"הכל בבית למכירה פרט לי ולכלב"
האספן ומעצב התכשיטים יוסי הררי עשה קריירה גלובלית מזהירה, עם לקוחות כמו אופרה וינפרי ושרה ג'סיקה פרקר ב"סקס והעיר הגדולה". עכשיו הוא פותח את ביתו החדש ביפו, על עשרת אלפים הפריטים העתיקים והנדירים שבו, למבקרים ולקונים
כ־10,000 פריטים מכל סוג — ציורים ופסלים, ריהוט אירופי מתקופת הרוקוקו, ויטראז'ים, פורצלנים אוסטריים, כלים מתוצרת אמני הזכוכית הצרפתים הנחשבים, אמיל גאלה ורנה לליק, וכוסות קריסטל עתיקות - גודשים את ביתו החדש של האספן ומעצב התכשיטים יוסי הררי (60) ביפו העתיקה. רובם בני 100 או 200 שנה ויותר, ולמרות השפע והצפיפות, מלאכת פריקתם עדיין בעיצומה. כשאני תוהה לאן בעצם נכנסתי, למוזיאון, לאוסף, לבית מכירות או לגלריה, הוא אומר: “זה maison galerie (בית גלריה), וכמעט לכל פריט כאן יש מחיר. חוץ ממני ומהכלב - אנחנו היחידים שאינם למכירה כאן״.
בעודו בוחר צלוחית פורצלן להניח עליה את ספל האספרסו, הוא מעיר בחיוך: ״לכאן לא נכנסת חרסינה של לימוז’ - רק סוורה ומייסן", הוא מבחין בין פורצלן צרפתי איכותי מסחרי יחסית לבין פורצלן אירופי היסטורי יוקרתי. "לאחר 32 שנה של עיצוב תכשיטים, שבהן חייתי את החלום בפריז, בניו יורק ובאיסטנבול, ביתי השני, נפרדתי מהעסק ועשרות עובדיו, מ־20 שנות זוגיות עם בן זוג וממחלת הסרטן שהחלמתי ממנה. במהלך הטיפולים שעברתי בתקופת מגפת הקורונה היה לי הרבה זמן לחשוב מה אני רוצה לעשות הלאה, והזכרתי לעצמי שהדבר שאני הכי אוהב הוא אמנות ועתיקות. אומנם לא למדתי אדריכלות אלא תולדות האמנות (באוניברסיטת תל אביב – י"ש) וגמולוגיה (חקר אבני החן, הררי למד זאת בארה״ב – י"ש), ואני לא מעצב בתים, אבל אני אשמח להיות מתכשט של בתים של אחרים באמצעות הפריטים הייחודיים האלה״.
יצירותיו נמכרו בחנויות יוקרה בארה"ב
לפני שהתמסר לאוספיו, ניהל הררי קריירה בצורפות ובעיצוב תכשיטים בעיקר מחוץ לישראל. בסוף שנות ה־90 הקים באיסטנבול בית מלאכה לתכשיטי המותג שנשא את שמו, שאותם שיווק בהצלחה רבה בארה״ב. הוא התעקש לעצב ולייצר את התכשיטים באמצעים מסורתיים וידניים, כך שכל פריט היה למעשה ייחודי. בשנות ה־2000 נמכרו יצירותיו בחנויות יוקרה שונות בארה״ב, וגם אופרה וינפרי נמנתה בעבר עם לקוחותיו. ב־2014 כיכבו צמידי הזהב שלו על זרועותיה של השחקנית לופיטה ניונגו בשער “ווג”. אבל נדמה שהפריט המזוהה ביותר עם עיצוביו הוא תליון הפרעצל שענדה שרה ג'סיקה פרקר בעונה הרביעית של ״סקס והעיר הגדולה״.
הררי הפך את הזהב לתו היכר מרכזי ביצירתו, במיוחד בגרסתו התובענית והטהורה ביותר בדרגת 24 קראט – 99% זהב טהור. זהו אתגר עיצובי וטכני כאחד, מכיוון שהמתכת רכה במיוחד ופגיעה למכות ולשריטות. לכן בתעשיית התכשיטים מוסיפים לה מתכות אחרות, כדי להקשיח אותה ולהקנות לה עמידות. אבל הררי, המגדיר את עצמו כבארוקי, אקלקטי ומורד בסגנון המינימליסטי העכשווי (״זה משעמם ומנוכר״), נמשך כבר לפני 30 שנה דווקא לזהב הטהור בשל היופי, היומרה והמיומנויות הנדרשות לעבודה בו, הקשורים באופן הדוק גם לסיפור המשפחתי שלו.
״את המשיכה לעתיקות ואמנות ירשתי מסבי, שמחצית מהפריטים באוסף היו שייכים לו. בישראל הוא נקרא יוסף (פפי) עוז סיני, ובטורקיה שם משפחתו המקורי היה חזקיה. אני מדבר איתו כל יום - כלומר לתמונה שלו ששמורה אצלי במשרד – והוא ההשראה הגדולה ביותר עבורי. self–made man שנולד למשפחה יהודית מאמינה וללא אמצעים מיוחדים. בגיל 16 כבר סיים באיסטנבול בית ספר גרמני, קפץ שתי כיתות ודיבר שמונה שפות. כנער עבד לפרנסת המשפחה אצל יבואנים טורקים של פורצלנים אירופיים וכך נחשף ליופיים. בצירוף מקרים פלאי כמעט הוא רכש מאיש עסקים בלגי באיסטנבול תכולת מחסן של דבקים, מסמרים וחומרי גלם לייצור נעליים. וכך בעצם הכל התחיל.
"לסבי היה מונופול של 40 שנה, עד 1980, על חומרי הגלם לייצור הנעליים, במדינה שלא היו בה בתי חרושת תעשייתיים אלא רק סנדלרים. אבל הוא עבר במהירות משיווק החומרים להיות מעורב גם בתהליכי הייצור, למד בפריז ובאיטליה את דגמי היוקרה, ולבסוף פתח חנות לנעלי יוקרה שהפכה מודל לחיקוי ליצרני הנעליים בטורקיה. הוא צבר הון רב, ואת רוב חפצי החן והעתיקות הוא רכש בעיקר בצרפת ובשוויץ וגם אחרי הקמת המדינה, כשנולדו אמי ואחיה, לא עשה עלייה. למעשה, הוא המשיך לאסוף ולנוע בין בתיו השונים - בחיפה, ברמת השרון, בפריז ובאיסטנבול - עד שנפטר בגיל צעיר יחסית, 66״.
המציא חומר חדש: שילוב של זהב וכסף
הררי מספר שכבר בילדותו חלם להיות מעצב ואת העבודה עם זהב 24 קראט למד מאומנים טורקים וארמנים. "הם גילו לי שאפשר להקנות ליחידות קטנות יחסית של זהב טהור חוזק באמצעות טכניקת רקיעה שמשנה את אופן ההתנהגות של המתכת ומאפשרת ליצור תכשיטים בני־קיימא. את התכשיטים הראשונים התחלתי ליצור מקילו זהב אחד בלבד ב־1998, מחירו היה אז כ־9,200 דולר, אבל מאז זינק המחיר פי 12 ל־110 אלף דולר. לכן, עם השנים נאלצתי לצמצם את כמות הפריטים ולהעלות את מחיריהם. ובסופו של דבר, כמה אופרה וינפרי כבר יש שיכלו להמשיך לרכוש אותם?
״בזמן שמחירי הזהב עלו עד כדי משבר עולמי, המצאתי משהו חדש, כשהתחלתי להתיך זהב אל תוך כסף טהור, שמחירו זול יותר. התוצאה היתה זהב בטוהר של שישה קראט בלבד, שנתתי לו את השם Gilver — שילוב של Gold ו־Silver. השוק האמריקאי אימץ בהתלהבות את החומר החדש, מה שהציל את המכירות ב־2008, שבה פרץ המשבר הכלכלי.
"כשסיימתי להיות מעצב החלטתי לבנות לעצמי משכן אמנות שיש בו הכל - מהגרנדיוזי ביותר ועד הפשוט ביותר. אומרים שאני יכול ליצור חללים שבהם ישנם פריטים שמחירם 5,000 דולר לצד כאלה שעולים 5 דולר - ובכל זאת זה ייראה נהדר״.
אפשר לבקר בבית בתיאום עם הררי (בטלפון 054-7441881). המחירים מתחילים במאות שקלים ומגיעים עד אלפים. בין החפצים הבולטים באוסף הררי מציין תיבת מיני־בר צרפתית מהמאה ה־19: "היא עשויה מגילוף בשריון צב משובץ ברונזה בעבודת יד וכוללת גם את הגביעים המקוריים מקריסטל מלוטש". יש לו גם כורסה מתקופת נפוליאון השלישי, המפוסלת עם ידיות בסגנון מצרים העתיקה, וגם כורסה נדירה מתקופת האימפריה הרוסית שלפני נפילת הצאר. להררי יש גם אוסף כפיות כסף שקרוב במיוחד ללבו, שהחל לאסוף כבר כילד. "זה האוסף הראשון שלי, וממנו מובן שלא איפרד", הוא אומר. "אבל לגבי השאר, מה שחשוב לי הוא שהפריטים שלי ימצאו את הבית הנכון והאוהב״.
