מספר היסטוריה יהודית ועד ספיידרמן: המלצות לימי מלחמה של נלי תגר
השחקנית והסטנדאפיסטית ממליצה על "ספיידרמן" שמפתיע ברלבנטיות שלו להתרחשויות במזרח התיכון, על "פרספוליס" כדי לא לשכוח שחופש ודמוקרטיה לא מובנים מאליהם, ועל ספר היסטוריה מרתק שנקרא כמו פודקאסט
נלי תגר: "אין לנו מרחב מוגן. בכל סבב טילים אנחנו עוברים לדירות של חברים רחבי לב. הפעם אנחנו אצל חברים מהשכונה שנתנו לנו את הבית שלהם לתקופה שהם בחו"ל. למזלי אני ולירון (ויצמן – מנ"ש) עושות את הפודקאסט מרחוק אבל מדכא אותי שרוצים שנחזור לעבוד כשאין מסגרות לילדים, זה מטורף על כל הראש. הדבר היחיד שמנחם אותי זה שהחטופים חזרו. בכל פעם שהרוח שלי קמלה, אני נזכרת איך הכוח האזרחי החזיר אותם וזה נותן לי המון כוח".
ספר
"הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית", שלום בוגוסלבסקי
אני מאוד אוהבת היסטוריה וחשוב לי ללמוד מהעבר ולדעת איך הדברים הגיעו לאן שהם הגיעו, איך יהודים יכולים לשגשג בכל מיני גזרות וסיטואציות קשות. טוב להיזכר בזה גם כדי להעריך את הפריבילגיות של תל אביב ואת כל מה שיש לה להציע לנשים יהודיות. לזכור כמה שהעיר, המדינה והחופש לא מובנים מאליהם וחשוב לשמור עליהם ולהוקיר אותם, כי רוב הזמן העולם היה בכאוס ומלחמות. ממליצה בחום לכל מי שמכור להיסטוריה כמוני, זה כמו פודקאסט שקוראים.
סרט
פרספוליס, מרג'אן סטראפי
"פרספוליס", המבוסס על הרומן הגרפי האוטוביוגרפי של מרג'אן סטראפי, הוא סיפור התבגרות על רקע המהפכה האסלאמית באיראן (1979) והשלכותיה. הסרט מדבר על השבריריות של הנורמליות שלנו וממפה את הדיקטטורה. גם מקום שהוא שיא התרבות, הקידמה, ההכלה והחופש כמו ברלין של שנות ה־30, יכול להפוך בן רגע למקום קשה של צנזורה, דיקטטורה ואלימות. הסרט מראה שדיכוי הוא לא תרבות ואיך משטר כזה ומלחמה משפיעים ראשית על נשים.
סרט עם הילדים
"ספיידרמן", סאם ריימי
ספיידרמן הראשון (2002) עם טובי מגוויר, קירסטן דנסט וויליאם דפו, הוא סרט מדהים. הילדים שלי עפו עליו. ברגעים של מצוקה רואים רבדים אחרים בסרט, והמשפט שהגובלין אומר לספיידרמן שהטובים תמיד נדפקים, ריפרר לי לכך שלפעמים מי שעושה טוב למען המדינה סופג ביקורת במקום הערכה. "עם הרבה כוח מגיעה גם הרבה אחריות", אומר הדוד בן לפיטר פארקר. קשה לא לחשוב על המשפט הזה בהקשר של התקופה שלנו, שבה בעלי הכוח הגדול ביותר במדינה לא לוקחים אחריות. חוץ מזה, איך אפשר לפספס את הנשיקה ההפוכה של קירסטן דאנסט וטובי מגווייר.
