קוטור שאפשר ללכת איתו לסופר: כך מנסים בתי האופנה להחיות מסורת גוססת
שוק היוקרה מתכווץ, הרווחים יורדים והקוטור נראה כשריד אנכרוניסטי מעולם אחר. אבל המעצבים החדשים של שאנל, דיור וולנטינו הרחיבו בשבוע האופנה בפריז את גבולות הקוטור והוכיחו שהוא עדיין רלבנטי גם ב־2026
צוות של 200 בעלי מלאכה מיומנים עובד במשך 2,000 שעות על שמלת קוטור אחת של שאנל. המחיר נאמד במאות אלפי דולרים, ורק מעטות יכולות לרכוש פריט כזה. תצוגות הקוטור המרהיבות שהתקיימו בפריז בשבוע שעבר חידדו את השאלה: אז למה צריך אותו? מה התפקיד של קולקציות הקוטור ב־2026? שוק היוקרה העולמי איבד עשרות מיליוני צרכנים בשנתיים האחרונות; הרווחים של LVMH, הקבוצה הגדולה בעולם, ירדו; וכ־80% מצמיחת ענף היוקרה מאז הקורונה נבעו מהעלאות מחירים ולא מגידול בביקוש. בעולם שמונע על ידי אופנה מהירה, אלגוריתמים ומכירות אונליין, הקוטור נדמה כשריד אנכרוניסטי, יקר, כמעט בלתי לביש.
"פנטזיה", הגדיר זאת דניאל רוזברי, המנהל האמנותי של בית האופנה האקסצנטרי סקיאפרלי, וקבע: "המציאות היא שאר ימות השנה". שהרי מהותו של הקוטור, מעבר לעבודת יד מוקפדת מחומרים משובחים ובהתאמה אישית, היא האפשרות לדמיין מציאות שונה, מרהיבה ויקרה להחריד. "לפעמים כל מה שצריך זה משהו מדהים להסתכל עליו", כתבה ונסה פרידמן מ"הניו יורק טיימס". "האם אפשר לקנות את זה? ללבוש את זה? זה כבר לא רלבנטי. די לראות את זה, להחזיר אמונה באפשרות".
האם שבוע הקוטור הוא אמנות, מיצג או אופנה שיש לה תכלית גם מחוץ לכותלי האטלייה? אינספור שעות של עבודה ידנית מוקפדת, רקמות מורכבות וצלליות דרמטיות, פיסוליות ובלתי לבישות, נראות לעתים יותר כמו יצירות למוזיאון מאשר כאופנה רלבנטית. השבוע הזה המחיש את הדיאלוג המתמשך בין היכולות הווירטואוזיות של בתי האופנה היוקרתיים לבין האקטואליות שלהם, את המתח שבין מסורת לחדשנות. "רמת המלאכה אינה נתונה לוויכוח", נכתב ב”ביזנס אוף פאשן”. "האתגר האמיתי אינו איך הבגדים מיוצרים אלא איזה תפקיד יש להם בשיח התרבותי הרחב. הקוטור הוא המעבדה האולטימטיבית של עולם האופנה – מקום שבו רעיונות נבחנים בקצה גם אם השפעתם היא יותר סמלית ממסחרית".
1 צפייה בגלריה
תיק של שאנל הכולל טקסט אישי לנושאת אותו שנרקם באטלייה על משי דקיק במיוחד
(צילום: Chanel)
המעצב ג'ונתן אנדרסון הציג קולקציית קוטור ראשונה לדיור שזכתה לביקורות טובות בעיקר בשל יכולתו לתרגם את מסורת הקוטור לשפה עכשווית תוך דגש על גוף ותנועה. "הרעיון של קוטור הוא נדירות, אוצרות, משהו מיוחד", אמר להארפרס בזאר. בדרכו הייחודית הוא הציג את הבגד לא רק כאובייקט פיסולי אלא כמשהו שיכול להילבש. אנדרסון הוא תומך נלהב בעבודת יד וקראפט והטמעתם באופנה גבוהה. בדיור הוא יצר שמלות פעמון מנופחות בהשראת כלי הקרמיקה של האמנית הקנייתית־בריטית מגדלן אודונדו, ופירש מחדש את סילואט הניו לוק האיקוני של כריסטיאן דיור. "כשדיור עושה קוטור, זה כמו להגן על אמנות בסכנת הכחדה", הוא אמר.
גם מתייה בלייזי הציג קולקציית קוטור ראשונה לשאנל, בגרנד פאלה שהוסב ליער פטריות ענק ומרהיב. אחרי התצוגה המדוברת שלו בדצמבר ברכבת התחתית של ניו יורק, הציפיות גבוהות. גם בלייזי נודע בעבודת יד ארטיזנית, איכות בלתי מתפשרת, תחכום וחייטות מודרנית, והוא לא איכזב והציג קוטור שאפשר ללבוש גם מחוץ למסלול. הקולקציה שלו היתה קלילה ולא מיועדת לאירועים גרנדיוזיים. לשיטתו, הערך של הקוטור הוא בתהליך ולא ברמת הפאר או הדרמטיות של התוצאה. ואם רוצים למכור קוטור, צריך להציע אותו לנשים בעלות ממון רב שיוצאות לקוקטיילים וארוחות ערב עם תיק אוורירי שמתוכו מבצבץ טקסט אישי שבאטלייה רקמו ללקוחה הספציפית על בד משי דק. "קוטור יכול להיות חצאית פשוטה מאוד, כל עוד היא נעשתה על הגוף", אמר בלייזי להארפרס בזאר. "אפשר ללכת לסופרמרקט בקוטור, או ללבוש רקמה של תשע מאות שעות עבודה. הכל נעשה באותה רמה".
ואילו אלסנדרו מיקלה הציג לוולנטינו קולקציית קוטור שנייה תיאטרלית ויצירתית, כמו שרק הוא יודע. באמצעות חומרים, פרופורציות וצבעים דרמטיים הוא שילב בין מורשתו של ולנטינו גאראוואני, שנפטר ימים ספורים לפני התצוגה, לבין הפריזמה האישית שלו. התצוגה נפתחה בקולו של ולנטינו עצמו מתוך הסרט התיעודי "הקיסר האחרון" שדיבר על אהבתו לקולנוע ההוליוודי והשפעתו על דרכו האמנותית. השמלות עוצבו בהשראת ימי הזוהר של שנות ה־20 וה־70 , והן הוצגו דרך חלונות הצצה במתקני קייזרפנורמה, מכשירים אופטיים מסוף המאה ה־19 שקדמו לקולנוע.
לסיכום, נראה כי הקוטור לא ייעלם כל כך מהר מן העולם. בין שהוא משמש כמעבדה יצירתית, בין כשימור ידע ובין כפנטזיה להמונים שרק מעטים יכולים לרכוש. האופנה היא לא רק תוכן מתחלף או טרנד ברשתות החברתיות, היא ערך של מלאכה, זמן וידע אנושי מצטבר. ובעולם שבו הכל ניתן לשכפול, הקוטור הוא תהליך שאי אפשר להעתיק באמת.
