פודקאסט מקרקע, סרט אופטימי וספר שנון: שלוש המלצות תרבות של ג'וי ריגר
השחקנית והמוזיקאית ממליצה על פודקאסט על מטאיזם שעוזר לה להתמודד עם אי הוודאות, סרט צרפתי רומנטי שמזכיר לה למה היא אוהבת את מקצועה, וספר קל וחכם על אישה שמגלה מחדש את החיים בחתונה של זרים
"המלחמה מול איראן תפסה אותי רגע לפני תחילת חזרות בהבימה ל'מעגל הגיר הקווקזי', הפקה שאני מאוד מאוד מחכה לה ותפקיד שעבדתי קשה לקבל", מספרת השחקנית והמוזיקאית ג'וי ריגר. "אחכה בסבלנות להיכנס לנעליה של גרושה המשרתת ולהכיר את הקאסט והבמאי נועם שמואל. במקביל אנחנו, הקאסט של 'מי זאת?' (כאן 11), נפגשות עם הכותבים וארז בן הרוש הבמאי לכתוב את המערכונים החדשים של העונה השנייה. בשבועיים החולפים עשינו את זה בזום וזה עזר לשמור קצת על שפיות. אמורים לצלם באוגוסט, מקווה שזה יקרה כי אין כיף ומצחיק כמו על הסט עם חברותיי הטובות והמשוגעות".
פודקאסט
שיחות בגן עדן / עם פריידי מרגלית ואלימור הניג
אני שומעת אותן עוד מלפני המלחמה נגד איראן וגם במהלך חרבות ברזל והן נוטעות בי הרבה תקווה, הומור ואהבה. פריידי ואלימור מאמנות בשיטת המטאיזם. יש משהו מעניין בשיטה הזו שאומר שכל המציאות היא סוג של מטריקס ואנחנו בוראים לעצמנו את המציאות של עצמנו. אני אוהבת להקשיב להן יש בזה משהו שמקרקע אותי ונותן לי עוד זווית יפה ומעניינת להסתכל על החיים, להתמודד עם חוסר ודאות וחוסר שליטה על חיי ולהתמסר ללא נודע ולמה שקורה כרגע.
סרט
"הנאהבים מפריז" / לאוס קראקס
ראיתי לפני כמה ימים את "הנאהבים מפריז" של לאוס קראקס ונזכרתי שתמיד היו כל מיני סוגים של מלחמות וזה סרט כל כך יפה שהבהיר לי למה אני אוהבת את המקצוע שלי ושאולי יום אחד אחזור לעשות את מה שאני הכי אוהבת בעולם. יש שם קטע נורא יפה ששני הגיבורים רוקדים על הגשר וברקע יש זיקוקים רבים שמתפוצצים בשמים. זה הרגיש לי כל כך רלבנטי למציאות שאנו נמצאים בה – כמובן בארץ ולא בפריז, אבל הדבר הזה של לנסות לשמור על שפיות, צחוק, ריקוד ואהבה על רקע חיים כל כך אלימים.
ספר
"חתונה של אחרים" / אליסון אספק
ספר מעולה שמצליח להסיח את דעתי. אחרי שבעלה בוגד בה, פיבי נוסעת להתאבד באחוזה מרוחקת ושם היא נקלעת לחתונה גדולה של מישהי צעירה. איכשהו היא מוזמנת לחתונה ולאירועים סביבה וזה גורם לה להבין את משמעות החיים ואת הרצון לחיות ולנצל את חייה עד תום וכמה שיותר פרוע. הספר שנון ומלא הומור ורגש ואני נהנית לקרוא אותו מאוד כשאני מצליחה להסיח את דעתי ובאמת להתרכז בו. זה לא קורה הרבה בגלל המלחמה אבל לאט לאט אני מצליחה לנסות להתנתק ולקרוא.
