השחקנית עדי גילת: "הרבה פעמים אני משלמת על הפזיזות שלי"
השחקנית והבמאית עדי גילת מופיעה בסרט "עד שתחזור" ובקרוב תעלה עם עונה חדשה של הסדרה "בלאדי מורי". היא לא שותה קפה, היתה שמחה לשבת לבירה עם המורה שלה מכיתה א', מדברת לעצמה בקול רם, עשתה קעקוע עם בתה בת ה־17 וחושבת שהאדם הכי סקסי זה בן זוגה יהלי סובול. או יובל בנאי, היא עוד לא החליטה
עדי גילת
גיל: 46 • מקום מגורים: תל אביב • מצב משפחתי: נשואה (למוזיקאי יהלי סובול) + 2 • שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, במאית תיאטרון ומרצה בנושא תקשורת לא מילולית. משחקת בסרט "עד שתחזור" של שרי אזולאי תורג'מן
איפה אנחנו תופסים אותך?
"במרפסת, החלק האהוב עליי בבית. יש פיקוס אוסטרלי גדול שחולש מבחוץ על חלק ממנה, וכשמסתכלים מתוך הדירה, בזווית מסוימת, אפשר לחשוב שאנחנו גרים בסביבה כפרית הרמונית, נטולת דאגות. כשמצאנו את הדירה הזאת, אמרנו שמצאנו מרפסת עם בית".
איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?
"אני לא שותה קפה, זה אף פעם לא היה לי טעים וזה עסק ממכר אז אני גם לא מנסה. לפעמים אני שותה בבית תה עם לימון".
עם מי היית יושבת לבירה?
"עם דבורה, המורה שלי מכיתה א'-ב', שתספר לי איזו ילדה הייתי. אני לא זוכרת כלום מהתקופה הזו. גדלתי בגבעתיים ויש לי אח ואחות תאומים גדולים ממני. אין לי הרבה תמונות מהתקופה הזו כי אצלנו בבית פחות תיעדו, יותר חיו את הרגע, אבל מהתמונות המעטות שהתבוננתי בהן לא הצלחתי להיכנס לראש של הילדה שהייתי".
על מה את עובדת עכשיו?
"השתתפתי ב'עד שתחזור' שיצא לאחרונה לקולנוע, סרט הביכורים של שרי אזולאי תורג'מן שהוא ממש שיר הלל לים. הוא מספר על נערה (הלל ינאי־שני) שבורחת לים לחפש את אבא שלה שהיה איש ים. אני מגלמת את אמא שלה שעוברת גם היא משבר בעקבות המוות של בעלה ויוצאת לחפש אחריה. זה סיפור על משפחה שמתפרקת ומתאחדת מחדש בעקבות מותו של האב.
"בנוסף, אני מתכוננת לפרויקט חדש שאביים בתיאטרון, ומשתתפת בעונה החדשה של הסדרה 'בלאדי מורי' שתצא בקרוב ב־yes. במהלך חודש יוני אשתתף בפרויקט שנקרא 'הקיר החמישי' שיצר הבמאי והאמן יהונתן רון בבית ליבלינג בתל אביב, שמפגיש שחקנים באופן בלתי אמצעי וחווייתי עם קהל".
מה השריטה שלך?
"יש לי שריטה של שחקנית, אני לפעמים מדברת לעצמי בקול רם או מנהלת דיאלוג פנימי בשקט ואז מגיבה לעצמי בהרמת גבה או פרצוף, כשמי שנמצא לידי לא מבין מאיפה זה בא. אני חושבת שירשתי את זה מאבא שלי (העיתונאי מוטי גילת - מנ"ש). פעם זה קרה לי במספרה ואושר הספר שלי נבהל. כדי להרגיע אותו אמרתי לו שאני עוברת בראש על טקסטים להצגה".
איך את אוהבת להעביר את שישי בצהריים?
"בימי שישי בבוקר אני עושה ספינינג ואז הולכת מורעבת לקניות ובישולים. אני לא יודעת אם אני 'בשלנית' אבל אני אוהבת לבשל. בעיקר בסופי שבוע כשאני מארחת חברים או משפחה. אם אין בישולים, זה הזמן הכי טוב ליין עם חברה".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"להיות אדם בוחר ולא אדם מגיב. בחיים אפשר 'להתגלגל' ואפשר להיות שקול ולתכנן מהלכים. להגיב זה להתגלגל ולבחור זה לקחת אחריות. זו עצה מצוינת במיוחד לשחקנים. לפעמים זה עובד לי ואז אני מרגישה שבחרתי לנצח. חוץ מזה, ריקי, חברה טובה שלי ומטפלת השיאצו הטובה בעיר, תמיד מזכירה לי לחפש הרמוניה ומאור פנים. אני באמת משתדלת".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"כוח טלפתי להשפיע על מחשבות של אנשים. הייתי מתחילה בראש הממשלה שיסיים את המלחמה, יחזיר את החטופים ועל הדרך שיקפוץ לביקור בניר עוז. נראה לי שהגיע הזמן".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"בדירה שלנו בתל אביב, אני מאוד אוהבת אותה, אנחנו גרים בה כמעט מאז שהכרנו לפני 20 שנה והיא עברה איתנו כל כך הרבה מאז ועד היום. בדיוק אמרתי ליהלי (המוזיקאי יהלי סובול – מנ"ש), בן זוגי, 'כנראה שבסוף גם נמות בדירה הזו'. אני אוהבת את העיר ואת הארץ שלנו ולא רוצה לחיות בשום מקום אחר. המקום הזה הוא הבית שלי".
מי בעינייך האדם הכי סקסי?
"יהלי סובול, או אולי בעצם יובל בנאי?".
למי את מתגעגעת?
"אל סבתא ביאנקה, אמא של אמא שלי, היא היתה גרה בגבעתיים בדירה שצופה לרחבה של בית כנסת. היא עלתה מרומניה וכמעט לא דיברה עברית וכשהייתי באה לבקר אצלה היינו משחקות במרפסת רמי או יושבות בשתיקה, ומתבוננות באנשים ברחבת בית הכנסת. הצלחנו לתקשר הרבה דרך השתיקות, זה היה הבילוי המועדף עליי איתה. למדתי כל כך הרבה על אנשים מהתבוננות בישיבות איתה. בהרצאה שלי בתקשורת לא מילולית אני תמיד אומרת שאולי הלכתי לתיאטרון בגלל הישיבות האלה איתה".
על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"על חופשות משפחתיות. אנחנו עובדים בערבים ואין לנו תמיד ארוחות משותפות, סדר היום בבית משתנה מיום ליום כך שהחופשות האלה הן הזמן שלנו לבלות יחד ולצבור חוויות".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי רוצה להיות יותר סבלנית, עם יותר אורך רוח. זה היה נותן לי שקט נפשי והייתי פחות פזיזה. אני משלמת הרבה פעמים על הפזיזות שלי".
מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?
"שילדתי שני ילדים, הלידה עצמה היא ההישג. מילדות פחדתי ללדת, לא הבנתי איך זה יכול לקרות הפלא הזה והייתי בחרדה, ואז נכנסתי להיריון ועדיין פחדתי מאוד ואני זוכרת שחברתי נטע גרטי ילדה כמה חודשים לפניי, וגם היא פחדה. אחרי שהיא ילדה היא אמרה לי 'תקשיבי, ברגע האמת את נמרה! את הופכת לנמרה, הגוף מפריש את מה שהוא מפריש ואין עלייך'. וככה היה, הגוף חכם. אני זוכרת את עצמי בשש בבוקר בחדר ההתאוששות אחרי הלידה אומרת 'עשיתי את זה!'".
מה מפחיד אותך והאם זה השתנה אחרי 7 באוקטובר?
"לפני 7 באוקטובר הייתי אומרת פחד משגרה ושעמום. מאז, אני משוועת לשגרה ושעמום. המקום הזה מפחיד אותי, מהרבה בחינות. אני לוקחת בחשבון שאני מגדלת את הילדים שלי במקום לא בטוח, אבל אני גם מבינה שאולי אין מקומות בטוחים. יכול להיות שזו גם ההתבגרות שלי ואיזו הבנה עמוקה יותר על החיים".
מה עושה אותך מאושרת?
"המשפחה שלי עושה אותי מאושרת, יצירה עושה אותי מאושרת. הבמאי דיוויד לינץ' אמר שיצירה היא כמו פאזל של רעיונות. אם הם מתגבשים ביחד לתמונה חדשה ומרגשת, זה עושה אותי מאושרת. אחד הימים המאושרים שהיו לי לאחרונה היה ביומולדת 17 של רונה, הבת שלי. בילינו יחד יום שלם ועשינו קעקוע זהה של שני אנשים רוקדים. רונה אמרה לי שזה אנחנו. לא היתה מאושרת ממני באותו היום".
מה הכי חסר לך בחיים?
"שפיות במקום הזה. יש בי תקווה שנהיה טובים יותר. אבל כרגע חסרה אסטרטגיה".
מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?
"המשפחה והחברים שלי. אני אוהבת להיות מוקפת באנשים שאני אוהבת ושאוהבים אותי. עם השנים למדתי להיות רק עם מי שעושה לי טוב. זאת בריאות".
איזו תכונה את הכי מעריכה אצל החברים שלך?
"צניעות וכנות".
כמה שמות של אמנים אהובים עלייך?
"ג'ינה רולנדס היא אחת השחקניות האהובות עליי. יש בה יופי עוצר נשימה אבל גם כיעור, עדינות ואגרסיביות שמתקיימים באותו הזמן. היא שחקנית חצופה ולכן היא כל כך מרתקת בעיניי".
אם לא היית שחקנית מה היית עושה?
"הכי בא להגיד שהייתי אשת עסקים שעושה מלא כסף אבל תכלס, אין לי מושג".
