מלטה בדרך להפוך לגן עדן לתעשיית הבלוקצ'יין

כל החוקים האלו אמורים למשוך למלטה לא רק מנפיקי מטבעות וסוחרים, אלא גם בורסות ופלטפורמות מסחר, ונותני שירותים.

לדברי עורכי הדין קובי סרוב, שותף בכיר במ. פירון ושות' שמוביל את הפעילות הבינלאומית במשרד, ויעקב אנוך, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במ. פירות ושות, בנוסף לחוקים האלו, ממשלת מלטה פועלת כדי לשנות את הסביבה העסקית כולה על מנת שזו תהיה נוחה לתעשיית הבלוקצ'יין, "בין היתר בעבודה מול הבנקים במדינה". 

כרמלו אבלה שר האוצר של מלטה צילום: אוראל כהן

בנוסף, מלטה פועלת להפיכת הסביבה לאטרקטיבית יותר בנושא החשוב ביותר למשקיעים - שיעור המס. למעשה, הנפקת הון במדינה באמצעות מטבעות דיגיטליים (בתמורה למוצרים או שירותים) אינה גוררת תשלום מס מיידי. המס ישולם רק כאשר השירותים או המוצרים יינתנו בפועל. בנוסף, רשות המסים במלטה אינה מנכה מס במקור. כלומר, היא אינה גובה מס באופן מיידי ומחזירה בעת הצורך כפי שרשות המסים הישראלית עושה במקרים מסוימים.

כמו כן, גם המס המשולם על רווחים מחברות של מטבעות דיגיטליים נמוך מאוד. לדברי אלי אליס, שותף וראש מחלקת מיסוי בינלאומי ב־ BDO, "בעוד

ששיעור המס בישראל עבור אותן חברות עומד על 23%, במלטה שיעור המס בפועל עומד על 5% בסה"כ. חברות מלטזיות במלטה אמנם משלמות מס

בשיעור של 35% כשהן מחלקות רווחים לבעלים שאינם מלטזים, אך הם מקבלים החזר בשיעור של 30%".

לדברי סרוב ואנוך, העובדה שמלטה היא חלק מהאיחוד האירופי משרתת את הניסיון שלה להפוך לגן עדן עבור תעשיית הבלוקצ'יין: "חברות מצפות לכך שאם הן יסדירו את פעילותן במלטה, הן יוכלו להעביר את הפעילות בהמשך למקומות אחרים באיחוד. הדבר הזה מקנה למלטה יתרון משמעותי על מדינות אחרות, כמו ישראל, שאינן חלק מהאיחוד האירופי".

אם משווים את המצב במלטה לישראל, אז עקרונית חלק מהחוקים שמקודמים במלטה קיימים בפועל בישראל מתוקף פרשנות של רשות המסים או גילויי דעת של רשות ניירות ערך, אך במלטה הנושא מוסדר בחקיקה. לאופי קביעת הנהלים יש משמעות רבה כשמדובר במשקיעים שבוחרים היכן לשים את כספם ומחפשים יציבות רגולטורית.