בוטלה התערוכה שהוקדשה לג'ון גליאנו: האם גאונות אמנותית מוחקת עבר אנטישמי?
אחרי חודש של מחאה ציבורית ולחץ מצד תורמים ומהקהילה היהודית, גנז מוזיאון המטרופוליטן את התערוכה שתכנן להקדיש למעצב שהפך את דיור לאימפריה, לאחר שאמר בעבר: "אני אוהב את היטלר". הפרשה עוררה דיון על גבולות הכפרה וההזדמנות השנייה ועל השאלה אם אפשר להפריד בין יוצר ליצירתו
ביולי השנה הודיע מוזיאון המטרופוליטן על הבחירה במעצב ג'ון גליאנו כנושא לתערוכה המרכזית שלו לשנה הבאה. מה שנראה תחילה כמחווה תמוהה הפך מאז למשבר ציבורי שחרג הרבה מעבר לגבולות עולם האופנה. גליאנו, מבכירי מעצבי דורו, הודח ב-2011 מתפקידו כמנהל האמנותי של דיור בעקבות התבטאויות אנטישמיות.
בשבועות האחרונים התחזקה ההתנגדות בקרב מנהיגים יהודים בניו יורק ומחוצה לה: תורמים פנו ישירות לבכירי המוזיאון — ובהם אנה וינטור, אוצר מכון התלבושות אנדרו בולטון ומנהל המוזיאון מקס הולין — ואיימו לבטל את תרומותיהם אם התערוכה תיפתח כמתוכנן. במקביל כינתה ראש מועצת העיר ניו יורק, ג'ולי מנין, את התוכנית "טעות חמורה", ומשרד ראש העיר הוסיף גינוי משלו.
אתמול, אחרי כחודש של לחץ גובר, פרסם גליאנו הודעה על החלטה — המשותפת לו ולמוזיאון — לגנוז את התערוכה. "אני נותר אחראי במלואי לכאב שגרמו מילותיי בעבר, במיוחד לפגיעה בקהילה היהודית והאסייתית, ואני מצטער עמוקות", כתב.
גליאנו הבריטי הפך את דיור לאימפריה גלובלית וכיהן במשך 15 שנה כמנהל האמנותי שלו. הקריירה שלו התרסקה ב-2011 בעקבות סרטון שבו נראה משמיע התבטאויות גזעניות ואנטישמיות — ובהן "אני אוהב את היטלר" — בבר La Perle בפריז. הוא פוטר מדיור, ובית משפט צרפתי הרשיע אותו באותה שנה ב"העלבה פומבית" על רקע גזע, דת ומוצא, וגזר עליו קנס על תנאי.
נשף המט גאלה הוא אירוע האופנה החשוב והמרכזי בלוח השנה של תעשיית האופנה העולמית. הוא נערך מדי שנה ביום שני הראשון של מאי במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, ומושך אליו את בכירי המעצבים לצד שחקנים, זמרים ומפורסמים. הנשף הוא למעשה אירוע התרמה לטובת מכון התלבושות של המוזיאון, והכסף שנאסף בו מהווה את עיקר התקציב השנתי של המחלקה. כרטיס יחיד ב-2026 עלה 100 אלף דולר, והוא כמובן אינו פתוח לרכישה חופשית אלא בהזמנה בלבד. ב-2025 שבר האירוע שיא כשגייס כ-31 מיליון דולר.
הרוח החיה מאחורי הנשף היא אנה וינטור, שממשיכה לכהן כאחת מיושבות הראש שלו גם לאחר שפרשה מתפקידה כעורכת הראשית של ווג. וינטור נחשבת למקורבת לגליאנו, והיא גם זו שעזרה לו לשוב לתפקיד משמעותי: ב-2014 הוא מונה למנהל האמנותי של מזון מרג'יאלה, תפקיד שבו כיהן כעשור.
המשבר סביב גליאנו החריף משום שמועד המט גאלה המתוכנן, 3 במאי, נופל השנה על יום הזיכרון לשואה. החיבור בין אירוע החוגג דמות שנויה במחלוקת בעולם האופנה לבין יום הזיכרון לשואה הפך את הבחירה בגליאנו לרגישה אף יותר. ההנהלה שקלה להזיז את התאריך בשבוע, אך ככל שחלף הזמן הלכו ההתנגדויות וגברו, ותורמים הגבירו את התנגדותם.
"עד מתי לא נסלח?"
האם מוזיאון יכול או צריך להפריד בין גאונות אמנותית לאדם שעומד מאחוריה? זו היתה אמורה להיות התערוכה השלישית של המכון לתלבושות שיוחדה למעצב חי, אחרי איב סן לורן ב-1983 ורי קוואקובו ב-2017, והיא היתה אמורה להקיף יותר מארבעה עשורים של יצירה של גליאנו, כלומר הכרה במעמדו בתולדות האופנה. גליאנו הוא ללא ספק אחד המעצבים החדשניים והמשפיעים ביותר. אבל לצד הגאונות שלו, הפרק האנטישמי בביוגרפיה האישית הוא משהו שאי אפשר למחוק. האם די בכך שפוטר מתפקידו והורשע בבית משפט, התנצל שוב ושוב וסיפר על ההתמכרויות שלו? בעולם האופנה הוא חזר למרכז השיח האופנתי, ופרט למרג'יאלה גם חתם השנה על שיתוף פעולה עם זארה. אבל לא מעט תהו אם הוא ראוי לתערוכה במט. הבחירה בו טעונה, ומשמעותה גדולה בהרבה מעוד תערוכת אופנה.
אין ספק שבמטרופוליטן ידעו זאת. בהודעה רשמית של המוזיאון צוין כי התערוכה תעסוק גם בהתנהלותו הפוגענית של גליאנו ובאופן שבו ההישגים האמנותיים שלו צריכים להיבחן לצד האחריות האתית. על פי הוושינגטון פוסט, החלק הראשון של התערוכה היה אמור לעסוק ישירות בשבר שנוצר בעקבות התבטאויותיו האנטשמיות והגזעניות, בפיטוריו ובהרשעתו. החלקים האחרים היו אמורים להתמקד במקורות ההשראה שלו ובתהליך היצירה. על פי הניו יורק טיימס, עוד לפני ההכרזה הרשמית על נושא התערוכה, קיים המט פגישות עם גורמים בקהילה היהודית. כלומר, היה ניסיון להתמודד עם הבעיה שעלולה להתעורר. ואמנם לצד אלו שהביעו את התנגדותם, אחרים האמינו שגליאנו עשה עבודה אמיתית כדי להתמודד עם האירוע וכי התנצלותו כנה.
עולם האופנה אוהב גאונים, מורדים שערוריות וקאמבקים - וגליאנו מגלם את כל אלה. אבל מוזיאון כמו המטרופוליטן צריך היה להביא בחשבון שהוא לא רק מעניק חשיפה למי שעומד במרכז התערוכה אלא נותן לו מקום של כבוד בהיסטוריה. גליאנו אמנם הביע חרטה, אך השאלה היא אם מוזיאון המט צריך גם הוא לתת לו את ההזדמנות הזאת ולהכיר בכך שהשתנה.
לא מעט תגובות להודעה שלו באינסטגרם מעידות על כך שהגיע הזמן. לא מעט אנשים שהזדהו כיהודים כתבו שזה עצוב. "האיש פיכח כבר 15 שנה וקיבל על עצמו אחריות למעשיו ודבריו. עד מתי לא נסלח לאנשים ולא ניתן להם לכפר על מעשיהם?", תהה מגיב אחד; מגיב אחר כתב: "התערוכה היתה צריכה להתקיים, לאנשים מגיעה הזדמנות שנייה".
