המלחין והפזמונאי שייקה פייקוב הלך לעולמו בגיל 88
פייקוב, חתן פרס מפעל חיים של אקו"ם, עמד מאחורי קלאסיקות כמו "אן דן דינו" בביצוע יפה ירקוני, "ארץ" של אילנית ו"אותך" של אילנה אביטל. בעשור האחרון סבל מהגבלות תנועה בעקבות אירוע מוחי
המלחין והפזמונאי שייקה פייקוב, חתן פרס מפעל חיים של אקו"ם, נפטר הבוקר (א'). אתמול ציין את יום הולדתו ה-88. הלוויתו תתקיים מחר ב-18:00 באשדות יעקב.
פייקוב נולד בתל אביב, ולאחר פטירת אמו בילדותו עבר עם אביו לקיבוץ אשדות יעקב, שם גם החל את חינוכו המוזיקלי. הוא למד מנדולינה והצטרף לתזמורת המנדולינות של הקיבוץ, ובהמשך למד לנגן באקורדיון וניגן בחגים ואירועים. בגיל 14 הלחין את שני שיריו הראשונים - "הורה עמק הירדן" ו"שיר הלוחם" - למילותיו של בן כיתתו מנחם פונדק. הוא למד קומפוזיציה אצל המלחין אבל ארליך אשר השפיע עליו רבות.
פייקוב בוגר לימודי מוזיקה ובעל תעודת מורה מוסמך למוזיקה מטעם משרד החינוך. הוא עסק בהוראת מוזיקה ונגינה במגוון כלים בבתי ספר ובמוסדות חינוך. שירו הראשון, שהוקלט והושמע ברדיו ב-1958, היה "נורית" למילותיו של פונדק בביצוע עליזה קשי.
פייקוב חתום על שורה ארוכה של שירים שהיו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי, בהם "אן דן דינו" בביצוע יפה ירקוני, "אמא" בביצוע שולה חן, "ארץ" בביצוע אילנית, "אותך" בביצוע אילנה אביטל, "חייכי לי בשירים" בביצוע דודו זכאי ועוד. בנוסף, הלחין את השירים "אחיי גיבורי התהילה" ו"קרוב ורחוק" למילים של דודו ברק, "ארץ ישראל יפה" של להקת פיקוד דרום ועוד.
בשנת 2017 זכה בפרס אמ"י למפעל חיים ובאות הוקרה על מפעל חיים בזמר עברי מטעם אוניברסיטת בר אילן. בשנת 2018 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית.
לפני כעשור עבר אירוע מוחי ומאז הוגבל בתנועתו ונזקק למטפל וטיפולים שיקומיים. באותה העת מתח ביקורת על כך שיש דור חדש של עורכים ושדרים שמעדיף שירים אחרים, מה שהוביל לצמצום התמלוגים החודשיים שלו.
