בגיל 97: יעקב אגם זכה בפרס ישראל
לאחר קריירה בינלאומית נרחבת שנמשכה שישים שנה ואינספור פרסים בינלאומיים יוקרתיים, יעקב אגם זכה גם בפרס ישראל לאמנות פלסטית. אגם הוא מחלוצי האמנות הקינטית, והאמן הישראלי היחיד שעבודותיו נכנסו באופן מובהק לתולדות האמנות המערבית
בגיל 97, לאחר קריירה בינלאומית נרחבת שנמשכה שישים שנה ואינספור פרסים בינלאומיים יוקרתיים, יעקב אגם זכה גם בפרס ישראל לאמנות פלסטית. אגם, שנולד בראשון לציון בשם יעקב גיבשטיין, היה ונותר, מאז שנות הששים, האמן הישראלי המוכר והמזוהה ביותר בעולם. בנוסף, כאחד כחלוצי זרם האמנות הקינטית, שבה משתנים הצורות ורכיבי היצירה באופן מוחשי או תחושתי, הוא גם האמן הישראלי היחיד שעבודותיו נכנסו באופן מובהק לתולדות האמנות המערבית, הישג שאף אמן ישראלי אחר לא זכה לו.
אגם, יליד 1928, בן למשפחה בת שבעה אחים ואחיות, למד בילדותו ב׳חדר׳. אביו היו רב וקבליסט, ואת האיכויות המדיטטיביות שספג בבית נראה שהטמיע כאמן בוגר בעבודותיו, שבהן המערכים המופשטים הצבעוניים והדימוים מתמזגים ונפרדים חליפות בהתאם למבטו של הצופה. תחילה למד אגם אמנות ב-1946 בבית הספר ״בצלאל״ בירושלים, ולאחר מכן השתלם באירופה, בין היתר בציריך אצל האמן, התיאורטיקן והמעצב יוהנס איטן, מהמורים המרכזיים בבית הספר ׳באוהאוס׳ בגרמניה.
על אף ששמר על קשר רצוף עם ישראל, לאורך מרבית הקריירה שלו חי אגם בפריז, שם התרועע עם כמה מגדולי האמנות המודרנית שלאחר מלחמת העולם השניה, ביניהם האדריכלים לה קורבוזיה ופרנק לויד רייט. לסצינת האמנות הבינלאומית פרץ בעקבות תערוכת היחיד שלו בגלריה קרייבן בפריז ב-1953, שהזניקה את תנועת האמנות הקינטית. מאז, יצירתו הוצגה ונרכשה על ידי המוזיאונים החשובים בעולם, ביניהם המוזיאון לאמנות מודרנית ומוזיאון גוגנהיים בניו יורק, וכן מרכז פומפידו בפריז, שהחדר הצבעוני ׳סלון אגם׳, מ-1974 נכנס לאוסף הקבע שלו.
ואכן, שפתו האמנותית המגובשת של אגם, מאז תחילת שנות ה-70, מזוהה כיום באופן מיידי - תבליטים, ציורים, הדפסים, וסביבות אדריכליות שלמות, שמורכבות מאינספור שכבות וצורות גיאומטריות במערכים היוצרים תנועה, קצב ומוסיקליות, שעם השנים גם שילב בתוכן סמליים יהודיים וציונים. בנוסף הוא גם פיתח טכניקת הדפסה המשלבת תבליט, שמאפשרת לצבעים ולצורות שונות לרצד תוך כדי תנועה סביבן, שאותה כינה אגמוגרף.
מסביב לעולם עבודותיו הידועות ביותר הן אלו שעיצב בארמון האליזה בפריז, בבית הלבן בוושינגטון, ברובע לה דפאנס בפריז, וכן ההצבות הפיסוליות העירוניות שלו בניו יורק, מיאמי, וטוקיו. בישראל הידועות ביותר הן בבית הנשיא, וכן חזית מלון דן בתל אביב. ומעל לכולן - המזרקה יורקת האש ומתיזת המים בכיכר דיזנגוף (׳אש ומים׳, 1986). דוקא יצירה זו, הידועה ביותר בישראל מכל עבודתו, נותרה החל משנת 2018 ללא המעטה הצבעוני האיקוני שלה, בשל חוסר הסכמה בין האמן ובין עיריית תל אביב. בשנת 2018 נחנך בראשון לציון, עיר הולדתו, מוזיאון יעקב אגם המוקדש ליצירתו.
