אימון מתקדםסיפאן חסן: "הפסד רק משגע אותי"
אימון מתקדם
סיפאן חסן: "הפסד רק משגע אותי"
חסן הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי ולזכות במדליות אולימפיות בשלושה מקצי ריצה בטוקיו. אבל למי שהגיעה כפליטה אתיופית להולנד זו רק ההתחלה
"קדימה סיפאן" שאג אוהד שישב ביציע הסמוך למסלול הריצה ביוג’ין, בתקווה שאלילתו תצליח להדביק את האורות הירוקים שהכתיבו לו את הקצב. אבל כוחותיה של מלכת הריצה של משחקי טוקיו אזלו. דקות ספורות לאחר מכן, סיפאן חסן כבר שכבה מתנשפת בסמוך לקו הסיום וכיסתה את עיניה. “אני פשוט עייפה”, קוננה, “הרגליים שלי עייפות”.
אף שניצחה את מתחרותיה באופן משכנע, ניסיונה האמיץ ביום ראשון האחרון לקבוע שיא עולם חדש בריצת 5,000 מטר, במסגרת ליגת היהלום באורגון, נכשל. גופה פשוט לא התאושש מהטירוף שאותו החליטה להעביר במשחקים האולימפיים. הכל התחיל מבדיחה של חבר טוב שהציע כי חסן, 28, ההולנדית ממוצא אתיופי, תזנק במשחקים האולימפיים לשלושה מקצים — 1,500, 5,000 ו־10,000 מטר — ותנסה לזכות בכל אחד מהם בזהב. החלטתה של חסן להיענות לאתגר הותירה את אוהדי האתלטיקה פעורי פה. מוכשרת ככל שתהיה, כיצד תעמוד בלוח זמנים כה צפוף שיצריך להשתתף בשש תחרויות בתשעה ימים?
בתחילה חסן עצמה לא האמינה שתעשה זאת. אף שנרשמה מראש לשלושת המקצים, האתלטית הידועה בהאצה המסחררת שלה לקו הסיום, היתה משוכנעת שתשתתף רק ב־5,000 ו־10,000 מטר. לזנק לשלושת המרחקים “זו כבר רמה אחרת”, הודתה אמילי סיסונס, מהרצות הבכירות בנבחרת האמריקאית.
אבל ביולי האחרון נפל הפור. הפסד צורב ליריבתה העיקשת, פיית’ קיפייגון, בריצת 1,500 מטר במסגרת ליגת היהלום במונקו, “גרם לי להשתגע”, סיפרה, “הפסדים גורמים לי להשתגע. פחדתי ממש לעשות את הטריפל, אבל כשלא קיבלתי מה שרציתי במונקו — אמרתי: ‘אני הולכת לזנק לשלושת המקצים ולא אכפת לי מה יקרה. אנשים רבים חושבים שאני משוגעת”, הודתה כשנשאלה על החלטתה, “גם אני חושבת שאני משוגעת". האישור שנתן לה מאמנה, טים רווברי, “גם מעט משוגע”, היה חותמת סופית למה שייזכר כאחד המסעות האולימפיים המוטרפים בענף האתלטיקה.
אך מי שמכיר את חסן לא הופתע מהחלטותיה הנועזות. טון ואן הוסל, שהדריך את הנערה האתיופית שהגיעה להולנד בגיל 14 כפליטה חסרת כל, נזכר בראיון לאתר “The National News” כיצד חניכתו החליטה להירשם על דעת עצמה וללא כל ניסיון לתחרות חצי מרתון של 21.1 ק”מ: “היא תמיד רצתה לעשות יותר מדי ואני רק רציתי שלא תיפצע. לעיתים זו היתה משימה קשה”, סיפר. “באותו מרוץ ביקשתי ממנה שלא תפתח בקצב מטורף, ובסוף היא ניצחה אותו”. לימים רגע זה ייזכר כניצחונה המשמעותי הראשון.
חסן לא מרבה לדבר על נעוריה והסיבות שהביאו את אמה לשלוח אותה הרחק מאתיופיה בגיל כה צעיר, אולם חודשים לאחר הגעתה להולנד, זמן לא רב לאחר השתחררה ממחנה הפליטים הצעירים “שבו בכיתי בכל לילה”, נחשף חלומה: להיות רצה מקצועית. מי שכל עולמה עד אז הסתכם במזרן משומש, שק בגדים ותמונה דהויה של הכעבה במכה, כיאה למוסלמית אדוקה, החלה לטפס כמטאור בשמי הריצה ההולנדית. “היא תמיד היתה ידידותית ומעט ביישנית”, שיחזר ואן הוסל, “היה לה סגנון ריצה פנטסטי וראש חזק”. כבר אז, הצהירה הפליטה הנחושה כי יום אחד תשתתף באולימפיאדה.
1 צפייה בגלריה
סיפאן חסן מנופפת בדגל הולנד אחרי שזכתה בזהב בריצה ל־10,000 מטר בטוקיו. מרחקים אדירים בספרינט קטלני
(צילום: אי.אף.פי)
במשחקי ריו 2016 הישגיה היו צנועים (מקום חמישי ב־1,500 מטר), אך לטוקיו הגיעה כבר כשיאנית עולם בכמה דיסציפלינות (מייל וריצת שעה) ומועמדת כמעט בטוחה לזכייה בכל מרחק שבין 1,500 מטר לחצי מרתון. זה מנעד יכולות בלתי נתפס שמעיד על מהירות וסבולת יוצאות דופן: רצה למרחקים אדירים המסוגלת בספרינט קטלני לחסל כל מתחרה.
אבל על תכונותיה הגופניות המופלאות בטוקיו העיב מצב רוח שהשתנה בין “אני מסוגלת לעשות את זה" ל"אין סיכוי שאצליח”. חסן התמודדה עם מתח אדיר שגם פגע בשינה שלה ו”גרם לי לחוש כאילו שתיתי 20 כוסות קפה, הרגשתי קצת כמו משוגעת”.
לשמחתה, ברגעים החשובים הצליחה לנער את התחושות המעיקות. מטוקיו חזרה עם שלל שעולם האתלטיקה ראה רק פעם אחת לפני כן בעבר: שלוש מדליות אישיות, שתיים מוזהבות (5,000 ו־10,000 מטר) ואחת מארד (1,500 מ’).
כעת נשארו לה עוד שתי מטרות: שיאי עולם ב־5,000 ו־10,000 מטר לנשים. מי שמכיר את חסן יודע שהכישלון ביוג’ין, רק גורם לה לרצות יותר כדי להשיג את זה.
