סגור
האחים אייר אלעזרא ו אדם אלעזרא פנאי
האחים אלעזרא. “האמנות שמרה על המשפחה שלנו" (צילום: ascaf)

האחים אלעזרא על מופע הריקוד החדש: "לעבוד יחד זה סיוט וגם מדהים"

אחרי שעזבה את בת שבע, הרקדנית והכוריאוגרפית אייר אלעזרא חברה לאחיה האמן אדם, ויחד הפכו אלבום משפחתי בן מאה שנה למופע קברט יוצא דופן 

כשהכוריאוגרפית והרקדנית אייר אלעזרא ואחיה, האמן אדם אלעזרא, החלו לחפש חומרים לעבודה החדשה שלהם, הם נתקלו באלבום תמונות משפחתי משנות ה־20 מז'ילינה שבסלובקיה. בתמונות נגלים חיי התרבות העשירים של המשפחה, לפני שהמלחמה קטעה אותם. כמעט מאה שנה אחר כך, התמונות האלה הופכות לבסיס שממנו השניים בונים עולם חדש על הבמה. היצירה "מפה לפה" תעלה ב־18-17 בספטמבר בפסטיבל צוללן בתיאטרון ענבל, בהשתתפות שישה רקדנים, והאלבום המשפחתי הופך למעין קברט עם דמויות גדולות מהחיים. "מצאנו אוצר של חומר מטורף", מספרת אייר. "חוויות של המשפחה לפני המלחמה, עם מלא חופש, תשוקה וחגיגה. בתמונות רואים שהיו להם חיים עשירים. סבתא רבתא ידעה המון שפות, והיו להם הרבה חברים".
"הכל נורא תיאטרלי, בחלק מהתמונות יש כובעים ותפאורה", מוסיף אדם. "לפני שאספו אותם לגטו הם החביאו מתחת לפסנתר תיאטרון בובות, תמונות וציור של סבא שלי".
האמנות עוברת במשפחה מדור לדור. סבם היה מורה לפסנתר והיה יוצר עבורם מופעי תיאטרון בובות, וסבתא רבתא, אמו של סבם, היתה רקדנית ומורה לפסנתר. "ממנה ירשתי את הריקוד", אומרת אייר (39), רקדנית וכוריאוגרפית שרקדה עד לא מזמן בלהקת בת שבע. אדם (32), אמן רב־תחומי, פסל וצייר, חזר לאחרונה מלימודי תואר שני באמנות בלייפציג. הם גדלו בירושלים — אייר הבכורה ואדם הצעיר מבין ארבעה אחים.

1 צפייה בגלריה
מפה לפה יצירה משותפת של האחים אייר אלעזרא ו אדם אלעזרא פנאי
מפה לפה יצירה משותפת של האחים אייר אלעזרא ו אדם אלעזרא פנאי
"מפה לפה" יצירה משותפת של האחים אייר אלעזרא ואדם אלעזרא
(צילום: ascaf)

"תמיד היה לנו חיבור מצוין והיינו עושים הופעות בסלון הבית", אומר אדם. "זו העבודה החמישית שלנו יחד, ואנחנו עדיין מנסים להבין את הדינמיקה והדיאלוג בינינו. זה לא תמיד פשוט, אבל כשזה עובד אנחנו עפים עם זה", אומרת אייר. לקראת העבודה הקליטו את סבם מספר להם סיפורים על המשפחה, ואחד מהם נגע בפורטרט שלו. "לפני שלקחו אותם לגטו, אמא שלו ביקשה מצייר לצייר אותו, כדי שאם יקרה משהו תישאר מזכרת — והציור הזה נשמר. האמנות שמרה עליהם ונתנה להם כוחות. זה משהו שגם אנחנו מתחברים אליו", אומרת אייר. למרות זאת, חשוב להם להדגיש שזו לא עבודה עצובה, ושהשואה היא רק חלק מהסיפור המשפחתי.
המפגש בין מחול לפיסול מייצר לשניהם שפה שאף אחד מהם לא היה מגיע אליה לבד. לתוך התנועה נכנסים האובייקטים שיוצר אדם.
איך זה לעבוד יחד?
"סיוט", אומר אדם, ואייר מסבירה: "יש רגעים בסטודיו שאנחנו מסתכלים אחד על השנייה ובלי להגיד כלום מבינים הכל. אלה רגעים מדהימים שנותנים אחד לשנייה השראה, אבל זה גם מורכב. אנחנו משפחה מאוד אמוציונלית והכל בווליום גבוה ומאפס למאה".
אייר עזבה לאחרונה את בת שבע והחליטה להתמקד בעשייה עצמאית. "אני מאוד אוהבת את בת שבע, וגם כיוצרת אני מאוד מושפעת מאוהד (נהרין — מנ"ש) ועובר לי בראש מה הוא יחשוב ויגיד — אבל אני רוצה להתמקד ביצירה ולהתאבד על זה. לגדל שני ילדים ולרקוד בבת שבע היה מאוד אינטנסיבי. עכשיו אני רוצה לעשות את הדברים שלי. אני לא רוקדת, חשוב לי לראות מבחוץ, אבל אני מאמינה שבשלב מסוים גם אחזור לרקוד".