"בדיוק כשנגמרת הנשימה עובר הדג הכי גדול"
אלון סגל הפך את התחביב המסוכן של דיג בצלילה חופשית למקצוע: הוא מלמד לצלול לעומק 17 מטר בלי חמצן, איך לתפוס דגים של 20 ק"ג, ומסביר לשפים מה זה טרואר ימי
אלון סגל הוא דייג בצלילה חופשית. הוא יורד לים ללא מיכלי חמצן ותופס דגים ענקיים מתחת למים. "בים של תל אביב, למשל, יש עשרות מינים. פלמידות, לוקוסים, מרמירים בלי סוף", הוא מספר. הוא מצליח לתפוס גם דגים יותר נדירים ולעתים במשקל של יותר מ־20 ק"ג. הצלילה לצורך דיג היא קצרה, רק 2.4 דקות, אך הוא מגיע גם לעומק 17 מטר. "כשאתה צולל לצורך דיג, אתה יכול לשכוח את עצמך במרדף אחרי הדג ואתה גם עסוק עם הרובה. צריך להיות מאוד מודע לסכנות: יש בעלי חיים ארסיים, סירות. בדיג אתה לא קשור לחבל כמו בצלילה חופשית, זה אקשן וצריך להיזהר. בדיוק כשאתה מתחיל לאבד נשימה, עובר דג גדול ואתה שוכח את עצמך. כמעט כל מי שמת בתחביב הזה, מצאו לידו רובה מחובר לדג".
סגל הפך את התחביב שלו למקצוע - הוא מלמד דיג בצלילה חופשית. כדי ללמוד אצלו צריך הסמכה כצולל חופשי, אבל לטענתו אפשר לעשות את זה בכל גיל (מגיל 16 ומעלה). בנוסף, הוא מעביר סדנאות, בהן משתתפים גם טבחים ושפים, ושם הוא מלמד איך לטפל בדגים. יש לו 12 אלף עוקבים באינסטגרם (alon_segal_spearo) והוא כבר לימד קרוב למאה איש לדוג בצלילה חופשית. "אסור לדוג עם בלונים. זה לא חוקי וגם לא ספורטיבי. לא הוגן", הוא מספר.
זה קשור גם לכמות הדגים שאפשר לתפוס עם בלון?
"בדיוק. זו שמירה על הסביבה. יש הגבלות על כמות הדגים שמותר לדוג בכל פעם. זה מפסיק להיות ספורטיבי כשאתה מכניס כסף לתחביב".
יש מסעדות שנסמכות גם עלייך לדיג חופשי?
"כן. ייעצתי, למשל, עכשיו לשף מה לעשות עם זהרונים (מין פולש עם קוצים ארסיים שנפוץ בים האדום – ח"ג). איך לנקות ולא לפחד לעבוד עם הדגים האלה ואחרים. לפני כמה ימים עשיתי ארוחה עם השף עמוס חיון בבר היין והמסעדה שלו במלון כנען בצפת".
מה קורה כשאתה תופס דג ענק של 20 ק"ג?
"יש לי אופנוע ים קטן שעוזר לי לגרור אותו, ואז אני עושה סדנה רק עם הדג הזה. אם זה יותר מדי, אני משאיר לחבר שיש לו מסעדה כמה נתחים שהוא מאחסן עבורי ומקבל חלק מהם כתודה על העזרה בפירוק. חלק מהמטרה היא לא לרוקן את הים מדגים, מה שכידוע קורה עכשיו. בדיג חופשי אין 'שלל לוואי' - דגים שמתים לשווא בתהליך. וזה גם לא מזהם כמו דיג מסחרי".
מי שראה את הסרטים של חוקר הטבע דיוויד אטנבורו על עולם הדיג המסחרי יודע שמי שבאמת מרוקן את הים מדגים אינם הדייגים החובבים, אלא ספינות הדיג שמגלחות את הקרקעית. "צריך לעודד את חוות הדגים. ישראל היא מעצמה בתחום", אומר סגל.
מאז שהוא זוכר את עצמו סגל (37) התעניין בדגים. "הייתי הולך עם אבא שלי לדוג בכל מקום. אני נולדתי לדבר הזה. אני הוטבלתי לדיג. אבא שלי הכניס אותי עם הרגליים לאקווריום כשהייתי תינוק בן כמה ימים. אבא שלי היה מביא דגי זהב שברחו מחוות גידול לנחל ליד, בגיל 15 כבר היו לי תשעה אקווריומים בבית. עבדתי בחנות דגים וכתבתי על זה בפורומים. חנון של אקווריומים ודגים".
בהמשך הוא גילה את עולם הדיג בצלילה: "מישהו נתן לי משקפת ואמר לי 'תכניס את הראש למים ותראה'. גיליתי עולם שלם בעומק מטר. באותו רגע התקבלה ההחלטה ואמרתי לאבא שלי שאני רוצה רובה. התאמנתי במשך שנה. אני זוכר את הדג הראשון שהצלחתי לדוג, זה היה בורי. אף אחד לא שוכח את הדג הראשון. זה גם מה שאני מנסה ללמד את החניכים שלי ולצלם אותם עושים את זה. אני מייצר לאנשים חוויות וזיכרונות. אנשים עמוסים בעבודה, לחוצים, אני זה שהם באים אליו לנקות את הראש".
את ההחלטה להפוך את התחביב למקצוע קיבל אחרי 7 באוקטובר. עד אז עבד במכירות ובקרה בחברות אשראי. "חששתי לערבב את התחביב עם העסק ולהמאיס על עצמי את הדיג. ב־7 באוקטובר הכל השתנה. הרגשתי שאני מבזבז את החיים שלי, עזבתי את העבודה. הבנתי שאני רוצה לעשות משהו שקשור לדגים ושאני צריך להבין איך מתפרנסים מזה", הוא אומר.
הוא התחיל ללמד דיג וצלילה חופשית, וגם לערוך סדנאות לפירוק וטיפול בדגים בביתו. "מה שהכי חשוב זה איך לנצל את כל הדג. זה חומר הגלם הכי יקר שיש היום. זה לא מכבד ולא כלכלי לא להשתמש בכל הדג. מהאידרה והראש אפשר לעשות ציר, מהעור צ'יפס או טוויל ואפילו בלב של דג גדול אפשר להשתמש", מדגיש סגל.
כבר כמעט אלף איש למדו אצלו בסדנאות (475 שקל לסדנה), חלקן מיועדות לאנשי מקצוע ולטבחים. מסתבר שרבים, גם במסעדות דגים, לא ממש מכירים את מה שיש לים להציע או מה לעשות עם זה. לפי סגל, "יש הרי המון מסעדות שהדגים מגיעים אליהן כבר כפילה. הם לא יודעים איזה דג יותר שומני, מה מתאים לפלנצ'ה ומה למחבת. אני בעצם מדבר גם על טרואר (תנאי סביבה לגידול חקלאי – ח"ג) ימי: עונות, מה הדג אכל, איפה הוא שחה".
כמעט מאה טבחים עברו דרכו, הוא גם מדריך צוותים במסעדות עצמן. בנוסף, סגל משתף פעולה עם חוקרים כדי להציג להם דגים שעדיין לא ראו במעבדה: "כל שנה רואים שני מינים חדשים, פולשים, בים. אנשים בארץ לא מספיק מכבדים דגים. את זה אני רוצה לשנות".
