מסעדת "ורמיני": אם כבר נגזר עלינו לשלם, אז שיהיה בסטייל
ורמוטריה, הלהיט הספרדי בנחלת בנימין, הוליד אחות קטנה ממול: ורמיני מציעה מנות נהדרות אך יקרות מאוד. ואל תפספסו את האמפנדס
המטבח הספרדי, שעד לפני כמה שנים לא ממש קנה לעצמו אחיזה במקומותינו, מרקיד את תל אביב. שנים אחרי שנסגרו מסעדות כמו אלי אולי המופלאה של אנטוניו מנסה ברחוב ברנר (הקשישים ביניכם נאנחים עכשיו בגעגוע) ואספניה המקסימה של פול לוי המנוח באשדוד — שנים שבהן מה שהלך כאן היה צרפתי (לאן זה נעלם?) ואיטלקי ואז כמובן המון אסייתי — חוזר האוכל הספרדי ובגדול. מקומות כמו הלנה ליד הבימה או ורמוטריה בנחלת בנימין גורפים קופות כל ערב ואפילו זוכים כבר לחקיינים. עכשיו מנסה אחד מהם – המצליח מכולם, כך עושה רושם — לחקות, ובכן, את עצמו.
מאחורי הוורמוטריה עומדת חבורת אנשי אוכל בראשות אבי קשי (מהבר האיטלקי המצליח צ'יקטי) והשף מיכאל גרטופסקי (מביסטרו מיכאל בלימן, שעדיין עומד סגור לדאבון הלב) שהוכיחו שיש מקום לאוכל ספרדי. כל ערב גודשים ההמונים את המדרחוב של נחלת בנימין, אוכלים טאפאס גם בזמנים קשים ושוטפים אותם בוורמוטים.
כל כך מצליחה אותה ורמוטריה עד שפרנסיה הלכו ופתחו החודש אחות קטנה העונה לשם ורמיני – יעני מיני־ורמוטריה, ממש מולה. אתה יושב בחוץ ורואה את אלו שבניגוד אליך הצליחו להשיג מקום באחות הגדולה. אלא שמסתבר שמי שיושב לצידך ממש לא פראייר. אולי להפך. ספוילר: ורמיני לא פחות מוצלחת. אולי אפילו יותר.
הזמנו שני ורמוטים יבשים מעולים וחיכינו לאוכל. קרוקטים של בשר סרטנים הגיעו ראשונים והיו חמים, פריכים בחוץ ורכים בפנים, ופשוט נהדרים. החרו החזיקו אחריהם פרח קישוא ממולא באורז, נקניקיית צ'וריסו וגבינת פרובולונה, שטוגן ביד אמן. גם האמפנדס לא קטלו קנים והזכירו לאשתי הארגנטינאית את אלו של דודה שריתה אף על פי שלא היו בהם הצימוקים והזיתים של ילדותה. היא הודתה שיש מצב שאלו האמפנדס הכי טובים שטעמנו.
גם כלי החרס הקטן עם בשר הסרטנים הלוהט עם אורז ועגבניות, שענה לשם הספרדי המגרה קזואלה, היה לא פחות מנהדר. שתי עגבניות מגי מקולפות ופרוסות בשמן זית וחומץ בלסמי היו טעימות לאללה, ושני הפילטים של אנשובי איכותי משומר היו אומנם על חשבון הבית לרגל הפתיחה, אבל עיון קל בתפריט הוכיח שאם היינו מזמינים אותם, היינו משלמים עבורם לא פחות מ־29 שקל (אולי מקבלים קצת יותר משניים, ועדיין).
קינחנו בקרם קטלן, הברולה של הספרדים, שהגיע לוהט עם ציפוי סוכר קום איל פו עם קצת גרידת ליים ושלושה פירות פטל אדום מעל.
ורמיני היא מקום מקסים, טעים וכיפי – וכרגיל יקר בצורה מעוררת חלחלה ביחס לגודל המנות, אולי אפילו יותר מהרגיל. ועדיין, אם כבר נגזר עלינו לשלם, אז שיהיה בסטייל.
ורמיני, נחלת בנימין 20, תל אביב
***
לפני הטיפ
קרוקטים (2) – 58 שקל
פרח קישוא (1) — 44
אמפנדס (2) — 48
עגבניות – 37
קזואלה — 78
קרם קטלן — 42
3 כוסות ורמוט — 114
