כש־21 אמנים השתלטו על רוח רפאים של בנק
רגע לפני שהמבנה ההיסטורי של בנק אגוד בתל אביב עובר שיפוץ, הוא מארח את התערוכה המסעירה "המבנה"
בשנת 1953 נרשמה היסטוריה מקומית, כשהושלמה בנייתו של הבניין ברחוב אחוזת בית 6 בתל אביב. הוא היה הבניין הגבוה ביותר בעיר דאז, הראשון במדינה עם מערכת מיזוג אוויר מרכזית ואפילו היתה לו תחנת כוח משלו — כל אלה הפכו אותו אטרקציה למבקרים. אבל בשנים שחלפו מאז זוהרו של הבניין הועם: יותר ויותר בניינים עקפו אותו בגובה, והוא שימש הסניף הראשי של בנק אגוד. אבל כעת הבניין המפורסם הולך לעשות קאמבק: במשך שישה ימים הוא יהפוך ל"המבנה", זירה שעליה ישתלטו 21 אמניות ואמנים עם יצירות שמרביתן נוצרו במיוחד לחללי המבנה.
מאחורי הבניין, שחופה באופן לא תל־אביבי דווקא באבן ירושלמית, עמד המיליונר היהודי אמריקאי יוסף לוי, ששוכנע להקים בניין משרדים מודרני בסגנון אמריקאי. הבניין, בתכנון יצחק רפפורט, כלל עם הקמתו קומה אחת תת־קרקעית ושבע וחצי קומות מעל הקרקע. כעת, לאחר שאגוד מכר אותו לקבוצת מבנה, הוא עומד בפני עבודת שיפוץ מסיבית ותוספת בנייה לגובה שישנו את מראהו. הפרויקט האמנותי המסקרן מבקש להקפיא בזמן את הרגע הזה של בין לבין, וחוויית השיטוט בתוכו מזמנת מפגש מסקרן עם חללי אמנות לא שגרתיים.
את "המבנה" אוצרת סיון סבג זלנסקי ומנהל אמנותית אריאל קוצר. המבנה החשוף לוקח בו חלק פעיל ומשמש חומר גלם בבסיס רבות מהיצירות, שמתערבות בו, משבשות את מרחביו ומערערות על מוסכמות אדריכליות.
1 צפייה בגלריה
המיצב של שולי בורנשטיין וולף, שמשתתף ב"המבנה". מזכירים שהכל בר־חלוף
( צילום: אבי אמסלם)
רבות מהעבודות עוסקות כמובן בפירוק, הרס ובנייה ומחדש, כמו "מדפסת החול" של רועי ברנד, שנוצרה במקור לביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות ב־2024. היא משרטטת באופן חזרתי וכפייתי, שכבה אחר שכבה, צורות ראשוניות בתוך מתחם החול המבקשות להתייצב, אבל אז נעלמות ונמחקות שוב, וחוזר חלילה.
פירוק והרכבה שנעים בין האדריכלי לאורגני נמצאים גם בהצבה של שולי בורנשטיין וולף, שאוספת שאריות עץ ולוחות רב־שכבתיים שנזרקים מנגריות בדרום תל אביב, והופכת אותם לערימות פיסוליות שהולכות וגובהות, מדמות מארג צפוף של מגדלים שצמחו פרא.
נוגעת ללב היא היצירה "חדר מגורים 2009־10" של מאיה ז"ק, המורכבת מארבע הדפסות שמשחזרות דיגיטלית חדר מגורים בדירת משפחה יהודית בברלין משנות השלושים. את החלל הברלינאי הווירטואלי בנתה ז"ק על סמך ראיונות שערכה עם יהודי שעזב את בית הוריו רגע לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והוא מזמין את הצופים לבקר בדירה שקיימת רק כזיכרון.
עוד מעניינת במיוחד היא "Ancient Ai" של רן סלוין, שמוצבת במה שהיה חדר הכספות של הבנק. זהו מיצב וידיאו־סאונד רב־ערוצי המפיק דימויים אפוקליפטיים שמבוססים על מינרלים נדירים שנחצבים בכוח מלב האדמה. העבודה, הממוקמת בקומה התת־קרקעית שבבסיס המבנה, כמו חותרת תחת יסודות המערכת הקפיטליסטית־הבנקאית עצמה.
חוויית השיטוט בתערוכה ובחללים, ברוח הרפאים של הבנק, מהדהדת את הקשר הוותיק שבין אוצרות הטבע לבין קפיטליזם וקידמה טכנולוגית, ומזכירה לצופים שהכל בר־חלוף, אפילו מבנים אדירים ומוסדות חברתיים.
