מחגיגות של אוכל איטלקי משובח ועד לסדרת הנוער המבטיחה של נטפליקס: המלצות לסוף השבוע
וגם: לגלות איך תל אביב הפכה לעיר מגויסת, לעבור עם קום איל פו לחנות חדשה ומושקעת, לקרוא ספרי קולנוע מרתקים - ועוד דרכים מעולות לנצל את סוף השבוע
אוכל
לחגוג 20 שנות בישול איטלקי משובח עם תמר כהן צדק
"האוכל שלי לא משתנה. רק נהיה מדויק, והוא הרבה יותר מי שאני", אומרת השפית תמר כהן צדק שמציינת בימים אלו 20 שנות פעילות. היא למדה בישול בבולוניה ועבדה שם, כולל במסעדות מישלן. את המסעדה הראשונה שלה "וינס ותמר" פתחה יחד עם בן זוגה אז וינס מוסטר. בעשור האחרון היא מפעילה את "'קוצ'ינה הס 4" בתל אביב. הבישול שלה נותר איטלקי קלאסי עם מעט נגיעות אישיות וכמו תמיד מהמעלה הראשונה. יש מעט מסעדות טובות בארץ כמו המסעדה שלה. "זה מאוד סלואו־פוד, עבודה ידנית בלי קונצים או מכשירים מודרניים. עושים פסטה לבד ביד. הכל כמו פעם". החל מ־19.5 בימי שני תגיש כהן צדק תפריט טעימות מכל השנים, כולל מלנזנת החצילים המפורסמת, קציפת קרם כרישה בדלעת ערמונים, שקדי עגל עם סלט חמציץ ורוקט ואיולי ארטישוק, ריזוטו שרימפס עם תפוחי עץ ירוקים, לזניה בולונז ועוד. מחיר הארוחה: 465 שקל (במסלול קלאסי או צמחוני. לא כולל יין). cucinahess4.co.il
חיליק גורפינקל
טלוויזיה
להתבגר ברגישות ב"שלך לנצח"
אחרי "התבגרות", סדרת המופת שבה מצב הנוער נראה עגום, באה "שלך לנצח", מיני־סדרה בת שמונה פרקים של נטפליקס שמנחמת. הסדרה מבוססת על ספר של אחת מסופרות הנוער הטובות בכל הזמנים, ג'ודי בלום. "שלך לנצח", שראה אור בדיוק לפני 50 שנה, ב־1975, נאסר לקריאה כי תיאר סיפור אהבה בין שני בני נוער ש... תחזיקו חזק - מקיימים יחסי מין, ולא סתם, הם נהנים מזה! העלילה עובדה לימינו אנו, מה שאומר שיש הרבה מאוד תקשורת בטלפון נייד, כולל סרטונים, רשתות חברתיות וחסימות. חוץ מזה, גיבורי הסדרה הם אפרו־אמריקאים שגרים בלוס אנג'לס, ולא לבנים מניו ג'רזי, כמו בספר. סיפור האהבה שלהם מוגש משתי נקודות המבט של הגיבורים, שהרבה אובד בתקשורת ביניהם. עדיין הסדרה שומרת על מתיקות ורגישות, אם כי לפחות בפרקים הראשונים הרבה פחות על תשוקה. רג'ינה קינג המעולה ביימה ומארה ברוק אקיל, שחולשת על קומדיות אפרו־אמריקאיות בהוליווד, היא השואוראנר. ואם כבר נהנים מעיבוד לספר של בלום, מומלץ לראות את הסרט שזכה לעיבוד מחודש "אלוהים כאן מרגרט", גם הוא בנטפליקס.
רותה קופפר
עירוניות
לגלות איך תל אביב הפכה לעיר מגויסת
אירוע האדריכלות הגדול "בתים מבפנים" בשיתוף עיריית תל אביב יפו מתקיים היום ובסוף השבוע בכ־200 חללים בעיר. "השנה, שנה וחצי אחרי 7 באוקטובר ולתוך המלחמה, 'בתים מבפנים' הוא לא אירוע רגיל שמתעסק רק בבתים יפים ומחפש השראה אדריכלית, אלא מנסה להתייחס למורכבות של התקופה ולתת ביטוי לאובדנים הרבים ולכאב, אבל גם לגילויי הערבות ההדדית והמעורבות האזרחית המרגשים שמתקיימים בתוך מבנים שונים בעיר", אומרת אביבה לוינסון, מייסדת ומנהלת בתים מבפנים. בין האירועים: "רעים בדרך הביתה" - סיורים בפרויקט המגורים הזמני של קהילת רעים ברחוב הרצל; "עיר מגויסת", הרצאה של אדריכל העיר יואב דוד על ההתגייסות של המרחב העירוני וההכלה שלו את המחאות, ההפגנות וביטויי הכאב והזעם; הרצאות על תכנון מחדש של קיבוצים בעוטף בזכות אלפי מתנדבים והתערוכה "חלל" של האדריכל עומר איתח ששכל את אחיו במלחמה.
מאיה נחום שחל
6 צפייה בגלריה
הפגנה לשחרור החטופים בתל אביב. ביטויים של ערבות הדדית ומעורבות אזרחית במרחב העירוני
(צילום: AFP/ Jack Guez)
שופינג
להתחיל מחדש עם קום איל פו
אחרי 20 שנה בנמל תל אביב סגר באחרונה בית האופנה קום איל פו את דלתותיו ועבר למשכנו החדש בבניין לשימור משנות ה־30 ברחוב לבונטין 28 בתל אביב. החנות מעוצבת בתשומת לב מרבית, ומקדמת ערכים של קראפט ועבודת יד: את הווילונות תפרה המעצבת הילה ברודי (HAR) משאריות של מפות וגובלנים שהיו שייכים לסבתה של המנכ"לית והבעלים סיביל גולדפיינר, ואת קיר מדפים יצרו "בעלות מלאכה" בעבודת נגרות מסורתית. "במעבר הזה לרחוב, לחנות קטנה, יש משהו צנוע ואינטימי שהרבה יותר נכון לרוח התקופה וחוסר הוודאות שאנו נתונים בו", מסבירה גולדפיינר.
קולקציית הקיץ היפה "חלומות ב(ה)קיץ" עשויה בדים טבעיים כמו פשתן, כותנה וויסקוזה. לדברי גולדפיינר, היא עוסקת "ביצירת ביטחון ונחמה בימים של אי־ודאות", וכוללת שיתוף פעולה עם האמנית והמאיירת הדס חיון. בקומת הכניסה מקדמת את פני הבאים גלריה שבה מוצגות תערוכות מתחלפות, ובחצר האחורית, על עצי הפרי והצמחייה היפה שבה, מתוכננים בעתיד אירועי תרבות קטנים.
עילית מינמר
ספרים
להבין את הקשר בין יצירה קולנועית, הגירה וזהות
שני ספרי קולנוע חדשים מספרים סיפור על יצירה והגירה. "מברלין להוליווד" מאת יובל ריבלין (הוצאת מאגנס) ממשיך את העיסוק האקדמי שלו במוטיבים של הגירה וזהות, ובעיקר בזהות היהודית, בקולנוע האמריקאי. ספרו הקודם, "עכבר ששאג", עסק בתכנים ובסרטים שעוסקים בהגירה יהודית לאמריקה. ספרו החדש מספר את סיפורם של הבמאים היהודים שברחו מגרמניה להוליווד אחרי עליית הנאצים, ולמעשה מראה עד כמה הקולנוע הגרמני השפיע על הקולנוע האמריקאי. "אם יש לה מצלמה ביד היא לא מפחדת" הוא ספרה של דבורית שרגל, שיצרה ארבעה סרטים על סדרת ספרי "ילדי העולם", בהם "נוריקו סאן הילדה מיפן" ו"סיאה הילדה מאפריקה", שיצרה הצלמת השבדית אנה ריבקין־בריק שנדדה בעולם אבל נפטרה בישראל וקבורה בחולון. שרגל כתבה ביוגרפיה מרתקת של ריבקין־בריק, ובתוך כך גם מעין ממואר אישי המתעד את הסיפורים מאחורי הפקת הסרטים שלה עצמה. הציטוט בשם הספר מתאר את ריבקין־בריק, אבל אולי גם את שרגל עצמה, שבהזדהות עם מושא התיעוד שלה נדדה בכל העולם עם מצלמה משלה, התחקתה אחרי יצירתה, אחר סיפורם של הילדים שתועדו והשפעתם על הילדים שקראו את הספרים האלה.
לרכישה: dvoritshargal.com
יאיר רוה
