"בדקה ה-90 האדם הכי תבוני בעולם מכשיל את עצמו"
אילן קוץ, פסיכיאטר בכיר, כתב את מחזהו הראשון על אחיתופל ודוד המלך, עם פרשנות מפתיעה לדמויות התנ"כיות. בחודש הבא הוא יעלה כערב קריאה בהבימה, עם ירון לונדון בתפקיד הראשי כאחיתופל
ד"ר אילן קוץ הוא פסיכיאטר ופסיכותרפיסט בכיר שניהל במשך עשרות שנים את מערך השירותים הפסיכיאטריים של בית החולים מאיר. לצד עיסוקו הרפואי, קוץ הוא גם אמן, צייר וסופר: הוא למד ציור אצל ארנסט פוקס, ממייסדי זרם הריאליזם הפנטסטי באמנות; לקח חלק בסרט הדוקומנטרי "הדולפין" על נער ערבי שלקה בפוסט-טראומה; וזכה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" (2024) על הסיפור "הזבוב הזה", פגישה של מטפל עם מטופל, לוחם לשעבר הסובל מפוסט־טראומה. קוץ (81) מרצה וכותב על התנ"ך שמרתק אותו. בין השאר כתב את המאמר "איוב ורופאיו" ב-British Medical Journal ומאמר על "תסביך שמשון", העוסק בגברים המתאהבים בנשים שהם יודעים שיבגדו בהם. עכשיו הוא כתב מחזה ראשון "אחיתופל", שיעלה ב-9 בפברואר כערב קריאה בהבימה, בבימוי יונתן בק ובהשתתפות ירון לונדון, מיקי ליאון, דן שפירא, תום חגי, דנה ידלין ועוד.
הביטוי "עצת אחיתופל" משמש כיום ככינוי לעצה רעה, אך מקורו בסיפור המקראי שבו דווקא מדובר בעצה טובה. אחיתופל הגילוני היה יועצו של דוד המלך וערק למחנה אבשלום. הוא יעץ לאבשלום במאבקו נגד דוד אביו, לצאת למתקפת פתע על צבאו של דוד מתוך ידיעה שהצבא אינו ערוך לקרב. חושי הארכי, גם הוא יועץ לאבשלום ומרגל של דוד, טען שעצת אחיתופל לא טובה וכדאי לחכות עם המתקפה. חושי הטעה את אבשלום במתכוון ואבשלום הקשיב לו.
"המחזה הוא על נקמה ודינמיקה של נקמה. אחיתופל החכם, שעליו נאמר 'ועצת אחיתופל בימים ההם כדבר האלוהים', עשה את הטעות. היה משפט אחד שלא יכולתי להשתחרר ממנו והוא זה שהוביל אותי לכתוב את המחזה: 'ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו'. אחרי שעצתו לא מתקבלת הוא מתאבד. הוא לא יכול היה לסלוח לעצמו שהוא נכנע לרגש ולא לתבונה. זה גורל האנושות, שבסוף תמיד הרגש מנצח".
"הדבר הכי חשוב במחזה זו הדילמה של בן האנוש שכל הזמן חייב לנווט בין השכל לבין הרגש. יש לנו שני מוחות: המוח התבוני והמוח הרגשי. הם יושבים במקומות שונים והרבה פעמים מנטרלים אחד את השני, ועניין אותי איך אדם הכי תבוני בעולם נאבק עם הרגש ובדקה ה-90 מבלי משים הוא מכשיל את עצמו".
קוץ מבין דבר או שניים על נפש האדם, הסערות והרגשות. הוא נעזר בעליזה אולמרט, אמנית, סופרת ומחזאית שערכה את המחזה, איתה הוא משתף פעולה לאורך השנים בתחום האמנות הפלסטית; בין השאר כתב טקסטים לשתי תערוכות שלה.
"השאלה הראשונה ששאלתי את אילן היא 'למה נתפלת לאחיתופל?' מה מצאת באיש הזה ששמו מופיע בארבעה פסוקים, שכל מה שאני ידעתי אודותיו זה שהוא נחשב לחכם מכל אדם בעת ההיא, ושהוא התאבד כשעצתו לא התקבלה", אומרת אולמרט. "התשובה היא שאילן זיהה בכתובים שבת שבע היתה נכדתו של אחיתופל והאיזמל הפסיכיאטרי שלו הכתיב פרשנות חדשנית ובלתי צפויה למהלך הנקמני שהוביל למרד אבשלום. הוא לקח את נתוני הכתוב ויצר מהם עלילה פסיכולוגית, הרבה יותר מעניינת, ושינה את הדימוי של אחיתופל והתקופה. העיסוק הפסיכיאטרי מאיר את הדברים באור אחר. הוא בעצם בנה כאן סיפור של הבניה של רגש הנקמה עד למצב של היעדר שליטה. האיש החכם מכל אדם בזמן ההוא בעצם מאבד את זה, הוא כלוא בתוך הנקמה, זה מה שעושה אותו לגיבור טראגי, לגיבור מעניין, לגיבור אחר ממה שציפית, וזה הערך המוסף שהוא נותן לדימוי של אחיתופל כבן אדם וגם לסיפור המקראי. מאוד התפעלתי מהידענות ומהחתירה שלו להבין דמויות – לראות את מלוא הספקטרום שלהן, לתאר אותן, להבין אותן, ולטפל בהן. הוא מטפל".
על המפגש בין פסיכיאטריה לכתיבה מסביר קוץ: "צריך להבדיל בין שני הדברים, אבל פה ושם יש רופאים שהיו גם סופרים ומחזאים, כמו מיכאיל בולגקוב וצ'כוב. בסופו של דבר מדובר במצבים אנושיים. אבל הפסיכיאטריה יכולה גם להיות מכשלה, בגלל מושגים סכמטיים שהמקצוע מפמפם בראש לאורך שנים. דווקא אחד הקשיים שהיו לי נבע מהיותי 'פרשן תנ"כי': ניסיתי להראות את התשובות לשאלות שהעליתי וזה התגלה בעוכריי, כי מדובר פה באמנות. לקח לי זמן להשתחרר מזה. אחת ההנאות הצרופות היא לשבת לכתוב: לעשות יש מאין או יש מיש אחר כדי לספר סיפור מחדש".
החיבור של קוץ לתיאטרון החל כבר בתקופת התיכון בתל אביב, שבה נולד, גדל וחי עד היום. הוא השתתף במלחמת יום כיפור ואף היה ממקימי יחידת החילוץ של חיל האויר (לימים יחידת 669). הוא התמחה בפסיכיאטריה בשלוותה, ובהמשך נמנה גם על צוות הרופאים במבצע אנטבה. ערב הקריאה הוא הפקה פרטית שהוא מממן מכיסו. חבריו ליאורה ניר ודורי בן זאב הם המפיקים.
ירון לונדון שמגלם את אחיתופל אומר: "אני מעמיד את קול הבריטון לרשותו של חברי הטוב המחזאי ומנסה להיות חכם בפירוש הדמות. עשינו לפני שנה קריאה של גרסה קודמת בקרב חברים ומאוד נהניתי לעשות את התפקיד הזה, אני הרגשתי אותו, אפילו התרגשתי.
"הדמות של אחיתופל העסיקה את כל פרשני המקרא. זו דמות מאוד מעניינת שיש לגביה הרבה פרשנויות. מה שנפלא בסיפורי המקרא, שהם לא מפענחים את כל הרמזים וסופר פורה יכול להשתעשע עם הדמויות האלה ולהטיל עליהן פירושים שונים. הדבר המעניין הוא למה רואים בדוד דמות מופת שהוא במובנים רבים דמות איומה. למה הפכנו אותו לדמות כל כך חיובית בהקשרים של המסורת היהודית".
קוץ כותב את המחזה לאורך השנים ואין בו הקשר אקטואלי ישיר לתקופה אבל יש נגיעות. "דמותו של דוד המלך לא שונה מריצ'רד השלישי או הנרי השמיני במובן הזה שאין מישהו שהתקרב אליו ובסוף לא ניזוק או התחסל", אומר קוץ. "עניין אותי מהי החוויה של יועץ מלכותי שחי בתקופה שבה נעשות עוולות ואין יכולת להגיב עליהן ישירות. ואיש חכם כמו אחיתופל גם יודע שיום אחד זה ייגמר. ההקשר האקטואלי לא נאמר במילים ושמות. יש כל מיני משפטים כמו 'ממלכת ישראל מודיעה בתדהמה' אחרי מות אוריה, שזה מהדהד לרצח רבין. יש ביטויים כמו 'מסיבות ביטחוניות' או 'הולכים לעשות תמרון בחזית' אבל אלה לא הקשרים שנבנים בצורה גסה".
