באלטשולר שחם מפיקים לקחים: "זה כבר לא 'וואן מן' שואו של גילעד"
בית ההשקעות, שהיה הגדול בענף בשנים 2022-2018, איבד מאז נכסים של יותר מ־140 מיליארד שקל. כעת המנכ"ל המשותף מודה כי לקח צעד אחורה ו־ויתר על סמכויות: "תמיד היתה התייעצות עם הצוות המקצועי ומחלקת המחקר תמכה בהחלטות, אבל רק עכשיו זה נעשה בצורה מסודרת יותר, עם מנהלי תחומים בכירים"
בית ההשקעות אלטשולר שחם, השלישי בגודלו בישראל, שמתמודד עם אחד המשברים החריפים שידע גוף פיננסי בישראל בעשור האחרון, עובר שינוי משמעותי בניסיון להתגבר על המשבר. בתוך חמש שנים עזבו אותו לקוחות בהיקף של 140.3 מיליארד שקל, והוא הידרדר מהמקום הראשון בענף הגמל למקום השלישי, תוך שהוא מוותר על כ־20% מנתח השוק שלו. "אלטשולר שחם זה כבר לא וואן מן שואו, זה כבר לא רק גילעד אלטשולר — הבית נבנה מחדש. אם בעבר אופן ניהול ההשקעות באלטשולר שחם היה אנכי, היום הוא מאוזן". כך מתאר לכלכליסט בכיר באלטשולר שחם את השינוי שבית ההשקעות מנסה ליישם בשנה וחצי האחרונות.
ואכן, לראשונה מודה גילעד אלטשולר בפומבי כי הקטין את מעורבותו בניהול השוטף של אלטשולר שחם וויתר על סמכויות רבות על מנת לפזר את דרך קבלת ההחלטות בארגון. לדבריו, בשנתיים האחרונות בוצע בבית ההשקעות רה־ארגון ניהולי, שבמסגרתו "השינוי המהותי ביותר היה חלוקה לתחומים בתוך אלטשולר שחם, כשלכל תחום יש ראש תחום. בעבר הייתי מנהל גם את האסטרטגיה וגם את הטקטיקה של בית ההשקעות וחברת הגמל. היום אני עוסק רק באסטרטגיה. כל ראש תחום חופשי לפעול בתחומו באופן עצמאי. תמיד היתה התייעצות עם הצוות המקצועי, ותמיד היתה מחלקת מחקר שתמכה בהחלטות, אבל רק עכשיו זה נעשה בצורה מסודרת יותר, עם מנהלי תחומים בכירים".
לגבי השאלה כיצד השינוי נראה ביומיום, או מה ההבדל בין החלטות אסטרטגיות להחלטות טקטיות, מסביר אלטשולר: "לדוגמה, ההחלטה מה תהיה החלוקה הגיאוגרפית של ההשקעות, מה יהיה שיעור המניות בקופות או כמה אג"ח קונצרניות נחזיק - זו אסטרטגיה. האם אנחנו קונים מניות בנק הפועלים או בנק לאומי? זו כבר טקטיקה, ואני לא עוסק בזה. מעבר לכך, בכל שבועיים יש לנו חקר ביצועים כדי לראות מה קורה. זה לא היה בעבר. אנחנו רוצים להבין מה תורמת כל החלטת השקעה לביצועי הקופות".
מה הניע את השינוי?
"נושא ההשקעות התרחב מאוד בשנים האחרונות ואתה לא יכול לשלוט בכל התחומים. אני לא יכול לרדת לרזולוציות נמוכות בכל תחום. לעומת זאת, מנהל סקטור כן יכול. זה בעצם השינוי שעשינו, והוא שינוי מאוד חזק ומבורך. יש לנו אנשים יוצאים מן הכלל. חלק גדלו אצלנו וחלק הבאנו מבחוץ. כל אחד אחראי לפעול לפי מה שהוא רואה לנכון. אני לא שותק, אבל אני לא אגיד לו מה לעשות".
אלטשולר, מהדמויות המסקרנות בשוק ההון הישראלי, מדבר בפתיחות גם על הרגע שבו הבין שהניהול באלטשולר שחם חייב להשתנות. לדבריו, "יש תקופות של לחץ גדול. למשל, כאשר דונלד טראמפ הטיל את המכסים ברבעון הראשון של השנה שעברה על יבוא לארה"ב. היו המון גזרות שצריך היה לפעול בהן במהירות — מט"ח, אג"ח ומניות. ביום השני של הירידות היה לחץ במט"ח. היה צריך להביא דולרים לנוכח הירידות בשווקים, אבל היו עוד דברים שהיה צריך לטפל בהם. לאה פרמינגר, סמנכ"לית השקעות ראשית בגמל ובפנסיה, דחפה באותם רגעים לפיזור הפעילות, והסכמתי".
היו אנשים שעזבו במסגרת השינוי ההכרחי?
"יש כאלה שרוצים להתקדם. זה בסדר".
רכבת של מינויים
השינוי המהותי בניהול לא הגיע בקלות. בשנים הראשונות של המשבר באלטשולר שחם, על רקע עזיבת הלקוחות, נהגו בכירים בבית ההשקעות לומר כי מי שהביא את תשואות היתר בעבר נמצא עדיין בארגון, והוא גם יביא אותן בעתיד. אולם ככל שהמשבר התמשך, התחדדה ההבנה כי נדרשים שינויים פרסונליים ומבניים.
כך מונתה לאה פרמינגר למנהלת מערך ההשקעות בגמל ובפנסיה כאמור; יותם עירוני, ממנהלי ההשקעות הוותיקים בבית ההשקעות, מונה לראש תחום מניות חו"ל; שמעון אוליאל, שהגיע מאנליסט, מונה לראש תחום מניות ואג"ח קונצרניות בישראל; סער וינטראוב אחראי על תחום הנגזרים, הריביות והמט"ח; שחר גולדסטני מנהל את תחום האג"ח הקונצרני בחו"ל; וגיל מנדלר את תחום קרנות הנאמנות. המינוי האחרון, שבוצע השנה, הוא של נדין בודו־טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, שתכהן כיו"ר ועדת ההשקעות ותאתגר את התפיסות האסטרטגיות של אלטשולר.
אחד המינויים הבולטים היה זה של אוליאל. לאחר כמעט 20 שנה באנליסט, הוא הגיע כדי להביא את מומחיותו בשוק המניות הישראלי - תחום שאלטשולר שחם הקטין אליו את החשיפה בשנים האחרונות. לדברי אוליאל, "השווקים היום מורכבים יותר. צריך לייצר התמקצעות והתמחויות, ומשם מגיע השינוי. גילעד ולאה מתווים את האסטרטגיה, ומתחתיהם יש את מנהלי התחומים". גם אוליאל מדבר על השינוי בתפיסת ניהול ההשקעות: "יש פה כל הזמן חשיבה על הפוזיציות שלקחנו ובחינה עצמית. במניות הסחירות אני מקבל את ההחלטות באופן בלעדי. היו מקרים שהתייעצתי, אבל מי שמקבל את ההחלטות בשטח זה אני, וכך גם בשאר המחלקות". לגבי השאלה מתי השינוי יתבטא גם בתשואות הוא אומר: "מאז המלחמה שוק ההון שלנו תזזיתי. החוסך צריך לדעת שיש גוף שמקבל החלטות בצורה מקצועית. אני חושב שהתיקון ייקח קצת זמן. אבל בשורה התחתונה הבית עשה התאמות, לא שקע במרה שחורה ולא הסתפק בלהתלונן — הוא בחר להשתנות. אני בטוח שזה יצליח".
לבד מול מסך המחשב
השינוי בתפיסת ניהול ההשקעות שאלטשולר מקרין רחוק מלהיות טריוויאלי. גילעד אלטשולר היה האיש החזק בבית ההשקעות כמעט מאז הקמתו. אומנם הניהול העסקי תמיד נעשה בשיתוף עם רן שחם (ולפני כן עם אביו, קלמן שחם) ולצד יאיר לוינשטיין, המשמש כיו"ר חברת הגמל והפנסיה, אך בכל הנוגע לניהול ההשקעות היה אלטשולר בעל המילה האחרונה. עם החושים החדים שלו הוא יכול היה למצוא את עצמו מול מסך מחשב, סוחר במיליארדי שקלים עבור החוסכים — וזה גם מה שציפו ממנו. אולם הסיפור הזה, כאמור, הסתיים מכורח המציאות.
בין שנת 2018 לשנת 2022 נשא אלטשולר שחם בתואר בית ההשקעות הגדול בישראל. פעילותו כללה ניהול קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות ותיקי השקעות. בתחום הגמל שלט בכשליש מהשוק. השיא הגיע עם רכישת קופות הגמל של פסגות במאי 2021, כאשר היקף הנכסים המנוהלים של חברת הגמל הגיע ל־215 מיליארד שקל — כשליש מענף הגמל כולו. באותה תקופה גם קרן הפנסיה צמחה במהירות, והיקף הנכסים הכוללשלה התקרב ל־300 מיליארד שקל.
אלא ששנת 2021 סימנה גם את תחילת המפנה. השקעות בסין, פוזיציה נגד העלאות הריבית ב־2022 בתחום האג"ח והתמקדות בארה"ב הובילו לתשואות חסר לעומת המתחרים, והלקוחות החלו לעזוב. גם כיום קרן ההשתלמות במסלול הכללי, מסלול הדגל של הענף שמנהל את היקף הכספים הגבוה ביותר, סוגרת את טבלת התשואות לחמש שנים עם תשואה של 33.1% לעומת ממוצע ענפי של 46.2%.
המשבר ניכר היטב גם במחיר מניית אלטשולר שחם, שנסחרת כיום בשווי של 1.3 מיליארד שקל. אף שעלתה ב־15% בשלוש השנים האחרונות, באותה תקופה זינק מדד הפיננסים בתל אביב ב־222%. כדי לשנות את המומנטום הרחיב בית ההשקעות את פעילותו, בעיקר בתחומי האשראי וההשקעות האלטרנטיביות, במטרה לגוון את מקורות ההכנסה והרווח. בהמשך עשויה גם פעילות בית ההשקעות עצמו, המשמש כיום כבעל השליטה בחברת הגמל והפנסיה הציבורית, להתמזג לתוכה - מהלך שעשוי לתמוך גם בשווי המניה.
