סגור
האמנית והאספנית ליסה פרץ בעלת בית מכירות לאמנות פנאי
פרא בביתה (מאחוריה דיוקן שלה שצייר ישראל דרור חמד). "אני מבטיחה תשואה כדי שהאספנים יחזרו אליי" (צילום: יובל חן)

ליסה פרא: "אמנות ישראלית עכשווית זאת מניה שרק תעלה"

ליסה פרא היא אמנית ואספנית שהקימה בית מכירות פומביות המתמחה באמנות מקומית צעירה. היא מגלה אמנים חדשים ומגיעה אפילו לקהל דתי בפריפריה. כאישה היחידה בתחום בארץ היא מתעקשת שרוב המציגים אצלה יהיו אמניות: "חשוב לי לעשות תיקון בשוק שרובו הגדול גברי" / יקיר שגב צילום: יובל חן

בגיל 39 ליסה פרא היא האישה היחידה בישראל שהיא בעלת בית מכירות פומביות לאמנות. לא פריטי וינטג׳, לא פורצלנים וחפצי חן, לא מזכרות היסטוריות ולא עתיקות. אמנות־אמנות: ציורים, פסלים, רישומים וצילומים. פרא שנולדה בלונדון וגדלה בכרמיאל, היא דמות מוכרת וייחודית בשוק האמנות הישראלי שממדיו עדיין קטנים, ורובו המוחץ גברי. בגיל 19 היא כבר הייתה בעלת דוכן ליצירותיה שלה, פסלי נשים בשיש וברזל, בשוק מדרחוב נחלת בנימין בתל אביב. בהמשך למדה קורסים מעשיים באמנות ועבדה כגלריסטית עד שהקימה לפני שש שנים את KooKoo, בית המכירות הדיגיטלי שלה (kookooauction.com). ב־20 שנותיה בתחום היא הספיקה הרבה, ואפילו תיווכה בין שני ציורים ישראליים של נופי הר הבית, שהוגשו כמנחת שלום מחברה ישראלית למלך ירדן עבדאללה ולשר המשטרה של מרוקו.
נפגשתי איתה בביתה ברמת גן, שיצירות אמנות מכל הזמנים והז׳אנרים מכסות את כל קירותיו בצפיפות צבעונית מהפנטת. העיניים רצות בין מאות העבודות, בהן ציורי שמן של ישראל דרור חמד או מרים כבסה, או יצירותיהן של אמניות חדשות מהאסכולה הריאליסטית, שפרא מגלה ומקדמת (גאלה גילן, רוני יפה), לצד יצירות בסגנון אמנות הרחוב שגם בו היא מתמחה. היצירות האלו הן ערבוביה בין האוסף הפרטי שלה לבין מה שמוצע למכירה ב־KooKoo.

“התחלתי ב־10 דולר לפריט”

איך הגעת להיות בעלת בית מכירות פומביות?
״אני אמנית בעצמי (פרא עובדת במתכת ובזכוכית — י”ש) ואספנית אמנות. בעבר, כשעבדתי במכירות אמנות בתל אביב, הייתי רוכשת גם לאוסף שלי עבודות מאמנים ואמניות צעירים עכשוויים שפגשתי, ונוצרה סביבנו מין קהילה. נהגתי להחליף עבודות על בסיס חברי עם אמנים כמו ניצן מינץ, כשאני גם מוכרת את עבודותיהם, וככה הגעתי גם לאספנים. באיזשהו שלב לגלריה שבה עבדתי התמלא המחסן בעבודות של אמנים שיצירותיהם לא נמכרו. נפגשתי עם בעלי 'בידספיריט' (פלטפורמה דיגיטלית ישראלית פופולרית למכירות פומביות — י״ש), בניתי קטלוג אינטרנטי של היצירות האלו ועשיתי מכירה פומבית דיגיטלית. זו הייתה ההתנסות הראשונה שלי. היה אקשן, התחלתי הכל ב־10 דולר. זו נהייתה קרחנה שלמה, מכרנו מלא. בסוף המכירה אמרתי לעצמי: 'that's my exit'. יום למחרת נסעתי לתאילנד לחודש, חזרתי לארץ, התפטרתי ויצאתי לדרך עצמאית".
למה לדעתך את האישה היחידה בישראל שבבעלותה בית מכירות לאמנות?
״זה לא שיש בעיה עם נשים, נשים יכולות להיות מעולות במכירות ואנחנו יודעים את זה היטב. הבעיה היא בשוק האמנות הישראלי שלא מפותח מספיק. בניגוד למה שאולי חושבים - פשוט אין מספיק בתי מכירות. אולי אם השוק היה יותר גדול היו מצטרפות עוד נשים. וגם רוב האמנות בארץ מתבססת על ותק, הרוכשים רגילים לאמנות ותיקה, ושם נמצאים גברים. הייתי יושבת וסופרת בקטלוגים של מכירות נשים מול גברים וחוויתי באופן בוטה את ההטיה, בערך 80% הם גברים. במכירות שלי מאוד חשוב לי לעשות סוג של תיקון, ולכן אצלי בניגוד לשאר בתי המכירות רוב המציגים הם אמניות.
"במכירות הראשונות של KooKoo התחלתי עם עבודות במחירים מוזלים עדיין מהאוסף שלי, אבל הבנתי שאני רוצה להנגיש אמנות לקהל הרחב. רציתי להכיר לאספנים גם את האמנים העכשוויים הבאים, שאין דרך להכיר בלי המכירות האלה, בטח בכמות כזו. אני נחשפת לאמנות חדשה ומנסה לזהות את האיכויות האספניות הנכונות עבור הלקוחות. כך עשיתי, למשל, עם האמנית ג'ולי פיליפנקו שמוכרת היום בכל העולם, וגם עם הציירת קטיה ליפשין שקידמתי בראשית דרכה וכעת מציגה בגלריה נסימה לנדאו בתל אביב. עכשיו כבר אמנים פונים אליי, וזה רק מתגבר".
"אני רואה עניין הולך וגובר באמנות גם בפריפריה. מתחילים להוריד את הפוסטרים הזולים מהקירות ורוצים להכניס דברי טעם הביתה"

מה דעתך על האופן שבו אמנים ישראלים צעירים מתנהלים ביחס לשוק האמנות?
"אמנים צריכים להתפרנס גם ממכירות. כשאמנים מתבססים על הוראה מאמנות, זה מוריד את המורל ליצור. כשאתה מורה עם מקור הכנסה מובטח, התלמידים והכיתה הופכים לדבר החשוב, ולכן מציירים פחות, וגם מוכרים פחות".
באיזה סוג אמנות ואמנים את מאמינה?
"אני מתמקדת באמנות ישראלית צעירה ועכשווית, מאוד אקלקטית, כסוג של השקעה. זו מניה שרק תעלה, ולכן צריך לפתוח במחירים נמוכים ואטרקטיביים, בדרך כלל מאות דולרים בודדים. וכן, במכירות שלי אני מבטיחה תשואה, ואני צריכה לעמוד מאחורי זה ושהאספנים יחזרו אליי שוב, וזה קורה. ישנם אספנים שעובדים איתי מאז שהשתתפו במכירה הראשונה של KooKoo ב־2017".
"אני רואה עניין הולך וגובר באמנות ישראלית עכשווית צעירה גם בפריפריה. מתחילים להוריד את הפוסטרים הזולים מהקירות ורוצים להכניס דברי טעם הביתה. לכן לדעתי יש עתיד, ודווקא הריבוי הזה של אמנים שצצים כל הזמן נותן תקווה. אני פוגשת אנשים שלא הייתה להם אמנות בבית קודם בכלל ופתאום בא להם, גם אצל דתיים שקונים אמנות עכשווית".

“סותבי'ס התקשרו ורצו לקנות”

איזו מכירה הפתיעה אותך?
"ציור של חוסה 'יוסקה' גורביץ' (צייר יהודי־אורוגוואי בעל קריירה עולמית שהתגורר תקופה קצרה בישראל בשנות ה־50 — י”ש). גורביץ' לא מוכר בארץ בכלל, אבל בחו"ל יצירותיו נמכרות בסכומים גדולים מאוד. הציור הגיע אליי כשעזרתי לשכן, אברך מבני ברק, לפנות את דירת הוריו שנפטרו. כיון שלא ידעתי עליו כלום הצעתי אותו למכירה ב־10 דולר. בתוך כמה שעות המחיר עלה ועלה אחרי שלושה ימים הוא כבר הגיע ל־5,000 דולר, גם סותבי’ס לונדון התקשרו. זה הספיק לי, הוצאתי אותו מהמכירה ואני שומרת אותו".
איזה אמן גילית לאחרונה?
"ארז פליסקוב, צייר היפר־ריאליסטי מחונן בן 27 בסך הכל. הנופים שלו שמתארים את צפון הארץ כבר נמצאים באוספים ישראליים ברמה הכי גבוהה שיש. אני מכנה אותו 'רודף העננים', ציורי העננים והערפילים שלו כובשים אנשים ולבבות".