפגנה פרו־פלסטינית ב ניו יורק שלשום
נשיא ביידן הפגנה פרו־פלסטינית ב ניו יורק שלשום
הנשיא ביידן, והפגנה פרו־פלסטינית בניו יורק, שלשום. ה־BDS שינה את השיח סביב הסכסוך
(צילומים: גטי אימג'ס, אי.פי.אי)

אף שביידן לא ממהר לפעול בנושא הסכסוך, אין זה אומר שהוא לא מקבל החלטות משמעותיות לתפקיד העתידי שהוא מייעד לעצמו בנושא. כך למשל, בסוף אפריל הוא הודיע על מינויה של שרה מורגן כיועצת לנושא דמוקרטיה וזכויות אדם למזכיר המדינה. מורגן, פעילת זכויות אדם ותיקה, הפכה מוכרת בקרב הקהילה היהודית בארה"ב כשתמכה בתנועת החרם (הלא ממוסדת) שידועה כ־BDS, כדי להסיר מפלטפורמת שיתוף הדירות Airbnb נכסים בהתנחלויות. החלטה ממנה לבסוף נסוגה החברה.
מנגד, ביידן מינה את לינדה תומס־גרינפלד לשליחת ארה"ב לאו"ם, שהצהירה בינואר האחרון בעת שימוע המינוי שלה בסנאט, כי תנועת ה־BDS גובלת באנטישמיות והבטיחה לפעול כדי שלרעיונות מאחורי תנועה זו לא יהיה משקל בשיח באו"ם.
תנועת החרם מבקשת לגייס התנגדות עממית למדיניות ישראל באמצעות חרם כלכלי, תרבותי ואקדמי. ככל דבר הקשור לסכסוך, היא זוכה לתמיכה גדולה כמו גם להתנגדות רבה בקרב הקהילה הבינלאומית והיהודית בעולם.
נכון להיום, ל־30 מדינות בארה"ב יש חקיקה שמענישה תמיכה ב־BDS וקיים צו נשיאותי עליו חתם טראמפ שיכול למנוע תקציבים ממוסדות התומכים בתנועה. ביידן המשיך להכיר בעמדה זו ואמר כי הוא "מתנגד נחרצות ל־BDS שלעתים קרובות גולשת לאנטישמיות".


2 צפייה בגלריה
שרה מורגן
שרה מורגן
שרה מורגן
(צילום: גטי אימג'ס)

הלחץ הכלכלי לא השפיע

קריאות אלו לא צפויות להשתנות, אף כי זה לא בהכרח משנה. מחקרים מצאו כי האסטרטגיה של התנועה להשיג יעדים פוליטיים באמצעות לחץ כלכלי לא הניבו תוצאות. למעשה, מחקרים נפרדים של הכנסת ומכון ברוק ינגס מצאו אפס השפעה של התנועה על כלכלת ישראל, בין אם מדובר ביצוא סחורות, השקעות זרות או יבוא. אם יש למנות הישג משמעותי אחד של התנועה מהשנים האחרונות, זוהי החלטת האיחוד האירופי על החובה לסמן מוצרים שמגיעים מההתנחלויות. למעשה, במכון ברוקינגס מעריכים שתשומת הלב הניכרת שהיא מושכת בעצמה לתנועה עושה עוול לעצמה ו"מלבה מדורה שהיא מלכתחילה קטנה". במובנים אלו, ה־BDS אולי לא הביא למשמעויות כלכליות על ישראל, אך כן לשינוי השיח סביב הסכסוך.