בכירי התעשייה נפרדים מדנה עדן: "הטלוויזיה והקולנוע הישראלי איבדו חלוצה, מנהיגה ונשמה"
בתעשיית הטלוויזיה המקומית התקשו למצוא את המילים כדי להיפרד מהמפיקה דנה עדן, שמתה הלילה באתונה. היא הפיקה עשרות סדרות מ”שקשוקה” ועד “טהרן”, שגם זיכתה אותה באמי הבינלאומי. “המורשת שלה היא תיק העבודות המדהים שלה. מפיקים צריכים להיות דנה עדן"
"דנה היתה מקור השראה כמנהיגת תרבות", אמר גיורא יהלום, מנהל אגף התרבות והאמנויות בעיריית תל אביב. "טובת היצירה תמיד היתה לנגד עיניה וגם טובת היוצר". הידיעה על מותה של דנה עדן הכתה את תעשיית הטלוויזיה המקומית בתדהמה ובצער עמוק. רבים התקשו למצוא את המילים להספיד אותה. מי שהצליחו, דיברו על שהיתה חיונית, מצחיקה, אכפתית, דוגרית, מנהיגה תרבותית, הסטורי־טלרית הכי טובה בתחום ואשה מלאת השראה.
עדן, בת 52 במותה, מבכירות תעשיית הטלוויזיה בישראל, נולדה לעולם ההפקה. אביה יורם לוי היה מפיק ידוע וקרא לחברה שלו "דנה הפקות" על שמה. היא נכנסה לתחום ההפקה כבר בשנות ה־20 המוקדמות לחייה. לאחר מותו של האב, חברה למפיקה שולה שפיגל, ויחד הן הקימו משרד שהפיק שלל סדרות טלוויזיה מצוינות, מ"יום האם" (שעליו גם היתה חתומה כיוצרת), דרך "שקשוקה", "תראו אותי", באחרונה "סאדה" ועד "טהרן" כמובן, הסדרה שקבעה שיא ישראלי בהסכם רכישה עם שירות הסטרימינג של אפל ב־2020, בסכום חסר תקדים של כ־20 מיליון דולר, וזכתה בפרס האמי הבינלאומי.
בריאיון האחרון שקיימנו, לפני חודש, עם עליית העונה השלישית של "טהרן" באפל, עדן דיברה בגאווה על היצירה שגם בזמן המלחמה בעזה הצליחה לגרוף מספר צפיות גבוה יחסית. היא סיפרה איך בתחילת הדרך אף גוף שידור בישראל לא רצה לשדר את הסדרה שכל כך האמינה בה, ואז זה קרה עם התאגיד שהאמין ורכש.
ההצלחה כבר היתה בטוחה, ואז קרה טבח 7 באוקטובר ובעקבותיו המלחמה, ובאפל חששו לשדר את העונה השלישית שכבר היתה מוכנה. "במדינה הזאת להיות מפיקה זה כמעט בלתי אפשרי: את עושה את זה כי את מכורה לתחום או שתקראי לזה ציונות, וסוף־סוף מגיע פרויקט שפורץ לך דרך, אחרי עשרות שנות עשייה באה סדרה כמו 'טהרן' שהיא גיים צ'יינג'ר - ואז בא הדבר הזה וגומר אותך", אמרה לי בריאיון ב־2024.
"מחויבותה הבלתי מתפשרת של דנה ואהבתה ליצירה הותירו חותם עמוק בתאגיד השידור הישראלי", נמסר מ"כאן". "'כאן' משתתף באבלם הכבד של בני משפחתה, חבריה ועמיתיה, ומחבק את שותפתה היקרה, חברתנו שולה שפיגל".
יהלום, יוצר טלוויזיה בעצמו, הוסיף כי "היא הכניסה סטנדרטיזציה חדשה לתחום. היא היתה גם מפיקה אמנותית שידעה לדחוף כישרונות. היא היתה מהמפיקים שעמלו על פינושים ודיוקים, עבדה כסוכנת ללא עמלה כדי לקדם אנשים מהתעשייה והשקיעה גם בפרויקטים הפחות גרנדיוזיים. היא היתה יושבת עם יוצרים בבתי קפה ומספרת להם את כל סיפורי הכישלונות והקשיים שלה, כשהיא כבר היתה הצלחה מסחררת, ונותנת לאנשים את התחושה שכמו שלה היו קשיים והיא הצליחה, אז גם הם יצליחו. המסר שהיא קיבלה מהבית, מאביה המפיק שהיא המשיכה את דרכו, היה שהפקה זה מרתון, צריך אורך נשימה. המורשת שלה היא תיק העבודות המדהים שלה. מפיקים צריכים להיות דנה עדן. והיא גם היתה בן אדם מצחיק, פיצ'רית מדהימה, צינית לתעשייה שלנו ועם זאת אהבה אותה אהבת נפש".
קרני זיו, מנהלת מחלקת הדרמה של שידורי קשת, אמרה על עדן שהיא "היתה הפיצ'ריסטית הכי טובה שהכרתי", כלומר האדם שהיטיב להציג את הפרויקט שהוא מעוניין שישקיעו בו. "היא היתה נכנסת לחדר ופשוט מספרת סיפור מעולה, ממש ממחיזה אותו, חיה אותו, מלאה בלהט. היא אהבה את הדמויות שלה וסיפרה עליהן בתשוקה, היא היתה לוכדת סיפורים מעולה. זה היה כל כך כיף לשמוע ממנה סיפור גם אם בסוף אמרתי לא. היא ידעה לצוות יוצרים ואהבה אותם. לא ויתרה, חלמה בגדול - והגשימה. אהבתי אותה ממש והלב שלי שבור".
דנה שטרן, מנהלת אולפני אין־טרנזיט שהיתה מנהלת אולפני yes, סיפרה: "דנה היתה מפיקה שהיא בעצם יוצרת - שופעת רעיונות, בוראת עולמות ומנגחת קירות כדי לגרום להם לקרות. יחד עם שולה שפיגל, היא הקימה שותפות נדירה שהניבה רצף בלתי פוסק של הפקות בשלל ז׳אנרים: סדרות ילדים, נוער, דוקו, דרמות וקומדיות, והצליחה לקיים גם חברות אמיתית. ההצלחה של דנה ושולה בחו״ל פתחה להן דלתות וגישה ישירה למקבלי ההחלטות במקומות הכי נחשבים, והיתה נוכחת בכל הצמתים החשובים. היא תחסר לנו מאוד".
2 צפייה בגלריה
ניב סולטן ב”טהרן”. עדן הגדירה את הסדרה כגיים צ'יינג'ר
(צילום: Apple TV/ Nikos Katsaros)
נעה גוסקוב, מיוצרות "סאדה", הוסיפה כי "דנה היא מפיקה עם ראייה הפקתית חדה, רחבה ומתוחכמת ואשת תוכן חריפה ומדויקת. המוח שלה קדח מאינספור רעיונות שהיא כל הזמן ניסתה לקדם ולהוציא לפועל. היא לא ראתה בעיניים ותמיד אמרה מה שהיא חושבת, אבל היתה הכי מפרגנת, תומכת, מרימה ומלאה באהבה לקולגות שלה. עבדנו יחד לאורך חמש שנים על הסדרה שלנו 'סאדה', שיצאה לאחרונה, היא היתה כל כך גאה בה ואהבה אותה. דנה היתה מעורבת בכל שלב עם הערות מבריקות, מהתסריטים דרך הצילומים ועד לעריכה. רק לפני חודשיים עוד ישבתי איתה בחדר עריכה להערות אחרונות. היא לא הפסיקה לאהוב ולהתגאות בשלושת ילדיה על ההצלחות שלהם. זכיתי בה כמפיקה".
“הטלוויזיה והקולנוע הישראלי איבדו חלוצה, מנהיגה ונשמה”, אמר אסף בייזר, יוצר “היהודים באים”. "דנה היתה הכי - הכי מפיקה, הכי בן אדם, הכי מקצוענית והכי דוגרית. כל מי שהכיר אותה נתקל במפיקה עניינית, נטולת בולשיט ומניירות מהצד השני. היא היתה יוצרת בנשמתה, שופעת ברעיונות שלא ויתרה אף פעם על החלק הקריאטיבי ביצירה וחיה ונשמה את ההפקות שלה. גם החברה שדנה ושולה הקימו עוצבה בדמותן: מצד אחד משפחה חמה ומלוכדת, ומהצד השני חברת הפקה סופר־מקצועית, שכבשה פסגות טלוויזיה עולמית שאף אחד בישראל לא כבש לפניהן. דנה הסתובבה באוויר הפסגות הזה בטבעיות, באומץ ובכישרון. ההומור של דנה והעובדה שהיתה אחת הנשים המצחיקות שהכרתי, הפכו גם את הכנות והדוגריות שלה לניתנות לעיכול. עצוב עם איתמר (בן זוגה, ר”ק) ומשפחתה הפרטית, עם שולה ומשפחתה המקצועית, ועם כל אוהביה. לכי לשלום, לביאה".
