הספרים שפוטין ניסה למחוק מצאו בית גאה בירושלים
ספרות להט"בית שנרדפה, נאסרה ונגרסה ברוסיה של פוטין מוצאת בית חדש בירושלים, בפרויקט שימור של "הבית הפתוח" שמחבר בין פליטות, זיכרון תרבותי והמאבק נגד מחיקת זהויות
"מבחינת החוק הרוסי עכשיו, יש רשימה של ארגוני טרור אסורים, חמאס לא נכלל בה אבל ארגוני להט"בים כן", אומרת מיכל קירייב, חברת הקהילה הגאה בירושלים שעלתה לישראל ב־2022. "כל מי שלובש חולצה עם דגל הגאווה יכול להגיע לכלא. ברוסיה היה בית דפוס ידוע שהוציא לאור ספרות להט"בית, ועניין הצנזורה התחיל עם ספר מתורגם של סופר צעיר על סיפור אהבה במחנה קיץ. הוא הראשון שנאסר למכירה ברוסיה. עכשיו הוא נמצא בספרייה שלנו בבית הפתוח, עותק מהמהדורה האחרונה שלו. זה סמלי בעיני". קירייב עלתה לישראל בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ובעקבות הרדיפות שחוותה. היא לומדת היום לרבנות רפורמית, ועובדת בספרייה הלאומית. כדי להציל את התרבות והזהות שלה, היא חזרה לרוסיה והבריחה איתה לישראל ספרות להט"בית שנאסרה להפצה שם.
ארגון "הבית הפתוח" בירושלים, בשיתוף ארגון ״קשר ישראל״, הקים ספריית שימור ייחודית ליצירות שנאסרו, נגרסו והיו על סף הכחדה ברוסיה ובאוקראינה. פרויקט שימור הספרות הלהט"בית הזאת הוא מעין "תיבת נח" תרבותית בלב ירושלים. המאבק על הזכות לקרוא ולהיזכר הופך לאקט של התנגדות למחיקת ההיסטוריה הגאה. עבור קירייב ועוד רבות ורבים כמוה, ירושלים הפכה מקלט של המילה הכתובה הגאה ברוסית.
אולה ויינשטיין היא רבה רפורמית ומנכ"לית פרויקט "קשר ישראל", שנולד לפני 18 כארגון פמיניסטי עבור נשים דוברות רוסית. "בעקבות המלחמה באוקראינה לפני ארבע שנים וחצי התגייסנו ונפתחנו לקהילה הלהט"בית דוברת הרוסית", היא מספרת. "הגיעו לכאן משהו כמו 200 אלף עולים ופליטים מרוסיה ואוקראינה. מטרת הארגון היתה להקל על תהליכי קליטה בכל מיני תחומים. יש לנו עשר קבוצות נשים ושבע קבוצות להט"ב שהוקמו רק בארבע השנים האחרונות, פתחנו אולפנים בעברית כי המדינה לא יכלה לעמוד בקצב. לכל קבוצה יש רכז או רכזת שהם הכתובת המקומית והם עובדים עם מרכזים גאים ורשויות מוניציפלית".
ויינשטיין מוסיפה ש"החבר'ה שהגיעו הם אינטלקטואלים שהתחנכו באוניברסיטאות טובות בארצות המוצא שלהם. סביב משטר פוטין יש איסור מוחלט על הספרות הלהט"בית שנחשבת פרופגנדה, פיקשן ונון פיקשן. 'הבית הפתוח' שמו לב שקיימת ספרייה באנגלית ובעברית, אז הם רצו להביא גם את הספרות ברוסית".
אנה טליסמן, עובדת סוציאלית ופעילה חברתית, היא מנהלת תחום להט"ב בפרויקט "קשר" של המרכז הגאה. "קיבלנו את גל העלייה הזה, וכל הנושא של זהות וזהות כפולה – יהודים, מתנגדי משטר, להט"בים, איתגר אותם מאוד. להט"בים שעלו מרוסיה ואוקראינה עברו טראומה כפולה. הם יצאו שם מחוץ לחוק. החבר'ה שלנו היו נאסרים על בלוג או על עמוד אינסטגרם או להחזיק את דגל הגאווה אצלם בבית. שלא לדבר על ספרים. אנשים לקחו איתם את החפצים החשובים להם כדי לשמר את הזהות שלהם".
טליסמן מגלה ש"העולם הספרותי שם נכנס לצנזורה עצמית. כדי לאחד את העם, פוטין ביחד עם הכנסייה הרוסית הכתיר את הלהט"בים כאויבי העם מספר אחת, הם הראשים הרקובים של המערב הפרוגרסיבי. כאילו זה וירוס שצריך למגר. הטרנסים והטרנסיות ברחו מהגיוס למלחמה, ברור שהחבר'ה האלה אם היו כופים עליהם גיוס כבר היו הורגים אותם בדרך, כי אלימות נגד להט"בים מותרת. אם את לא אוהבת את השכן שלך, את יכולה להגיד שראית אותו מדפדף בספר של פזוליני".
בספרייה נמצאים כמה עשרות ספרים, בהם גם כאלה שמכילים פסקאות מושחרות, מחוקות, בנוגע לנושאים להט"ביים. ספרות מקור, שירה, פרוזה, ספרות של במאים הומואים, ספרים על ההיסטוריה הקווירית ברוסיה, או ספרות מתורגמת לרוסית על הנושא ותיאוריות ביקורתיות.
מדף הספרים הלהט"בי איכשהו מצליח להשכין שלום גם בין שתי התרבויות שהיו לאויבות: הרוסית והאוקראינית. "אנחנו כבר ארבע שנים מצליחות ללכת על החבל הדק מאוד הזה כדי לתת מענה לקהילה מרוסיה ואוקראינה", אומרת טליסמן. "אלה שתי קהילות שונות, פליטים מרקעים שונים. ואנחנו שמים דגש על הזהות שבונים כאן ואיפה הם יכולים להצטלב. יש משמעות עצומה לספרייה הזאת בבית הפתוח, שגם יוצר גשר בין הפליטים לבין עצמם – ספרים ברוסית וספרים באוקראינית מאוחדים בנושא של להט"ב, מגדר, זכויות אדם, זה מאוד יפה".
