נגנית המפוחית הישראלית חוזרת מברלין להשיק אלבום חדש באילת
אריאל ברט הפכה כלי מפתיע לקריירה בינלאומית, והחודש תשיק בפסטיבל ג'אז בים האדום אלבום עם הטריו שלה. "הבנתי שאני לא הכרחית להרכבים, אז יצרתי לעצמי מוזיקה"
כששואלים את נגנית המפוחית הישראלית הבינלאומית אריאל ברט איך התחילה לנגן, היא עונה "טעות נגררת" וצוחקת. "גדלתי בבית שהאזינו בו הרבה למוזיקה שהיתה בה מפוחית, כמו סטיבי וונדר, ניל יאנג ובוב דילן. התחלתי לנגן בתזמורת בגיל 7 כי העתקתי את אחותי הגדולה שהתאהבה בכלי, והייתי אחות קטנה שמעתיקה כל דבר".
כיום היא מחזיקה בלא פחות מ־100 מפוחיות. "לא נעים לי להגיד כי זו ממש מחלה. יש לי לפחות 100 מפוחיות וכולן בדיוק אותו הדבר. זה כלי עם שחיקה די גבוהה והנגינה שלי די אגרסיבית, אז יש אקסטרה שחיקה גבוהה ואני גם אקסטרה רגישה אם זה לא נשמע מדויק. אז לכל הופעה אני לוקחת 7-6 מפוחיות".
היא חיה בברלין וכרגע נמצאת בסיבוב הופעות באוסטרליה והונג קונג עם הטריו שלה (טליה ארדל – צ'לו, וארסני ריקוב – פסנתר). ב־20 בפברואר תגיע להופיע בפסטיבל הג'אז בים האדום במלונות ישרוטל באילת, שבו תשיק את אלבומה החדש "After Silence". האלבום כולל 9 רצועות מקסימות המשלבות מוזיקה קלאסית, ג'אז מודרני, אלתורים והשראה מפסקולים קולנועיים. שילוב עדין ומלודי של מפוחית, פסנתר וצ'לו. "מוזיקה שרוקדת בין מנגינה לטקסטורות של סאונד. זה אלבום שלישי שלי והראשון עם הטריו, וזו גם פעם ראשונה שאני מנגנת עם הטריו בארץ, כך שאני מתרגשת".
ברט (27) מלחינה את המוזיקה שלה על פסנתר. במהלך השנים ניגנה עם אמנים כמו מיקי גבריאלוב, דוד דאור, יוסי פיין ומאיה בלזיצמן. "כדי לנגן מפוחית אתה מוכרח לדלות מה שאתה יכול מכלים אחרים ולבנות מזה משהו שהוא האישיות שלך".
אז בעצם המצאת את עצמך מחדש עם הטריו?
"כנגנית לא הרגשתי שיש לי יותר מדי ברירות. למדתי הרבה שנים והבנתי שלא משנה כמה טובה אני אהיה על הכלי שלי, אני לא אהיה הכרחית לשום הרכב, ואם אני לא אייצר לעצמי את המוזיקה והקריירה שלי, אז זה לא יקרה. ההשפעות המוזיקליות שלי מגיעות מכל מיני עולמות. גם ממה ששמעתי בבית וגם מוזיקה טורקית, ג'אז מאירופה, נשפנים מנורבגיה שפיתחו סאונד מיוחד, קיט ג'ארט הפסנתרן. אבל ההשראה הכי גדולה אלה החברים שלי סביבי שיוצרים ומוציאים מוזיקה. זה מנוע לעוד יצירה".
אתן שתי ישראליות בטריו. חוויתן אנטישמיות?
"זה בנוכחות סביבנו כל הזמן. קשה יותר לקבוע הופעות לאמן ישראלי, ועוד יותר בעולם הג'אז שאין בו כסף ופסטיבלים מתקשים גם ככה לשרוד. היו מקומות שאמרו לי 'תדעי שביקשו לבטל אבל הבאנו עוד אבטחה'. גם קיבלתי הודעות מאנשים שכתבו שלפני שהם קונים כרטיסים להופעה, הם רוצים לדעת מה העמדה הפוליטית שלי".
ענית להם?
"עניתי את האמת שלי שאני מקווה שהאלימות כלפי כל המעורבים תיפסק ושיגיעו ימים יפים יותר לכולם".
