• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

בורא פרי הקריפטו: הוקמה דת מבוססת בלוקצ'יין

יהודי אמריקאי השיק דת חדשה שתתבסס על עקרונות בלוקצ'יין ותעזור למוסדות דת לעשות כסף, אילו סיכונים נוצרים כשחברות טכנולוגיה גדולות נוטשות פרויקטים צבאיים ומה יהיה תפקידו של הפועל האנושי במפעל שנשען כולו על רובוטים ובינה מלאכותית

ניצן סדן 13:3914.06.18

מטבעות קדושים

 

עולם הבלוקצ'יין טומן בחובו הבטחות גדולות בתחום האבטחה, אך בשלב זה מפיק כמעט רק מטבעות קריפטו, הונאות קריפטו ומיזמים ביזאריים למיניהם - שעתה הגיעו לשיא חדש: דת מבוססת בלוקצ'יין.

 

הכירו את אפס-איקס-אומגה, דת הקריפטו; מדובר בארגון דתי שיפיץ רעיונות ליברטריאניים שיטיפו לריכוז הכוח בחברה בידי בעלי הון מוכשרים, במקום בידי ממשלות. גם הארגון הדתי עצמו יציית לתפיסה הזו: החברים בו יוכלו להשפיע על ספר החוקים שלו ולעדכן רעיונות בו - כמובן, על בסיס פלטפורמת בלוקצ'יין. אפס-איקס-אומגה יהיה גם ביזנס לכל דבר, שיספק שירותי מטבעות וירטואליים למוסדות דת קיימים. כל ארגון דתי בעולם נשען על כסף - תרומות, מימון ממשלתי ולפעמים גם עלויות שנגבות מהמאמינים בצורות שונות; ופלטפורמת קריפטו תסייע לדתות לגייס כספים - אם במהלך מרוכז כהנפקת ICO ואם בצורת סחר במטבע וירטואלי "קדוש".

 

מה בין רוחניות ובלוקצ'יין? מה בין רוחניות ובלוקצ'יין?

 

 

מייסד אפס-איקס-אומגה, מאט ליסטון, אינו איש דת; בראיון לביזנס אינסיידר סיפר שהוא יהודי במקור, ושאין הוא רואה בעצמו "משיח-קריפטו". "אנחנו רוצים לתמרץ שיתוף תפיסות, ובסופו של דבר שיתוף מוחי, שישתמש בקונצנזוס שיהווה תשתית לתודעה קולקטיבית", אמר. "ואז, נעלה את האינטראקציה שבין האדם והתשתית הדתית למצב בו ישנה מודעות קולקטיבית משותפת, והתשתית עצמה היא האלוהים".

 

לצד התיאורים הללו, שנעים בין קריפטיות לקריפיות, מציג ליסטון ראייה מפוכחת למדי: "אנשים תוהים מה זה לעזאזל", הסביר. "אנחנו מאוד מודעים לכמה שתעשיית הקריפטו מגוחכת, והפרויקט שיצרנו הוא הכי קיצוני שאפשר. אנחנו קצת צוחקים על עצמנו". שותפתו למיזם, האמנית אייברי סינגר, הוסיפה: "אנשים חושבים שאנחנו עושים את זה בצחוק. אך הם מבולבלים ובצדק".

 

ליסטון הסביר שכמו מטבעות הקריפטו, גם ערכם של רעיונות דתיים נקבע בכמה מאמין בהם הקהל הרחב, ושברצונו לנתק את התלות שבין מוסדות דת ובין מאמיניהם - בדיוק כפי שמטבעות וירטואליים אינם תלויים בבנקים מסורתיים. על אף הצהרות ה"נביא", עדיין קשה לקבוע אם זה מיזם שהוא יותר דתי או יותר עסקי. על כל פנים, רעיונותיו דומים יותר לשל כת מאשר לשל דת מסורתית.

 

אדמה חרוכה

 

גוגל הודיעה לאחרונה שתעזוב את פרויקט מייבן של הפנטגון, מיזם לשיפור יכולותיהם של מל"טים בסיוע בינה מלאכותית. ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ מבפנים: אלפים מעובדי גוגל חתמו על עצומה שקוראת להנהלה למשוך ידיה מהפרויקט, בטענה שהטכנולוגיה תשמש לחיסולים מן האוויר - דבר שהגדירו כחציית קו אתי; הם באו לגוגל כדי לבנות כלי שאיבת מידע פרטי, לא כלי נשק. כ-12 מהעובדים אף התפטרו במחאה, מה שהבהיר להנהלה שאם לא תתרחק מהמיזם, תאבד כשרונות לטובת מתחריה. עדיין מוקדם מדי לדעת האם זה יהפוך לטרנד וענקיות הייטק אחרות יתרחקו ממיזמים צבאיים, אך תקרית שנחשפה אמש מגלה את הבעייתיות שבדבר: חברת Clarifai, סטארט-אפ קטן שעבד על פרויקט מייבן לצד גוגל, ספגה מתקפת סייבר ועדיין לא ברור איזה מידע רגיש נגנב ממנה.

 

מל"ט תקיפה משגר טיל מל"ט תקיפה משגר טיל

 

 

הפנטגון שכר חברות קבלן רבות עבור מייבן, שגוגל היא רק הגדולה והמפורסמת שבהן. בניגוד אליה, לסטארט-אפים קטנים אין תקציב לתשתית הגנת סייבר מתקדמת - והאקרים ממקור ממשלתי יודעים זאת היטב ושמים אותם על הכוונת. אם יתרחקו עוד חברות הייטק מהפרויקטים של הפנטגון, עדיין ימצא משרד ההגנה מישהו במקומן - מישהו שסביר יותר שייפול קורבן למתקפות רשת. וזה מעלה דילמה מעניינת: עובדי גוגל לא רצו לקחת חלק בפיתוח טכנולוגיה צבאית, כדי שמצפונם יישאר נקי; האם יהיה נקי באותה מידה אם טכנולוגיה זו תיפול לידי אויבי ארה"ב, דבר שלא היה קורה אם היו נשארים בתמונה?

 

כשהחופש פותח באש

 

קהילות הגיימרים בארה"ב סוערות בחודש האחרון, בשל ויכוח על צנזורה, חופש ביטוי ורצח בבתי הספר. ראשיתו במשחק Active Shooter, בו יכולים גיימרים לשחק יחידת ימ"מ שצריכה לנטרל רוצח חמוש - או את הרוצח עצמו, שהתבצר בבית ספר ולקח בני ערובה. לכאורה, משחק סטנדרטי, שמתקשר לסיטואציה טעונה וגדושת אקשן. אך לרוע מזלם של מפתחיו, הוא הגיע לשוק בסמוך מדי לטבח שהתחולל בחודש שעבר בתיכון אמריקאי. לאחר מחאה, הוסר אקטיב שוטר מחנות המשחקים Steam - מה שלרוב מהווה גזר דין מוות עבור משחקי אולפנים עצמאיים קטנים. מה עשה המפתח? הודיע שלא ייכנע לצנזורה הזאת או לרגשות משפחות ההרוגים - ויאפשר הורדה של המשחק דרך אתר משלו.

 

זירת פיגוע הירי בטקסס זירת פיגוע הירי בטקסס צילום: רויטרס

 

 

לראייתי, מדובר בהחלטה חלאנית למדי: האלימות בבתי הספר האמריקאיים הפילה קורבנות רבים ומגעיל להתעלם מכך בטענה לצנזורה (כשבעצם, מטרת האולפן היא להרוויח כסף). אבל גיימרים רבים בקהילה האמריקאית הביעו תמיכה בחברה, כשחלקם אף אמר שיש אלפי משחקים שמציגים מקרי טבח דומים - סדרת Rainbow Six, למשל, בה נהרגים בני ערובה על ימין ועל שמאל. אחרים טענו שמוזר שמשחקים שמציגים את זירת המוות הכי גדולה בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה - זוכים לפרסים, בעוד אקטיב שוטר נרדף ונמחק. יש היגיון בטעות הללו: אין כל הוכחה שמשחקי וידאו מובילים באופן ישיר לפעולות אלימות, ויש אף טענות שהם מהווים פורקן נקי לנטיות אלימות. ההחלטה להשיק את אקטיב שוטר באה בתזמון גרוע, וכנראה שהמפתחת בחרה בקלף אקטואליה שגוי. נקווה שהמשחק הבא שלה יציג מוות פחות פוגעני. למשל, כמעט שאין אף משחק על מלחמת קוריאה.

ארבעה פועלים, אלף רובוטים

 

סין היא רצפת הייצור של האנושות: יש בה מפעלי ענק ומכלולים תעשייתיים אדירים, שבהם חיים ועובדים מאות אלפי פועלים. אמש דווח על מתחם לוגיסטי חדש, גדול ומרשים אף הוא - אך מאיישים אותו רק ארבעה פועלים. כל הייצור בו מתבצע ברובוטים, כשהצוות האנושי רק מפקח עליהם. זו הצצה חיה לעתיד עולם הייצור כולו: כשהרובוטים זולים ויעילים דיים, אין כבר צורך במאה אלף עובדים, אפילו מאה זה יותר מדי. פרופ' אליזבת הולם, מומחית הנדסה תעשייתית מקרנגי מלון, סבורה שהמודל הסיני מדויק: תמיד יישארו פועלים אנושיים בתמונה, גם אם בודדים מהם.

 

מערך ייצור רובוטי מערך ייצור רובוטי צילום: The Register

 

 

בניגוד לחזון שהוצג בספרי וסרטי מד"ב, תפקיד הפועלים לא יהיה לשמן ולתקן את הרובוטים; גם מלאכות אלה יוכלו להתבצע אוטומטית. אז מה יעשו האנשים בשדה הרובוטים הגדול? פשוט מאוד, ישגיחו על העניינים. להערכת פרופ' הולם, מערכים אוטונומיים יכולים לבצע מלאכות פשוטות, לאסוף מידע ולהציג תובנות אפשריות, הצעות ייעול ועוד - אך לבינה מלאכותית אין דרך להבין באמת מה היא עושה. הרובוט יכול לקחת את עצם א' ולחבר אליו את עצם ב', ולעשות זאת מהר מהרגיל משום שכך הגדירו לו; אין לו מושג אם עצם א' הוא לוח אם, כד חרסינה שביר או טחול של מישהו.

 

ובהיעדר הרגישויות הנדרשות, כל טעות רובוטית תתבצע בהיקף גדול ובמהירות בעייתית. כאן תיכנס לתמונה טכנולוגיה אחרת: כלי AI שנועדו לזהות טעויות ולהציג את המידע במהירות לגורם אנושי שיוכל לקבל החלטה. בהתחשב בכך שחוקרים גדולים כבר קבעו שאין טעם לפתח בינה מלאכותית בעלת יצירתיות של מוח חי (לפחות, לא עם הטכנולוגיה שתהיה זמינה בעתיד הנראה), תמיד יישאר אדם במעגל; המוח של כל מפעל יהיה מוח אנושי. אלו חדשות טובות עבור מנהלים, אך מה יעשו הפועלים? לאן ילכו מאות אלפי עובדי הייצור בסין? לאף מדינה אין תשובה לשאלה הזו, בטח שלא תוכנית פעולה. וכך, תהפוך מהפכת האוטומציה למשבר עולמי אדיר - כזה שיזעזע מדינות, חברות ותרבויות. מה יקרה הלאה? נמשיך לעקוב ולדווח מהטריבונה; לפחות, עד שיומצא רובוט שכותב פרשנויות.

 

קצרצרים

 

1. מהפכת האוטומציה באמזון מגיעה מהמחסנים למשרדי המטה: עד כה, השתמשה החברה ברובוטים כדי לשנע סחורות במערכיה הלוגיסטיים, אך לפי דיווח של בלומברג, תתחיל להפעיל כלי בינה מלאכותית במערך המחקר שלה. הכלים החדשים נועדו להחליף חלק מהאנליסטים, שמתמחים בחיזוי היצע וביקוש ומסייעים לענקית הטכנולוגיה לקבוע את גודל המלאים שכדאי להזמין. שילוב התוכנה במטה כבר החל: בחודשים האחרונים הועברו כמה אנליסטים בכירים מתפקידם ואחרים עזבו, בשל החלפתם באלגוריתמים. לאמזון יש גישה למידע נרחב ביותר אודות הרגלי המשתמשים והספקים, אותו אספה במשך שנים. כלי התוכנה החדשים יודעים להתחשב במשתנים רבים מאוד ולהבטיח תחזית מסחרית מדויקת יותר משל עובדים אנושיים, שאינם יעילים באופן מוחלט - פשוט בהיותם בני אדם. אל תדאגו לאנליסטים שעזבו; לפי the Star, הם מצאו עבודה כיועצים אצל קמעונאיות אחרות.

 

2. טוויטר הודיעה שתתחיל להפיץ תכני חדשות ייעודיים למשתמשיה, דרך התראות מותאמות אישית. לחברה יש לא מעט מידע על הרגלי השימוש של הגולשים, ובכוונתה להישען עליו לקידום סיפורים חדשותיים מהותיים. התאמת התוכן תישען על החשבונות אחריהם אנו עוקבים, הריטוויטים והלייקים שלנו, כמו גם נתונים כמיקום ופרטים אישיים. כשיקליק המשתמש על התראה מקודמת, תעביר אותו טוויטר לעמוד ובו יוצגו ציוצים שרלוונטיים לסיפור, בהם תמונות, וידאו ולינקים חיצוניים. אם תזכה התכונה לפופולריות, תוכל טוויטר להפוך אותה לחלק ממודל הרווח שלה: מו"לים יוכלו לשלם כדי להופיע בעמוד הציוצים הרלוונטיים, ולשפר את חשיפתם לקהל.

 

 

3. נטפליקס תשיק סדרה חדשה שתתבסס על המשחק מיינקראפט, ותכלול אלמנטים אינטראקטיביים. היא תכלול חמישה פרקים שנועדו לילדים ויאפשרו להם לשלוט בהתפתחות העלילה. מיינקראפט הוא מותג שנרכש בידי מיקרוסופט ב-2.5 מיליארד דולר לפני כארבע שנים. מאז כנראה שהחברה לא החזירה את ההשקעה שלה, שכן על אף פופולריות המשחק, לא הוסיפה לו ענקית התוכנה רכיבי היוון חדשים או השקיעה בצורה מיוחדת בשיווק שלו. השותפות החדשה עם נטפליקס תוכל לאפשר לשירות הסטרימינג להציג תוכן מבוקש עבור קהל צעיר, ולמיקרוסופט - להכניס קצת כסף מהמותג שבידיה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x