מפסטיבל שמן זית ועד המחווה של אביתר בנאי: המלצות לסופ"ש
וגם: לצאת למסע הישרדות עם ראשי העולם החופשי בסרט "ראשי מדינות", לתמוך במעצבים איכותיים מקומיים עם הנחות מיוחדות, להתבונן ביצירת טקטיל מרהיבה של האמנית רונית מירסקי וללמוד מעמוס עוז לא להתייאש בספר חדש
סרט
לצאת למסע הישרדות עם ראשי העולם החופשי
הפוסטר של "ראשי מדינות", שעלה בסוף השבוע באמזון פריים וידיאו, מעט מרתיע: האם באמת בא לנו לראות סרט שבו ג'ון סינה מגלם את נשיא ארצות הברית ואידריס אלבה מגלם את ראש ממשלת אנגליה? ובכן, תמחקו את המבט הסקפטי מהפנים כי מתברר שהתשובה היא כן.
"ראשי מדינות" מתחיל מהקונספט האידיוטי שלו, ומתפתח משם לסרט אקשן קומי מפתיע לטובה, שיש בו גם הומור סיטקומי וגם כמה בדיחות סאטיריות לא רעות. על צד האקשן חתום הבמאי איליה ניישולר ("אף אחד"), שמהנדס סצנות שרק הולכות ומשתכללות ככל שהסרט נמשך. יש בסרט רגעים של ברק ויזואלי מפתיע, שהופך אותו לסרט האקשן הראשון שמושפע מהקולנוע של ווס אנדרסון. כך גם הבדיחות, שרובן מכוונות לכיוון אמריקה, שבחרה בכוכב קולנוע כנשיא (סינה) והוא חזק בדיבורים וחלש במעשים, הבטחותיו ריקות ופזיזות והוא יהיר ומפונק, וראש ממשלת אנגליה (אלבה) שונא אותו. אבל כשסוחר נשק נקמן (פדי קונסידין) מנסה לחסל את שניהם, הם יוצאים למסע הישרדות ברחבי מזרח אירופה ומגלים שהם צריכים להיות באמת כוכבי אקשן ולא רק בכאילו. זה מצחיק וחמוד ופחות מטומטם ממה שזה נדמה, וסצנות הפעולה הן מהטובות שנראו השנה.
יאיר רוה
אוכל
להתענג על שמן זית ישראלי
שוק תלפיות החיפאי הפך בצדק לאתר עלייה לרגל של חובבי האוכל המקומיים. מחר ייערך בשוק המקסים הזה פסטיבל מסקרן ומשמח במיוחד "שביל הזהב" המוקדש לשמן זית מקומי. מיטב בתי הבד הקטנים יחברו למיטב בתי האוכל של השוק, ובהנהלתה הקולינרית של העיתונאית ואשת האוכל הילה אלפרט יציגו מנות העושות שימוש בשמן שלהם.
התאילנדית בשוק תגיש פנקוטה של יוגורט כבשים וכפיר ליים עם קראנץ' כפיר ליים, ריבת שמן זית ודבש, המסעדה הערבית המצוינת ערבסקה תשתף פעולה עם המותג אדמה מתל עדשים, המסעדה ההודית הקטנה והנהדרת קסר תציג את השמן של משק 61, מעדניית מלמעלה תגיש סלט עגבניות עם שמן הזית המובחר של פתורה, וחמארה תלפיות המהוללת תציע חמש מנות ביניהן טרטר טונה אלבקור על קרקר שמן זית בשיתוף עם בית הבד מגל. עוד במשתתפים: בתי הבד ג'האשן ואנשי הזית. אלפרט עצמה תעביר מפגשים לטעימה מודרכת של שמן. בקיצור, עונג שבת אמיתי והכי ישראלי שיש.
חיליק גורפינקל
שיר
להתגעגע למאיר בנאי
היה מרגש לקבל השבוע ד"ש מוזיקלי מאחד האמנים האהובים והחסרים במוזיקה הישראלית - מאיר בנאי. שמונה שנים אחרי פטירתו הוציא השבוע אחיו הצעיר אביתר דואט משותף ומרגש בשם "אבל את" למילים של הדוד יוסי בנאי. השיר נפתח בהקלטה של מאיר כשהיה בן 21 והתארח בתוכנית הרדיו של רבקה מיכאלי שבה סיפר שיוסי התלהב מהלחן ונתן לו טקסט עבור המנגינה. הדואט מורכב מהשירה של מאיר מקטע הארכיון הרדיופוני משנות ה־80 (עוד בימים שזמרים שרו עם ריש מתגלגלת) ושירה של אביתר מהיום, בהפקה מוזיקלית של תמיר מוסקט. מצד אחד הוא מחדד את תחושת ההחמצה על שיתופי הפעולה הנפלאים שהאחים בנאי היו יכולים לעשות יחד, ומצד שני מספק כמה רגעי קסם שהתאפשרו בזכות הטכנולוגיה של היום.
"זה היה אחד השירים של מאיר שהכי אהבתי כשהייתי ילד", אומר אביתר. "מה שהכי מוזר לי בביצוע המשותף הוא שלמרות שמאיר בהקלטה הזו בחור בן 21 ואני בן 52, עדיין אפשר לשמוע שהוא האח הגדול ואני אחיו הקטן. אם מאיר היה היום בחיים, הוא היה בן 65. יום ההולדת שלו היה השבוע, 5 ביולי. מוזיקה היא אחלה דרך למזג את הנצח עם הזמן החולף".
מאיה נחום שחל
שופינג
להתחדש בעיצוב מקומי בהנחות סוף עונה
מכירות סוף השבוע הן הזדמנות לתמוך במעצבים איכותיים מקומיים ולהוסיף לארון פריטים על־זמניים שישדרגו את המלתחה. החל מהיום ועד שבת תתקיים המכירה השנתית של המעצבת המוכשרת הוותיקה מירית רודריג בחלל החנות היפה והגדולה שלה בהרצליה (אריק איינשטיין 1). יהיה אפשר לרכוש בהנחות של 60%-20% פריטים מקולקציית הקיץ המוקפדת שעיצבה, בגדים לאירועים ופריטים רקומים בעבודת יד. לאתר - לחצו כאן

אוברול של מירית רודריג. פריטים על-זמניים שישדרגו את המלתחה(צילום: עומר סבח)

סנדל של שני לקס. שילוב של קלאסיות ואדג'יות קלילה(צילום: גלעד בר שלו)
מעצבת הנעליים שני לקס משלבת קלאסיות ואדג'יות קלילה, ועכשיו היא מציעה הנחות של עד 60% על נעליים וסנדלים מעונות קודמות ופריטי ארכיון, ולחובבי הווינטג' - היריד המשובח של אלעד הופמן, שבוטל ברגע האחרון בגלל המלחמה עם איראן, יתקיים מהיום במלון בובו (יבנה 42 תל אביב). הוא יכלול פריטים נהדרים שאספה קרן גולן אבני (דיזי וינטג'), תכשיטים עתיקים מבית נתלי ויסברג, ופריטים של שרון סונסינו (Reloves.s) שכולם על טהרת המיחדוש ובדי הווינטג'. 20 שקל כניסה. לאתר - לחצו כאן
עילית מינמר
תערוכה
לסרוג קוד גנטי
האמנית רונית מירסקי בנתה בגלריה ויטרינה, במכון הטכנולוגי חולון, מכונת סריגה ידנית ענקית, ובתוכה כרטיסייה ארוכה ומנוקבת המכילה קוד בינארי. מירסקי, מרצה לתולדת העיצוב ומומחית בטכניקות הדפס, סורגת בעזרת הנול שיצרה את הקוד הגנטי של בנה ג‘וני, שנולד עם תסמונת דאון - ביטוי יתר של חלבונים שמשבשים את פעולות הגוף. התוצאה היא יריעת טקסטיל ארוכה, חומר אמהי, עוטף ומחמם, בגוני שחור ולבן באורך עשרות מטרים. זוהי מלאכה עמלנית וסיזיפית שבה נקב אחרי נקב היא מתרגמת את השיבוש בקוד הגנטי לפעולה שבין עיצוב לרישום, במארג מרהיב של אפורים.
לצד מכונת האריגה, מירסקי מציגה גוף עבודות נוסף המתחקה גם הוא אחרי השבריריות והאקראיות של הגנטיקה. אלו עשרות הדפסים גיאומטריים בשחור־לבן המבוססים גם הם על הקוד הגנטי של בנה, המיוצג בנקבים ומעגלים. היא משכפלת את ההדפסים עשרות פעמים, אבל כל הדפס נושא ייחוד או שיבוש קל במיקום ובטקסטורה של המעגלים, כך שהוא שונה מלוח האם, שהוא האמנית עצמה. אוצרת: מיכל חסון גלייזר. לפרטים נוספים - לחצו כאן
יקיר שגב
ספר
ללמוד מעמוס עוז לא להתייאש
לא פעם מאז 7 באוקטובר חולפת בראש המחשבה: מעניין מה היה אומר על זה בולי (א"ב יהושע), מה היה אומר עמוס (עוז). שניהם ראו בעצמם לא רק סופרים אלא גם שליחי ציבור. והנה יוצא לאור עכשיו הספר "דברים שבעל פה" (כתר) עם אסופה של נאומים, הרצאות וראיונות שנתן עמוס עוז, החל בריאיון הראשון שלו לחיים יבין בקול ישראל ב־1964 ועד הרצאתו האחרונה ב־2018. את האסופה ערכו פניה עוז־זלצברגר וגפנית לסרי קוקיא, וכותרת המשנה שלה היא "על כתיבה, מלחמה ושלום, פוליטיקה, תרבות, ישראל והקיום היהודי".
וכך אמר עוז בריאיון הרדיו הראשון שלו, כשהיה בן 25: "אני מדבר לא רק בזכות המבוכה, אני מדבר על חיוניות המבוכה. אני מדבר על העובדה שהמבוכה היא דבר מהותי בעצם. אני מדבר על זה שיש מצבים אנושיים שאנחנו – בכל חוכמתנו, בכל אידיאולוגיותינו, בכל ניסוחינו, קטנים מהם. המצבים גדולים עלינו. ואוי למי שצריך להכריע במצבים אלה. וצריך להכריע בהם".
הספר מהדהד מחדש את קולו המוכר של עוז, את דבריו שאומנם ידועים לרבים אבל יש מקום לחזור ולהזכיר אותם. קול מתון שידע גם להקשיב לאחרים, ועדיין לא להתייאש מהניסיון לשכנע אותם אחרת. למשל, בנאום המפורסם שנשא בפני תושבי עופרה ב־1982, "ויכוח על החיים ועל המוות", שהופיע ב"פה ושם בארץ ישראל". זה ספר שמחזיר את קוראיו אל שורשי מחשבת השמאל הציוני, ומזין אותם מחדש.
שירי לב־ארי



































